פורטל:בעלי חיים/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	באחד מהניסויים לבחינת אינטליגנציה בבעלי חיים הפרידו בין דולפין זכר לנקבה בבריכה על ידי מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	בניגוד לאמונה העממית, לא ניתן לקבוע את גילם של צבים בעזרת ספירת מגִני הקרן הערוכים על שריון הגב שלהם. מספר המגנים ייחודי לכל מין של צב ואינו משתנה במהלך חייו. את גילו של הצב ניתן להעריך בעזרת טבעות הגדילה שעל שריונו, שבדומה לטבעות העץ, מתווספות לו מדי שנה, אלא ששיטה זו איננה יעילה עבור פרטים בוגרים שטבעות הגדילה שלהם בדרך כלל מטושטשות.	עריכה | תבנית | שיחה
3	בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
4	מחלקת החרקים כוללת למעלה מ-800,000 מינים שונים, יותר ממספר המינים בכל שאר קבוצות בעלי החיים גם יחד. סדרת החיפושיות כוללת כ-400,000 מינים שונים, ומהווה בכך את הסדרה הגדולה ביותר בטבע. בסדרת הפרפרים יש כ-170,000 מינים, בסדרת הזבובים יש כ-120,000 מינים, וסדרות הדבורים ונמלים כוללות כ-110,000 מינים. סביר להניח שמינים רבים של חרקים טרם התגלו.	עריכה | תבנית | שיחה
5	מחיצה על ידי פיל הייתה עונש מוות נפוץ בדרום-מזרח אסיה ובתת-היבשת ההודית במשך כ-4,000 שנה. גם באימפריה הרומית ובקרתגו השתמשו לעיתים בשיטה זו. במשך מאות שנים השתמשו בפילים למטרות צבאיות, ומוות תחת רגלו של פיל היה עונש שבשגרה עבור עריקים ואסירים, כמו גם פושעים צבאיים. בהודו נהגו להוציא להורג כך עד אמצע המאה העשרים.	עריכה | תבנית | שיחה
6	ויקוניה מצויה היא מין ממשפחת הגמליים המצוי בדרום אמריקה. הויקוניה הייתה בסכנת הכחדה, משום שבמשך מאות שנים ירו בוויקוניות ציידים, שחשקו בצמר הוויקוניה ובעורה. הוויקוניה נחשבה לחיה "מקודשת" באימפריה של האינקה עד שנת 1532, כשהספרדים פלשו אליה, כבשו אותה והחריבוה. מאוכלוסייה של מאות אלפי ויקוניות בהרי האנדים, מאקוודור עד ארגנטינה, פחת מספרן והלך, עד שבשנת 1964 הגיע ל-12 אלף פרטים בסך הכול, הנחשב לסף הכחדה. בשנה זו הוקמה בפרו שמורה לאומית לשימור אוכלוסיית הוויקוניה, סמוך ללימה, וכיום הוויקוניה אינה עוד בסכנת הכחדה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף שניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם. בנוסף, יש לאנזים משמעות רפואית, שכן ייתכן ויסייע בעתיד לפירוק קרישי דם במוח, אשר עלולים לגרום לשבץ מוחי. לא במקרה, שמו של האנזים הוא דראקולין, על שם הערפד המיתולוגי מהספר דראקולה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	פוּ‏‏ג‏וּ הוא דג מאכל, הנחשב למנה יוקרתית ויקרה במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודוטוקסין, שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברישיון על פי חוק. לשם השגתו מחויבים השפים בהתמחות של שנים מספר ובבחינה מסכמת, משום שכל טעות בהכנה עלולה לעלות בחיי הסועדים. מדי שנה מתים ביפן ובמדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה עשרות אנשים מהרעלה שנגרמה מאכילת דג הפוגו. לפי החוק היפני אסור לבני המשפחה הקיסרית היפנית לאכול דג פוגו משום רעילותו	עריכה | תבנית | שיחה
