פורטל:חינוך/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1

שלט האצולה של אוניברסיטת אוקספורד

אוניברסיטת מיאמי (Miami University) אינה נמצאת במיאמי, פלורידה, אלא באוהיו. האוניברסיטה שבמיאמי קרויה University of Miami. אוניברסיטת מיאמי שבאוהיו נמצאת בעיירה אוקספורד, הקרויה על-שם אוקספורד, אנגליה, שבה שוכנת האוניברסיטה העתיקה והידועה ביותר בבריטניה, אוניברסיטת אוקספורד.
עריכה | תבנית | שיחה
2

ניקולאי גרונטוויג

הפילוסוף היהודי מרטין בובר זקף את הגילוי המרשים של רוח דמוקרטית של העם הדני במהלך מבצע הצלת יהודי דנמרק לפעולתה התרבותית רחבת ההיקף של תנועת בתי החינוך העממיים שפעלה בדנמרק מאז הווסדה על ידי הכומר ניקולאי גרונטוויג.

עריכה | תבנית | שיחה
3

סמל תנועת דרור

מלחמת העולם השנייה, תפסה את רכזי תנועת הנוער הציונית דרור-פרייהייט כשהם בסמינר בשטח הסובייטי. אולם רכזי התנועה החליטו להסתנן חזרה לשטח הגרמני על מנת להמשיך ולקיים את התנועה בגטאות. בין השאר הפעילו מדריכי התנועה במחתרת את גימנסיה דרור בווארשה, על שמה נקראה רשת דרור בתי חינוך בישראל. חניכי הגימנסיה היו פעילים ברובם במרד גטו ורשה.
עריכה | תבנית | שיחה
4

Logo 80.JPG

ראשיתו של החינוך המקצועי בישראל, ביוזמתו של שמואל מסטצ'קין אז מדריך בנוער העובד. בתקופתו, לאחר שחוקק "חוק ההגנה לנוער בעבודה", נאסר על העסקת נוער שלא הוכשר לכך עם מכונות חשמליות, מחמת הסכנה. הדבר יצר אבטלה בקרב הנוער העובד. מסטצ'קין הציע את הקמת "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" בסניפי הנוער העובד. מכונות נרכשו בסיוע ההסתדרות, והחל לימוד מקצועי בסניפים. בהמשך הפכו חדרי המלאכה של הנוער העובד בסיוע ההסתדרות לרשת החינוך המקצועי "עמל", הפעילה עד היום.
עריכה | תבנית | שיחה
5

Eshbal.jpg

במהלך שנות ה-90 החלו תנועות הבוגרים של תנועות הנוער בהקמתם של "קיבוצי מחנכים" - קיבוצים וקיבוצים עירוניים שחבריהם עוסקים בעיקר בפעילות חינוכית במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. קיבוצים כאלה הם רביד, אשבל ונערן וכן הקיבוץ העירוני בעכו.
עריכה | תבנית | שיחה
6
סמל אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד, שנוסדה ב-8 בספטמבר 1636, היא הוותיקה שבאוניברסיטאות ארצות הברית ומהיוקרתיות שבהן. האוניברסיטה שוכנת בעיר קיימברידג' במסצ'וסטס, עיר הקרויה על-שם קיימברידג' באנגליה, שבה שוכנת אחת האוניברסיטאות הוותיקות והנודעות בבריטניה, אוניברסיטת קיימברידג'.

עריכה | תבנית | שיחה
7 בשנת 1982 פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון הוריהם, שהייתה נהוגה בבתי הספר בבריטניה, היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו. עריכה | תבנית | שיחה
8
להקת קווין בהופעה בניו הייבן, נובמבר 1978

כל המוזיקאים החברים בלהקת הרוק קווין הם בעלי תארים אקדמיים. הסולן פרדי מרקיורי, היה בעל תואר באמנות ועיצוב גרפי. המתופף, רוג'ר טיילור, מחזיק בתואר בביולוגיה, הבסיסט, ג'ון דיקון סיים לימודי הנדסת חשמל, ובידע שרכש השתמש כדי לפתח אפשרויות חדשות בשימוש בסינתיסייזר. בעל ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר ביניהם הוא הגיטריסט בריאן מיי אשר שנים לאחר הקריירה המוזיקלית שלו השלים את עבודת הדוקטורט בנושא מערכת השמש. החל מ-2007 מכהן מיי כנגיד של אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול, תפקיד ייצוגי ללא סמכויות ממשיות.

