קיאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף Nestor notabilis)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקיאה
Kea Bird 045.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: תוכאים
משפחה: תוכיי ניו זילנד
סוג: נסטור
מין: קיאה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Nestor notabilis
תחום תפוצה
Nestor notabilis -range map -New Zealand.png

תפוצת הקיאה כיום

ניתן לראות את פלומת הנוצות האדומה של הקיאה מתחת לכנפיו
קיאה באלפים הדרומיים
קיאה בפיורדלנד

קיאה או נסטור הררי (שם מדעי: Nestor notabilis) הוא מין תוכי המשתייך לסוג נסטור שבסדרת התוכאים. הקיאה הוא תוכי לילי-למחצה, והוא אנדמי לאזורים הרריים באי הדרומי של ניו זילנד - בעיקר באזור "האלפים הדרומיים" ופארק לאומי הר קוק; תכונה זו מייחדת אותו משאר התוכים, שכן הוא אחד מהתוכים היחידים המסוגלים לחיות באקלים אלפיני.

הקיאה מאופיין בממדיו הגדולים יחסית; בצלילים אותם הוא משמיע - לעיתים קרובות הוא קורא "קיאה, קיאה", ומכאן מקור שמו; ובאופיו הסקרן - הוא מתעניין מאד בחפצים או אנשים הזרים לו ואינו חושש לנקר מכוניות תיירים ואף לעקור את השמשות שלהן. מסיבה זו, הקיאה מזיק לכבשים המגודלות בניו זילנד - הוא פיתח תאווה מיוחדת לשומן שמתחת לעורן וכדי להשיג אותו הוא מנקר אותן, לעיתים תוך גרימת נזק. הקיאה נחשב לבעל חיים אינטליגנטי ביותר[1].

טקסונומיה

בדיקות DNA מצביעות על כך שלקיאה, לקאקאפו (Strigops) ולקאקה (Nestor meridionalis) אב-קדמון משותף.


בשל הבידוד הגאוגרפי של בית הגידול שלהם - ניו זילנד - והיותם אנדמיים לאי זה, כל המינים שהתפצלו מהאב הקדמון "פרוטו קאקה" שונים בצורה ניכרת מרוב מיני התוכיים האחרים.

מאפיינים פיזיים

מבחינה חיצונית, הזכר והנקבה דומים מאוד: לשניהם מעטה נוצות ירוק כהה עד חום ונוצות חזה וגב בהירות יותר. לשני המינים פלומת נוצות אדומה באזור הגב התחתון ומתחת לכנפיים - פלומה הנראית בקלות בעת תעופה. ההבדל הנראה היחיד בין המינים הוא בלסת התחתונה שלהם: אצל הזכרים היא גדולה ומסיבית מעט יותר.

אורכם של הזכרים מגיע ל-48 סנטימטרים בממוצע ומשקלם לכ-1,000 גרמים - מעט יותר מן הנקבות. לגוזלים ועופות צעירים כסות נוצות שצבעה נע בין צהוב לירוק בהיר[2] ; בדרך כלל, הם מקבלים את מעטה הנוצות הירוק בסביבות גיל 18 חודש, אף על פי שפרטים מסוימים מאבדים את המעטה הצהוב סביב הראש רק בגיל 4 שנים. לקיאה כישורי תעופה טובים מאוד, והוא יכול לנסוק מהקרקע לגבהים רמים מאד תוך מספר דקות; הם מיומנים במיוחד בתעופה על גבי זרמי אוויר, כדי לא לאמץ את כנפיהם שלא לצורך.

התנהגות

מבנה חברתי

תוכי קיאה חיים בדרך כלל בקבוצות הכוללות 10 פרטים או יותר. לאחר הטלת הביצים יכול מספר הצעירים הכלולים בלהקה לעלות לעשרות. הרבייה וההזדווגות מתרחשים בדרך כלל בין יולי לינואר. הנקבה מטילה בין 2 ל-4 ביצים, כמעט תמיד באזורי יערות של אשורים דרומיים: בשורשי עצים, בנקיקים או בחללים מוצלים. הנקבה דוגרת על הביצים כחודש ימים, וכשהגוזלים מגיעים לגיל חודש לערך הזכר עוזר לאם בהזנתם. על פי ההערכות השונות, תוחלת החיים של הקיאה נעה סביב חמישים שנים, אם כי אין נתונים מאומתים לגבי גיל המקסימום אליו הגיעו פרטים שונים.

בשל היותו אינטליגנטי, פעיל וסקרן, פרט שיוחזק בשבי ללא טיפול מתאים יסבול ככל הנראה משעמום ובעיות התנהגות.

תזונה

תזונת הקיאה מתבססת על עלים, פרחים, חרקים ופגרי בעלי חיים, והוא ניזון מיותר מ-40 מיני צמחים. המין הוא סתגלתן ביותר, ובאזורים בהם קיימות אוכלוסיות של קיאות בקרבת יישובי אדם לעיתים קרובות ניזון הקיאה משיירי מזונו של האדם, ואף מחטט ופותח לשם כך פחי אשפה[3][4]. מקורו חזק ומעוקל ויכול לפצח חומרים קשים.

כדי לשרוד בסביבה הקרה, הקיאה נזקק לשומנים שיסייעו בחימום גופו; הם פולשים לקינים של עופות אחרים ואוכלים את הביצים או הגוזלים הצעירים שלהם. הקיאה פיתח תאווה מיוחדת לשומן שסביב כבד הכבש, ולעיתים קרובות הוא צולל ופוצע מקנה כדי להשיג שומן זה. נראה כי הקיאה הוא התוכי היחיד הנוהג להרוג בעלי חוליות לתזונתו, אם כי זאת עושים בעיקר פרטים זקנים או חולים.

שימור

כיום נחשבים תוכי הקיאה למין מוגן, אולם במשך שנים ניצודו בידי איכרים שרצו להגן על הצאן שלהם מתקיפותיהם; על פי ההערכה, כ-150,000 פרטים נהרגו בשל ציד זה[5]. בשנת 1970, לאחר שהתגלה שהאוכלוסייה עומדת על 5,000 פרטים, הוענקה להם הגנה חלקית. החל משנת 1986 הקיאה מוגן בצורה מלאה על ידי הממשלה וכיום הוא מוגדר על ידי ה-IUCN כמין "פגיע"[6]. על פי ההערכות השונות, האוכלוסייה עומדת כיום על בין 1,000 ל-5,000 פרטים[7].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. Gyula Gajdon,‏ Clever clown of the mountains, מחקר באוניברסיטת וינה
  2. Robertson, H., Heather, B. (2001) The hand guide to the birds of New Zealand. Oxford, UK: Oxford University Press. ([[ISBN 0-19-850831-X]])
  3. Clark, C.M.H. (1970) Observations on population, movements and food of the kea, Nestor notabilis. Notornis, 17, 105-114
  4. Gajdon, G.K., Fijn, N., Huber, L.(2006) Limited spread of innovation in a wild parrot, the kea (Nestor notabilis). Animal Cognition, 9, 173-181.
  5. Temple, P. (1996) The Book of the Kea. Auckland: Hodder Moa Beckett. (ISBN 0-340-600039)
  6. Nestor notabilis, IUCN Red List
  7. Anderson, R. (1986) Keas for keeps. Forest and Bird, 17, 2-5
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0