הקונסורציום הבין-לאומי של עיתונאים חוקרים

תבנית ארגון ריקה הקונסורציום הבין-לאומי של עיתונאים חוקרים (International Consortium of Investigative Journalists – ICIJ) הוא רשת עולמית עצמאית (קונסורציום) של 280 עיתונאים חוקרים ולמעלה מ-140 ארגוני תקשורת, הפועלים ביותר מ-100 מדינות. מטה הארגון נמצא בוושינגטון די. סי., ויש לו צוותים גם בצרפת, ספרד, הונגריה, סרביה, בלגיה, אירלנד ואוסטרליה.

ה-ICIJ הוקם בשנת 1997 על ידי העיתונאי האמריקאי צ’רלס לואיס (אנ') כיוזמה של המרכז ליושרה ציבורית (אנ'), במטרה לחשוף פשיעה בין-לאומית (אנ') ושחיתות. בשנת 2017 הפך הארגון לעצמאי לחלוטין, ובהמשך הוענק לו מעמד של ארגון ללא מטרות רווח לפי סעיף 501(c)(3) בחוק האמריקאי.

הקונסורציום כולל של מספר רב של כלי תקשורת בולטים או בין-לאומיים, כולל הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט מארצות הברית, Asahi Shimbun (אנ') מיפן, Süddeutsche Zeitung מגרמניה, הקייב פוסט מאוקראינה, הגרדיאן מבריטניה ועוד.^[1]

פרשת מסמכי פנמה היא פרשה שחשפה ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, לקשרים פסולים בין גופים שונים. הפרשה הייתה תוצאה של שיתוף פעולה של הקונסורציום עם העיתון הגרמני זידדויטשה צייטונג ועם יותר מ-100 שותפי תקשורת נוספים. עיתונאים הקדישו שנה שלמה לבחינת 11.5 מיליון קבצים שהודלפו ממשרד עורכי הדין מוסאק פונסקה שבפנמה. הפרשה פורסמה באופן חלקי לראשונה ב-3 באפריל 2016 וזכתה להד תקשורתי עולמי. אוסף המסמכים הפיננסיים והמשפטיים החסויים כלל מידע מפורט על יותר מ-14,000 לקוחות ויותר מ-214,000 ישויות offshore, וחשף את זהות בעלי המניות והדירקטורים, ובהם דמויות ציבוריות ידועות וראשי מדינות — וכן פקידי ממשל, קרובי משפחה ומקורבים של ראשי ממשלה ביותר מ-40 מדינות. זידדויטשה צייטונג קיבל לראשונה את הנתונים ממקור אנונימי בשנת 2015. לאחר שנה של עבודה על מסמכי מוסאק פונסקה, תיאר מנהל ה-ICIJ, ג’רארד רייל, כיצד חברת ה-offshore "סייעה לחברות ולאנשים פרטיים לפעול במקלטי מס, כולל כאלה שהיו נתונים לסנקציות של ארצות הברית ובריטניה בשל קשריהם עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד".

ה-ICIJ סייע לקידום חקיקת חוק השקיפות התאגידית (Corporate Transparency Act) בארצות הברית. חוק Enablers Act, שנכלל בחוק התקציב השנתי של משרד ההגנה, הוצע לראשונה זמן קצר לאחר שחקירת מסמכי פנדורה (Pandora Papers) של ה-ICIJ חשפה ניצול נרחב של כללי גילוי פיננסי רופפים בארצות הברית. כתוצאה ישירה מפרויקט מסמכי פנמה בלבד, ממשלות ברחבי העולם הצליחו לגבות מחדש יותר מ-1.36 מיליארד דולר אמריקאי במיסים, וחלקן ממשיכות לגבות הכנסות מס שאבדו גם לאחר מכן.

בשנת 2022 חשף הקונסורציום כי חברת התקשורת השוודית אריקסון פיתחה בתוכה מודל של שחיתות וסחיטה, שכלל בתוכו גם מימון קבוצות טרור הקשורות לארגון הטרור דאעש. לפי התחקיר בתקופה בין 2011 ל-2019, אריקסון שילמה לכאורה תשלומים חשודים בשווי עשרות מיליוני יורו, כדי לתמוך בעסקיה בעיראק, דבר שכלל מימון פעילויות בלתי חוקיות ותשלומים באמצעות מתווכים שאינם נחשבים לגיטימיים בעולם המערבי. לפי התחקיר אריקסון ניהלה משא ומתן עם דאעש כדי שתוכל לעבוד באזור שבשליטתה, ושילמה לדאעש כדי להבריח עבורה ציוד בנתיב הנקרא Speedway.^[1]

חברים בארגון מישראל

עיתונאים ישראלים שחברים בארגון כוללים את אורי בלאו (הארץ, TheMarker)^[2] ויוסי מלמן (הארץ, וואלה).^[3]

ארגון "שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה" חבר ב-ICIJ, והיה שותף בחשיפתם של מסמכי פנדורה,^[4] באוקטובר 2021. בספטמבר 2020 היה שותף הארגון בחשיפת מסמכי Fincen שהועברו אל משרד האוצר האמריקאי.^[5]