עריכה | תבנית | שיחה
9
אלברט איינשטיין

הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידים דקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל, לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו השמורים עתה ב'ארכיון איינשטיין'. כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו על מעבד התמלילים או על האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן על סדרת האנימציה חבורת איינשטיין). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך בשנת 2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו.

עריכה | תבנית | שיחה
10 קהילה לומדת וירטואלית, או קהילת לימוד וירטואלית היא קהילה וירטואלית שעיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת וירטואלית מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע.

הקמת קהילות לימוד וירטואליות, נשענת על תאוריות שיתוף ומסורת תאורטית של מספר הוגים. ביניהם: ז'אן פיאז'ה שטען כי באמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. לב ויגוצקי, שהציע כי תהליך הלמידה הוא תהליך חברתי. בנוסף, גם הווארד גארדנר שבתאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות עמד על כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות.

עריכה | תבנית | שיחה
11

Merge-split-transwiki default 2.svg

עד חקיקת חוק חוק חינוך ממלכתי בישראל בשנת 1953 היו נהוגים בארץ מספר זרמים חינוכיים כשהמרכזיים שבהם היו זרם העובדים - שנתקשר לתנועת העבודה ולהסתדרות, הזרם הכללי של הציונים הכלליים, וזרם המזרחי שזוהה עם המפלגות הדתיות ותנועת המזרחי. לאחר קום המדינה וחקיקית חוק החינוך הממלכתי, בוטלו הזרמים החילוניים בחינוך, ואוגדו תחת החינוך הממלכתי, זרם המזרחי שינה שמו לחינוך ממלכתי דתי, וניתנה הכרה לחינוך העצמאי של החרדים.
עריכה | תבנית | שיחה
12
התאריך שנבחר בישראל לציון יום האם הוא ל' בשבט, תאריך מותה של המחנכת והעסקנית הציונית הנרייטה סאלד, שכונתה "אם הילדים" והייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוני "ההסתדרות הציונית הדסה", וממארגנות "עליית הנוער".
עריכה | תבנית | שיחה
13
הישיבה במעגל בקבוצת השווים היא צורת הישיבה המקובלת בפעולות בתנועות הנוער. צורה זו מייצרת מפגש שוויוני בו כולם רואים את כולם. המדריך יושב אף הוא בדר"כ עם הקבוצה ולא מולה כמורה בהוראה פרונטלית.
עריכה | תבנית | שיחה
14
תומאס אלווה אדיסון

אחדים מהבכירים באנשי המדע ומפתחי הטכנולוגיה בעת החדשה לא הצליחו בלימודיהם האוניברסיטאיים. אלברט איינשטיין, אחד מארבעת הפיזיקאים החשובים בהיסטוריה של המדע ומי שחולל מהפכה בתחום הפילוסופיה של המדע, לא הצליח להשיג עבודה כפיזיקאי אחרי שקיבל תואר דוקטור ועבד כפקיד במשרד לרישום פטנטים. גם גרגור מנדל, אבי תורת התורשה, לא נשאר באקדמיה עם תום לימודיו. הוא ניהל מנזר והוציא במהלך כל חייו מאמר מדעי בודד. צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, סיים רק תואר ראשון, בתאולוגיה, ונשר מלימודי מדעי החיים. פרנק לויד רייט, מן המובילים את התפתחות אדריכלות המאה העשרים, לא סיים את שנתו הראשונה בלימודי האדריכלות. אך הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של תומאס אלווה אדיסון, המפורסם בממציאים בעת החדשה וממובילי ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית. אדיסון נשר מכיתה א'. אמו, שהייתה כימאית נתנה לו חינוך ביתי וגם זה בהצלחה חלקית ביותר. אדיסון לא הבין עד יומו האחרון סוגיות בסיסיות בחשבון פשוט.

