JDAM
.jpg)
JDAM (ראשי תיבות של Joint Direct Attack Munition) היא מערכת זנב ההופכת פצצות אוויר שעד כה נפלו במסלול בליסטי חופשי למדויקות, המכונות "פצצות חכמות". הפצצה פותחה על ידי חיל האוויר האמריקני במשותף עם חיל הים האמריקני ומיוצרת על ידי חברת בואינג האמריקאית. השימוש המבצעי הראשון שלה היה ב"מבצע כוח מאוחד" בשנת 1999.
הערכה
הערכה (קיט) כוללת משטחי ניהוג, חיבור למחשב המטוס, מערכת הנחיה אינרציאלית ומערכת ניווט מונחה לוויינים עם מחשב. הערכה מורכבת תוך דקות ספורות על פצצת ברזל. מערכות אלו יכולות לשפר את רמת הדיוק של פצצות רגילות, בכל מזג אוויר.
יתרונות מערכת JDAM
- ניתן לשגר את הפצצה בכל תנאי מזג אוויר ובכל תנאי הראות, ביום ובלילה. בעוד שפצצה מונחית לייזר צריכה תנאי סביבה ומזג אוויר נוחים יחסית (ללא עננות או עשן). וזאת, על מנת שסמן הלייזר יוכל לציין את המטרה, וראש הפצצה יוכל לעקוב אחרי הסימון.
- פצצת JDAM היא מסוג "שגר ושכח", מה שמאפשר למטוס להטיל מספר פצצות ביעף אחד כאשר כל פצצה מונחית אל מטרה אחרת. פצצות לייזר לדוגמה, דורשות לעיתים סימון רציף של המטרה. הסימון נעשה על ידי כוח קרקעי או על ידי מטוס שחג באוויר. פצצת ה־JDAM אינה תלויה במטוס או בכוח קרקעי, מכיוון שהיא מונחית באמצעות לווייני GPS.
- מחיר הערכה הוא כ־21,000 דולר, סכום נמוך יחסית לחימוש מונחה. בנוסף הפצצות דורשות תחזוקה מועטה.
אופן השימוש
לפני הטיסה או במהלכה מזין הטייס למחשב הפצצה את מיקום המטרה. במהלך הטיסה מעדכן מחשב המטוס את מערכת הניווט האינרציאלית של הפצצה במיקום המטוס. כאשר הטייס מטיל את הפצצות, כנפוני הניהוג מכוונים את הפצצה אל המטרה בעזרת מערכת ה־GPS.
חיל האוויר האמריקאי מחזיק ביכולת ייחודית להזנה של נתוני ה־GPS לפצצה לאחר הטלתה, ושינוי רציף של ערכים אלו בעזרת הנחיה משולבת עם סימון לייזר, על ידי יחידות סימון מטרה מיוחדות (יכולת המוכרת במערכות נשק כ־LOAL, כלומר: Lock-On After Launch), כך ניתן להפעיל את המערכת גם על מטרות נעות.
JDAM בחיל האוויר הישראלי
הצבא הזר הראשון שרכש את הפצצה הוא חיל האוויר הישראלי, בו היא מכונה ברד כבד (ברד"כ). כדי להתאים את מטוסי ה־F-16 לנשיאת הפצצות החדשות, הוחלף בלוק התוכנה של המטוס.
פצצה מתקדמת יותר, היא פצצת ה־SPICE של חברת רפאל. הפצצה נעזרת במערכת ניווט לוויינית ובהנחיית רב"ת אלקטרו־אופטית (השוואת תמונה של המטרה בהשוואה לתמונה המתקבלת מעדשת הפצצה). בחיל האוויר מכונה הפצצה ברד פלדה וברד קל.
נתונים
- סוג: נשק מונחה אוויר־קרקע
- יצרן: בואינג
- אורך: בין 3 מטרים ל־3.9
- טווח: מעל 24 קילומטרים
- מערכת הנחיה: GPS + מערכת ניווט אינרציאלית (INS)
דגמים
- GBU-29 מבוססת על פצצת סימן 81 – 250 ליברות (110 קילוגרם)
- GBU-30 מבוססת על פצצת סימן 82 – 500 ליברות (230 קילוגרם), או על BLU-111/B
- GBU-31 מבוססת על פצצת סימן 84 – 2,000 ליברות (910 קילוגרם), או על BLU-109
- GBU-32 מבוססת על פצצת סימן 83 – 1,000 ליברות (450 קילוגרם)
- GBU-35 מבוססת על BLU-110 – במשקל 1,000 ליברות (450 קילוגרם)
- GBU-38 מבוססת על פצצת סימן 82 – 500 ליברות (230 קילוגרם)
קישורים חיצוניים
- על ה־JDAM, מתוך בטאון חיל האוויר
- פצצה חכמה, עם פלפל, על פצצת ה־Spice, מתוך בטאון חיל האוויר
- מידע על הפצצה מתוך האתר combatindex
