שים לב, חסידות חבד היא אכן חסידות חשובה ובולטת, עם זאת, אנחנו לא בחב"דפדיה ועל כן יש להקפיד לשמור על פרופורציות בכל הנוגע לאיזכוריה האנציקלופדיים. השתדל לערוך מנקודת מבט רחבה שתופסת שרוב קוראי המכלול אינם חסידי חב"ד ולא מתעניינים בה ובסכסוכיה.
המשך הצלחה ויום נפלא!
ובנוגע למקורותיך האקדמאים, כדאי שתשים לב לפסקה בנימין בראון#ביקורת ולמקורותיה.
יישר כח על הערתך וסליחה שעונה רק כעת כי הייתי טרוד בעבודה וכו', ולאו בעל מלאכה אחת אני (עורך ספרים, מוכר ספרים עתיקים.. ומה לא) אני יודע שזו לא חב"דפדיה ולכן כותב על כל נושא, ואם תבדוק תראה שכתבתי על נושאים רבים אחרים לחלוטין. כמדומני שרוב כתיבותיי לא קשורות אפילו לחסידות, אלא לנשואים יהודיים אחרים ואף לנושאים כלליים. בכלל, משתדל לתקן העברית של הערכים, להשמיט ענייני כפירה וביקורת המקרא הארורה וכו', כי לפעמים נשארו שאריות מהם בערכים מיובאים. [בקשר לכסכוכים וכו' שכתבת עליהם, אלו לא סכסוכים של חב"ד, אלא סכסוכים שסכסכו נגדה מתנגדיה]
הצלחה רבה ויום נפלא וגוט שבת ושי' בטבת יהפך לששון ושמחה והאמת והשלום אהבו.
בנוגע לבראון, העתקתי רק מה שהוא מביא לו ראיה. לדוגמה, הוא ציטט מספר "מכתבים ומאמרים", אז העתקתי. כשציטט מפשקוילים או עיתון כמו פנים חדשות, לא העתקתי. תוכו אכל וכו'. אני יודע שפרופ' הבלין וענבל חלקו על בראון, הם נעלבו מגישתו לחזו"א. אבל לדעתי הוא צודק בחלק מדבריו ואין מה להיעלב. לדוגמה, הוא כותב שהחזו"א הושפע מלשון הקודש של ספרי ההשכלה, והבלין כותב שזה לא נכון כי רוב ספרות ההשכלה אז נכתבה באידיש. ולא היא! הרבה מספרי ההשכלה נכתבו בעברית ע"י מאפו וביאליק וברנר וכיו"ב. אין זו בושה לומר שהחזו"א שהיה רחב אופקים הכיר גם ספרי משכילים והושפע לפעמים מסגנונם העברי [זה מוכח מאגרותיו], לא חלילה מתוכנם! גם הרמב"ם קרא ספרי אריסטו; גם רבי משה פיינשטיין קרא עיתונות אידית פשוטה [עיי' הקדמת נכדיו לאג"מ דמהדורת תשנ"ו], ורבי אריה לוין שוודאי היה צדיק סיפר שקרא בנעוריו אלכסנדר דיומא..[איש צדיק היה, חלק ב] הגר"י הוטנר והגר"י אברמסקי כותבים גם עברית מאד מודרנית לפעמים. החזו"א ידע שתוכו אכל וקליפתו זרק והשתמש בעברית מודרנית לפעמים בבחינת ויגזול החנית מיד המצרי. כך שבראון גם צודק לפעמים. ואכמ"ל.