עריכה | תבנית | שיחה
15

מפלצת הספגטי המעופפת

בשנת 1925 נערך בטנסי משפט הקופים, בו נתבע מורה לדין על כך שלימד את תורת האבולוציה במסגרת החינוך הציבורי. רק בשנת 1967 בוטל החוק שאסר על לימוד תורת האבולוציה בטנסי, ורק ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי תאוריית הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמד אותה בבתי ספר ציבוריים. הוויכוח על הקדשת זמן ללימוד הבריאתנות בבתי הספר, לא נפסק, ובשנת 2005 אחרי שמערכת החינוך בקנזס ביקשה לדון מחדש בהקדשת זמן שווה ללימוד תורת האבולוציה ותאוריית הבריאתנות, ביקש בובי אנדרסון, אזרח המדינה, כי יוקדש זמן שווה גם ללמוד תאוריית "מפלצת הספגטי המעופפת"
עריכה | תבנית | שיחה
16
בין תנועות הנוער העבריות לבין המחתרות העבריות בימי המנדט הבריטי היו קשרים ערכיים חזקים ביותר. רוב חברי המחתרות היו בוגרי תנועות הנוער וחלק מהנערים ביצעו גם משימות ביטחוניות. כך גם הכשירו התנועות את חניכיהן במיומנויות הגנה עצמית כמו קרב פנים-אל-פנים. כמו כן את העלייה לביריה הסוו על ידי טיול של תנועות הנוער לתל חי שבבת אחת הפך לעליה המונית ליישוב.

ביטוי נוסף לקשר שבין פעילות המחתרות לבין הפעילות בתנועות הנוער, היא השימוש במבנה המגדל המחנאי כהשראה למגדלי ה"חומה ומגדל".

עריכה | תבנית | שיחה
17
מדינת ישראל מעולם לא הכירה באופן רשמי ברצח העם הארמני, וזאת מתוך חשש דיפלומטי ליחסיה עם טורקיה. יהודים רבים מותחים על כך ביקורת ורואים בהכרה ברצח העם הארמני ובלימודו במסגרת לימודי ההיסטוריה את חובתה המוסרית של מדינת ישראל שהוקמה בצל השואה. בשנת 2007 הכנסת החליטה להסיר מסדר היום הצעה של ח"כ חיים אורון (מרצ) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני, בשל החשש שהמשך העיסוק בנושא הזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה.
עריכה | תבנית | שיחה
18

נוטר

בשנת 1943, כתבו קבוצת חניכי תנועות הנוער "הצופים" ו"המחנות העולים" כרוז הקורא לתלמידי השנה השמינית (י"ב) להפסיק את לימודיהם לבגרויות ולהתגייס לפלמ"ח או לצבא הבריטי. כותבי המכתב שכונה "מכתב השמיניות" נתקלו בהתנגדות עזה של מוסדות היישוב, מורי בתי הספר וההורים. ולבסוף נסוגו כלל חברי הצופים מההחלטה להתגייס, ומבין חברי המחנות העולים ניסו להתגייס 36, מתוכם התגייסו בפועל רק 20. למרות הישגיו המועטים של המכתב בפועל, הוא היווה אבן דרך ביחסי תנועות הנוער עם ארגוני ההגנה ועם בתי הספר.
עריכה | תבנית | שיחה
19
איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות

דגמי מערכת השמש המוצגים לתלמידים, הם תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר (בערך חצי ריצת מרתון). בדגמים הכי פשוטים של מערכת השמש, מסלול נפטון הוא שולי הדגם. לכן, לאורך כל המסלול הארוך הזה, התלמיד יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון, בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הזה, התלמיד יצטרך לחפש, בין השאר, את הגולה בת הסנטימטר הבודד, שמייצגת את כדור הארץ, וגולות קטנות יותר, המייצגות את נוגה, מאדים וכוכב הלכת, חמה. ספק אם התלמיד יימצא אותן.

עריכה | תבנית | שיחה
20
חרב האסלאם

כשהוקמה האימפריה המוסלמית, הכובש המוסלמי נתן למרבית האוכלוסייה הנכבשת ברירה בין התאסלמות למוות. מקובל לחשוב, שהעמים היוצאים מן הכלל, שהורשו לשמור על דתם הקודמת, היו בעלי הדתות ההמונותאיסטיות. אך זו תפישה שגויה. עובדה שבני אחת הדתות, שעד היום חיים כבני חסות של המוסלמים, הם הזורואטוסרים, ואלו מאמינים באלילים רבים (פרדי מרקיורי וזובין מהטה הם בני הדת הזו). המוסלמים פטרו מהתאסלמות את העמים, שהם כינו "עמי ספר". דהיינו, את אלו שדתם הייתה מגובה בכתבי קודש. האסלאם, בראשיתו, לא נלחם בהכרח בפגניות, אלא באנאלפביתיות. עוד ראיה לעובדה זו, היא שהתקופה הפרה-אסלאמית מכונה בערבית "ג'ווהליה", דהיינו בערות. המילה "ג'ווהליה" נגזרת מאותו שורש, שממנו נגזרת המילה "התעלמות", כמו שבאנגלית, המילה "התעלמות" היא בסיס המילה "בערות".

עריכה | תבנית | שיחה