9	בשנת 1993, רכשו זואולוגים מספר זוגות קרניים ספיראליות יוצאות דופן בשוקי הו צ'י מין סיטי בווייטנאם. המקומיים טענו שהן שייכות לפרסתן דמוי תאו, המכונה קֵייטִינְג-וָור. הזואולוגים העניקו לו את השם המדעי "Pseudonovibos spiralis", שפירושו "שור מדומה בעל קרניים ספיראליות". הגילוי עורר התרגשות בקהילה המדעית, ועד שנות ה-2000 נעשו מחקרים מורפולוגים וגנטיים רבים על הקרניים, כדי לקבוע האם הקייטינג-וור משויך לתת משפחת הפרים, היעלים או הצבאיים. תוצאות הבדיקות היו סותרות. למרות שטרם נמצאו ראיות ברורות יותר לקיומו של המין, ארגון השימור IUCN החליט לכלול אותו ברשימה האדומה, כמין בסכנת הכחדה. הארגון אף הוציא דו"ח מקיף אודות האיומים, התפוצה והביולוגיה של המין. בסופו של דבר, בשנת 2006, התברר שמרבית הקרניים הן זיוף, שנוצר מקרני תאו, בקר הבית והסאיגה, במטרה להימכר ביוקר (ולא כדי לרמות זואולוגים). ארגון IUCN הובך, ונאלץ להסיר את המין מרשימתו. עם זאת ישנם חוקרים, שטרם השתכנעו באי קיומו של הקייטניג-וור. זאת בשל דיווחי עדי ראייה רבים, הופעתו בספרות הסינית ההיסטורית, והיותו מוכר בפולקלור הוייטנאמי והקמבודי.	עריכה | תבנית | שיחה
10	אחד מהמרכיבים של הבשמים הפופולריים, היה מופק מהשתן חריף הריח של כבש המושק. שתן זה כה חריף, שהוא מסוגל להדמיע עיניו של אדם, במקרה שהרוח נושאת אותו לכיוונו ממרחק קצר.	עריכה | תבנית | שיחה
11	ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן סמוך לאי ונקובר. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח בריטי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	הפרעוש נחשב לאלוף הקופצים בטבע. בעל חיים זה, שגודלו נע בין 1 ל-5 מילימטרים בלבד, מסוגל לנתר 1,000 פעמים בשעה, ולהגיע בכל ניתור לגובה של עד 25 סנטימטרים ולמרחק של 50 סנטימטרים ומעלה; תוך כדי כך הוא משיג תאוצה גדולה פי 140 מתאוצת הכובד. מרחקים אלה עצומים ביחס לגודל גופו של הפרעוש. לו הייתה לאדם יכולת ניתור כזו, ובהתעלם מגורמים מגבילים אחרים כגון התנגדות האוויר, הוא יכול היה לדלג מעל מגדל שלום בתל אביב שגובהו 142 מטרים, לקפוץ מחרטומה של הטיטניק לירכתיה - מרחק של 269 מטרים, או לדלג מתל אביב לחיפה תוך שעה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	דובוני המים הם מערכה בממלכת בעלי החיים המורכבת מיצורים קטנים דמויי חרקים, שהגדולים בהם מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר. עקב יכולתם לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים, ניתן למצוא אותם כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. הם יכולים לשרוד בטמפרטורה של 272- מעלות צלזיוס, מעלה אחת בלבד מעל האפס המוחלט, בטמפרטורות גבוהות עד כדי 151 מעלות צלזיוס ובתנאי קרינה חזקה פי 1,000 מזו שתהרוג אדם. ביכולתם לשרוד כמעט עשר שנים ללא מים, והם עמידים אפילו בוואקום בחלל. בניסוי שנערך ב-2007, נשלחו דובוני המים לחלל בגשושית, לתקופה של 12 יממות, ללא דיחוס או הגנה מקרינה קוסמית. ב-29 בספטמבר 2008 פורסמו תוצאות הניסוי והחוקרים דיווחו כי הדובונים עמדו גם במסע זה.	עריכה | תבנית | שיחה
14	השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול-הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon) מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן. כיום מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.	עריכה | תבנית | שיחה
15	הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שנצפה אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו הוא כשל מטוס בואינג 737-300. לבו הוא בגודל של חיפושית פולקסווגן. לשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אבי העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, מספיק דיו כדי להכיל תינוק בקרבו. אולם, למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים – כפלנקטון, קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין ננומטרים לסנטימטרים בודדים.	עריכה | תבנית | שיחה
