Nvidia G-Sync

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nvidia G-Sync
לוגו הטכנולוגיה
דוגמה לתמונה שבה קיימת קריעת מסך, שהטכנולוגיה מנסה לפתור.
דוגמה לתמונה שבה קיימת קריעת מסך, שהטכנולוגיה מנסה לפתור.
מפתח Nvidia
מחזור חיים 2012–הווה (כ־12 שנים)
סוג רישיון קנייני
קטגוריה קצב רענון משתנה (VRR)
developer.nvidia.com/g-sync

Nvidia G-Sync או G-Sync היא טכנולוגיה קניינית לקצב רענון משתנה (אנ') המפותחת על ידי חברת Nvidia ונועדה למנוע קריעת מסך (אנ') ואת הצורך בשימוש בתוכנות חלופיות כמו סנכרון אנכי (Vsync). הטכנולוגיה פותרת את תופעת קריעת המסך על ידי שינוי קצב הרענון של מסך התצוגה והתאמה לקצב הפריימים לשנייה שהכרטיס הגרפי מרנדר על בסיס היישום הגרפי שרץ על המחשב. קריעת מסך נוצרת כאשר אין סנכרון בין קצב הרענון האנכי (שורות הפיקסלים) של המסך לבין כמות הפריימים שמרונדרת בפועל, כך שנוצר שפריים אחד נחתך טרם הצגתו במלואו והפריים השני מוצג, בכך נוצר חוסר התאמה בין הפריימים, בדומה למתרחש בתצוגות המתבוססות על סריקה שזורה (Interlaced). על מנת שמסך יוכל להשתמש ב-G-Sync, עליו להיות בעל צ'יפ הנמכר על ידי Nvidia. הטכנולוגיה המקבילה ל-G-Sync היא FreeSync אשר מפותחת על ידי AMD, משתמשת בחיבור ה-DisplayPort לביצוע הסנכרון וחופשית לשימוש.

חומרה

צ'יפ ה-G-Sync מיוצר על ידי Altera ומהווה FPGA בעל זיכרון של 768MB מסוג DDR3. הצ'יפ מיוצר בטכנולוגיה של 28 ננומטר מסוג TSMC 28LP.[1]

דרישות מערכת

על מנת ש-G-Sync יעבוד ישנם שלושה מרכיבים אשר נדרשים:

ביקורת

הטכנולוגיה ספגה ביקורת עקב היותה קניינית ולא חופשית ועל עצם העובדה שהיא מקבלת יותר חשיפה מאשר אלטרנטיבות חופשיות אחרות כמו סנכרון-אדפטיבי של ארגון VESA אשר מנצל את אחת מהתכונות של חיבור DisplayPort גרסה 1.2a.[2] בעוד שהטכנולוגיה המתחרה, FreeSync של AMD, מנצלת את התכונה של DisplayPort, טכנולוגיית ה-G-Sync מכריחה את יצרי המסכים לרכוש ולהתקין ערכת שבבים תוצרת Nvidia על מנת שהיא תעבור כראוי.[3] אך עם זאת, ישנם מסכי "תואמי G-Sync"‏ (G-Sync compatible) אשר משתמשים ב-FreeSync במקום על מנת להגיע לתוצאה דומה.[4]

תמיכה במסכים

מחשבים ניידים

ב-2015 חברת Nvidia הכריזה כי הטכנלוגיה תהיה זמינה גם במחשבים ניידים ובעקבות כך שכרטיס המסך מחובר ישירות למסך של המחשב הנייד, אין צורך להשתמש בצ'יפ ש-Nvidia מספקת.[5]

מסכים גדולים

בתערוכת CES 2018, החברה הכריזה על מספר מסכים לגיימינג תוצרת HP,‏ ASUS ו-Acer עם פאנלים בגודל של 65 אינץ', התומכים ב-HDR, בעלי רזולוציה של Ultra HDTV וכן תומכים ב-G-Sync - דבר ההופך את המסכים למסכים הראשונים בסדר גודל של טלוויזיות התומכים בקצב רענון משתנה.[6]

תואמי G-Sync

בתערוכת CES 2019, החברה הכריזה כי היא תתמוך במסכים בעלי קצב ריענון משתנה המשתמשים ב-FreeSync, תחת שם המותג "תואם G-Sync"‏ (G-Sync Compatible). כלל המסכים אשר קיבלו את תווית ה-"תואם G-Sync", נבדקו על ידי Nvidia וברגע שמחברים מסך כזה לכרטיס מסך תוצרת Nvidia, תכונת ה-G-Sync בדרייבר תופעל אוטומטית.[7] אף על פי כן, משתמשים יכולים גם להשתמש בכל מסך בעל טכנלוגיית FreeSync, כולל כאלו שלא קיבלו אישור של "תואם G-Sync", יוכלו להפעיל ידנית את האפשרות.[8] בניגוד ל-G-Sync, מסכי תואמי G-Sync תואמים אך ורק לסדרת GeForce 10 ומעלה.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אננד לאל שימפי, NVIDIA G-Sync Review, באתר Anandtech, ‏‏12 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  2. ^ סקוט ווסון, Adaptive-Sync added to DisplayPort spec, באתר The Tech Report, ‏‏12 במאי 2014 (באנגלית)
  3. ^ What are the system requirements for G-sync Compatible display technology?, באתר Nvidia, ‏‏16 בינואר 2019 (באנגלית)
  4. ^ כריסטיאן אברל, How to Run G-Sync on a FreeSync Monitor, באתר Tom's Hardware, ‏‏18 בינואר 2021 (באנגלית)
  5. ^ מרק וולטון, Nvidia announces G-Sync for laptops, reveals low-level tech details, באתר Arstechnica, ‏‏1 ביוני 2015 (באנגלית)
  6. ^ ג'ראד ניומן, The best smart TV at CES is this giant Nvidia gaming display, באתר TechHive, ‏‏10 בינואר 2018 (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 אנדרו בורנס, G-SYNC Compatible Monitors and BFGD, באתר Nvidia, ‏‏20 במרץ 2019 (באנגלית)
  8. ^ קת'רין קאסטל, Here's a list of all the Nvidia G-Sync Compatible monitors confirmed so far, באתר Rock Paper Shotgun, ‏‏13 בינואר 2021 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0