NGC 3738
 | |
| NGC 3738 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הדובה הגדולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 14 באפריל 1789 |
| סוג | גלקסיה לא-סדורה ננסית |
| בהירות נראית | 12.04[1] |
| סיווג מורפולוגי | Im/Irr[2] |
| עלייה ישרה | 11ʰ 35ᵐ 49.0ˢ |
| נטייה | 24.7″ 31′ 54°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 15.89- |
| מרחק[2] |
13,300,000 שנות אור 4,077,753.25 פארסק |
| קוטר | 9,640[2] שנות אור |
| מסה | 109[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
229[2] ק"מ/שנייה 0.00076 |
NGC 3738 היא גלקסיה לא סדורה ננסית בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, הנמצאת במרחק של כ-13.3 מיליון שנות אור ממערכת השמש בין קבוצת M94 ובין קבוצת M81, כך שלא ברור אם היא שייכת לאחת משתי הקבוצות.
היסטוריה
לגלקסיה בהירות מדרגה סביב 12 והיא התגלתה ב-14 באפריל 1789 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שהכניס אותה לרשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1802 תחת הציון II.783, ותיאר אותה כבהירה למדי, גדולה למדי ועם מרכז בהיר.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 2454 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 3738, כשהיא מתוארת בדיוק כפי שתוארה על ידי ויליאם הרשל.[5]
תצפית
הגלקסיה נמצאת כ-2.8 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב פקדא וכ-5.1 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב מראק. כ-3 מעלות ממערב לה נמצאת ערפילית הינשוף (M97), שנמצאת בתוך שביל החלב, כ-3.7 מעלות ממערב-צפון-מערב לה נמצאת M108 וכ-3.4 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לה נמצאת M109, שתיהן גלקסיות מוט ספירליות שנמצאות במרחק גדול לפחות פי שלושה ממרחקה של NGC 3738 משביל החלב ואינן קשורות אליה. M94, שבמרכז קבוצת M94, נמצאת במרחק זוויתי של כ-18.5 מעלות מדרום-מזרח ל-NGC 3738 וזוג הגלקסיות M81 ו-M82, שבמרכז קבוצת M81 נמצאות במרחק זוויתי של כ-18.5 מעלות מצפון-מערב לה. מכיוון שכולן נמצאות במרחק דומה משביל החלב, שנע בין 12 מיליון ל-16 מיליון שנות אור, נראה ש-NGC 3738 נמצאת במרחק דומה של כ-4.2 מיליון שנות אור ממרכזי שתי הקבוצות, כך שלא ברור למי משתיהן היא שייכת, או אם היא בכלל שייכת לאחת מהן.
תכונות
אורכה הזוויתי של NGC 3738 הוא כ-2.5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כמעט 10,000 שנות אור, פחות מעשירית הקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-109 מסות שמש, פחות מ-2 אלפיות מהמסה של שביל החלב, כאשר כמחציתה, כ-5.3×108 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה וכ-1.5×108 מסות שמש או כ-15% ממנה היא מסת הגז החופשי שבה.[6] שאר המסה של הגלקסיה, המהווה כשליש מהמסה הכוללת, היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בגלקסיה מתרחשת יצירה של כוכבים חדשים בקצב גבוה יחסית והיא מכילה צבירים גדולים של כוכבים מסיביים וחמים, שפולטים קרינה על-סגולה ומייננים את הגז שסביבם.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SIMBAD: NGC 3738
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 3738
- ^ I. D. Karachentsev, V. E. Karachentseva, W. K. Huchtmeier & D. I. Makarov: A Catalog of Neighboring Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 127, No. 4. p. 2054 (2004)
- ^ W. Herschel: Catalogue of 500 new neb nebulous stars, planetary nebula:, and clusters of stars; with remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 92, p. 507 (1802)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p 108 (1888)
- ^ M. L. McCall, O. Vaduvescu, F. Pozo Nunez, A. Barr Dominguez, R. Fingerhut, E. Unda-Sanzana, B. Li & M. Albrecht: Fundamentals of the dwarf fundamental plane, Astronomy & Astrophysics, Vol. 540, id. A49, p. 14 (1012)
- ^ NASA: NGC 3738: Hubble sees violent star formation episodes in dwarf galaxies, 29.10.2012