16	למרות הדעה הרווחת, עכברים לא אוהבים גבינה. כמו האדם, עכברים הם אוכלי כל, אבל טעם הגבינה וריחה בדרך כלל חזקים מדי עבורם, ואם יש להם ברירה הם יעדיפו לאכול דגנים, פירות, ירקות ואפילו לטרוף חרקים.	עריכה | תבנית | שיחה
17	המאפיין הבולט ביותר של הקרנפיים היא הקרן הגדולה שלהם. בניגוד לחיות אחרות בעלות קרן, קרנם של הקרנפיים מורכבת משערות, המוקשות על ידי קריטין (קבוצה של חלבונים סיביים בלתי מסיסים ובלתי ניתנים לעיכול, שיוצרים את הרקמות הקרניות של הגוף, כגון ציפורניים, שיער והשכבה החיצונית ביותר של העור) ואין לה בסיס עצם.	עריכה | תבנית | שיחה
18	המדוזה מוכרת בעיקר בשל פגיעתה הצורבת במתרחצים לאורך חופי הים. לעיתים בעת סערה מושלכות מאות מדוזות אל החוף. אפשר להיפגע מצריבת המדוזה הן בעת שהיא במים והן על החוף. רוב סוגי המדוזות אינן קטלניות, וניתן להתמודד עם צריבתן על ידי שטיפה בחומץ ו\או חול אך לא במים, משום שהדבר גורם להתפוצצות תאי הארס עקב דיפוזיה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	דגי החכאי משתמשים בשיטות ייחודיות ללכוד את הטרף שלהם. אצל רוב המינים מצויה בליטה מאורכת היוצאת מראשה של הנקבה ומשמשת כפיתיון לדגים טורפים אחרים. אלו רואים את הבליטה נעה לכל הכיוונים, מנסים לתפוס אותה ונלכדים בשיני החכאי. בחלק מהמינים, הזכר שגודלו מילימטרים ספורים מצויד בחוש ריח יוצא מן הכלל. כשהוא הופך לבוגר מערכת העיכול שלו מתנוונת והוא יכול להתקיים כטפיל בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
20	הברווזן האוסטרלי הוא אחד מבין ששה יונקים שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדרבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו כנשק נגד טורפים או לטרף כשאר בעלי החיים הארסיים, אלא לקרבות נגד זכרים יריבים. ג'ורג' שאו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל החיים הייחודי ב-1799, וטען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות התגלית. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שאו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספריים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן. גם המדען רוברט נוקס האמין כי ייתכן ומדובר בפחלוץ שהוכן בידי זייפנים מאסיה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	הלוויתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו כשל מטוס סילון בואינג 737-300, לבו בגודל של מכונית חיפושית מתוצרת פולקסווגן ולשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אב העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, רחב דיו כדי שתינוק יעבור בו. אולם למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים כפלנקטון, קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין מיקרומטרים לסנטימטרים בודדים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם $N$ הוא מספר הצרצורים בדקה ו-$T_{C}$ היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר: $\ T_{C}=(N+30)/7$. לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת ייחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים	עריכה | תבנית | שיחה
23	גשם של בעלי חיים הוא תופעה מטאורולוגית בה בעלי חיים נופלים מחלל האוויר. התופעה נחשבת לנדירה ביותר, על אף שתועדה במדינות רבות במהלך ההיסטוריה. בעלי החיים אשר נופלים מהשמיים במהלך התופעה הם לרוב דגים, צפרדעים וציפורים. לעיתים בעלי החיים שורדים את הנפילה, בדרך כלל דגים, דבר המעיד על כך שמקום הנפילה אינו רחוק ממקום הימצאם המקורי. עדי ראייה שצפו בגשם של צפרדעים תארו אותן לאחר הנפילה כמבוהלות אך במצב בריאותי טוב, והן חזרו לפעילות נורמלית זמן קצר לאחר האירוע. במקרים אחרים תוארו החיות כקפואות למוות או אפילו מכוסות בקרח ולעיתים ה"גשם" הוא של חלקי גוויות. מקרים אחדים התרחשו מיד לאחר סופות שכללו רוחות חזקות, בעיקר סופות טורנדו, אולם תועדו גם מקרים שהתרחשו במזג אוויר שאינו יוצא דופן, וללא שנצפו רוחות חזקות או נד מים בקרבת מקום.	עריכה | תבנית | שיחה
24	פו הדב נקרא באנגלית "ויני הפו", וקרוי על שם העיר ויניפג שבקנדה. סגן הארי קולבורן, חייל בצבא הבריטי מהעיר ויניפג, אימץ דובה שחורה וקרא לה על-שם עירו ויניפג הדובה, או בקיצור ויני. הוא הבריח אותה לאנגליה וכשהוצב בצרפת העביר אותה לגן החיות של לונדון. כריסטופר רובין, בנו של הסופר א. א. מילן ראה את הדובה בגן החיות, וקרא על שמה את דוב הצעצוע שלו "ויני", שנתן את ההשראה לסיפור על ויני הדוב.	עריכה | תבנית | שיחה
25	ב-1945 הופתע חקלאי בקולורדו לגלות שתרנגול בשם מייק, שאת ראשו ערף לקראת ארוחת הערב, המשיך לחיות ללא הראש. החקלאי חס על חייו והחליט להמשיך ולטפל בו. הוא האכילו תערובת של חלב ומים דרך פיפטה ובזרעוני תירס קטנים ומדי פעם שאב במזרק את הריר מגרונו, כדי שלא יחנק בהיעדר יכולת בליעה. מייק המשיך לחיות ללא ראש במשך 18 חודשים, במהלכם הפך למופע בידור בתשלום בשם מייק, התרנגול חסר הראש. בשלב מסוים אף בוטח בעשרת אלפים דולר. לאחר מותו נערכה למייק נתיחה שלאחר המוות ונקבע בה כי להב הגרזן החטיא את העורק התרדמני, וקריש דם חסם את הפצע ומנע ממייק לדמם למוות. על אף שרוב ראשו נגדע, נותר גזע המוח שלם, ומאחר ותפקודים בסיסיים כגון נשימה ופעילות לב כמו גם רוב הרפלקסים של התרנגול נשלטים על ידי גזע המוח, נשאר מייק מתפקד. ספר השיאים של גינס מציין את מייק כתרנגול שהאריך ביותר לחיות לאחר שראשו נערף.	עריכה | תבנית | שיחה
26	פילים, בשונה מרוב בעלי החיים, מגיבים בטקסיות הדומה לאבל אנושי, כאשר אחד הפרטים בעדר מת. הם מסרבים לעזוב את גופתו במשך כמה ימים, ממאנים לאכול, ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אל הפגר. בתצפיות שנערכו, התברר גם כי פילים שעוברים ליד שלדים ושרידי עצמות של פילים אחרים, לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר, נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה, ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.	עריכה | תבנית | שיחה
27	פירמידת בול הוא אי קטן בגובה 562 מטרים. רוחבו כ-200 מטרים בלבד, והוא שוכן באוקיינוס השקט. ב-2001 נחת בו צוות של אנטומולוגים ולהפתעתו גילה אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים, שארגון ה-IUCN הגדיר בשנות ה-20 כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים, מתחת לשיח בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון. זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן, במטרה ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו הסמוך לפירמידת בול. בתוך פחות מעשור כבר היו 9,000 פרטים, וחלקם אכן הוחזרו לאי.	עריכה | תבנית | שיחה
28	הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי זוויג, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס ייוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.	עריכה | תבנית | שיחה
30	אגדה אורבנית גורסת שכאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין בקרב אוכלוסיית הלמינגים, סוג מכרסם החי בטונדרה הארקטית, מבצעים הפרטים התאבדות המונית בקפיצה מראש צוק. אולם למעשה אין הלמינגים מתאבדים. כאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין, הלמינגים נודדים בחיפוש אחר אזורי מחיה חדשים, ולעיתים, בשל ראייתם החלשה, הם מתבלבלים בין פיורד לנהר ונופלים בניסיון לחצותו.	עריכה | תבנית | שיחה
31	בארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר, ומותר לאכול דגים בלבד, ולמרות זאת נוהגים בוונצואלה לאכול בתקופה זו באופן מסורתי בשר מאחד ממיני היונקים, הקפיבארה. הקפיבארה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם, והוא חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. בוונצואלה טוענים כי קיבלו אישור מהוותיקן במאה ה-16 לאכול מבשר הקפיבארה בתקופת הלנט, לאחר שמיסיונרים מקומיים שיכנעו את אבות הכנסייה כי כיוון שהקפיבארה חי רוב זמנו במים הוא בעצם סוג של דג.	עריכה | תבנית | שיחה
32	במרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, מתחת לרחוב דיזנגוף בתל אביב ממוקם חלל ענק שתוכנן להיות מרכז תרבות, ובו אולם תיאטרון "צוותא 3". התוכנית לא יצאה לפועל והחלל שימש במשך הזמן חניון למשאיות ולאיסוף אשפה. במקום מקננת אוכלוסייה גדולה של עטלף פירות מצוי. העטלפים שוהים במשך היום במתחם הענק ובלילה יוצאים לאכול מפירות עצי הפרי של העיר, כמו שקמה ומיני פיקוס אחרים. משלחת של הנשיונל ג'אוגרפיק ביקרה במקום כדי לסקור את מצבם.	עריכה | תבנית | שיחה
33	במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים – הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, וגם הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים.	עריכה | תבנית | שיחה
34	ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.	עריכה | תבנית | שיחה
35	בגן החיות של תל אביב, שפעל עד 1980 במקום בו שוכן כיום קניון גן העיר ברחוב אבן גבירול הוחזק אפילו אריה. שאגותיו היו נשמעות מדי יום בבתי המגורים שבסביבה ומפחידות את ילדי השכונה.	עריכה | תבנית | שיחה
36	האדם מצא לאיברי הקרנפים שימושים רבים לתועלתו. בעבר, עמים שונים באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בעור הקרנף להכנת מגיני מלחמה, או למיגון סירות המלחמה כדי להגן עליהן מפגיעת חיצים וחניתות. בסין השתמשו בעור גם כדי לרפד את אוכפי הסוסים. בעוד ששימושים אלו פסו בעיקרם מהעולם, עדיין תולים רבים באיברי הקרנף סגולות רפואיות. בתאילנד, נמכר דם קרנפים כסגולה לחוזקה ואבקת עצמות קרנף כתרופה לשרירים כואבים. גם לגללי הקרנף מצאו שימוש – הם גורמים לשלשול ובתוספת שמן מסירים יבלות, וזאת בתנאי שהם "טריים" ממעיו של קרנף שהומת זה עתה. גם השתן (שכביכול מרפא דלקות גרון), הקרן נמכרים בשוק השחור. הביקוש הרב לאיבריהם של הקרנפים גורם לנסיקה במחיריהם בארצות רבות בעולם, ובמקביל להכחדתם.	עריכה | תבנית | שיחה
37	פיירפוקס הוא לא רק דפדפן אינטרנט, אלא גם סוג של דוב פנדה הנפוץ בסצ'ואן, צפון בורמה ונפאל והידוע בשם פנדה אדומה.	עריכה | תבנית | שיחה
38	תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.	עריכה | תבנית | שיחה
39	פשפשים הם אחת מתת-הסדרות הנפוצות ביותר בעולם החרקים וניתן למוצאם כמעט בכל בית גידול: על צמחייה, במים מתוקים, מתחת לאדמה ואפילו בשלג או באמצע האוקיינוס. מתוך כ-40,000 מינים, רק מין אחד, פשפש המיטה, ניזון מדם אדם, אך בשל מין יחיד זה, שמם של כל הפשפשים נודע לשמצה. רובם של הפשפשים צמחוניים ועלולים להזיק לגידולים חקלאיים, ומקצתם טורפים ומשמשים כמדבירים ביולוגיים של מזיקים אחרים. באנגלית כל חרק בלתי מזוהה נקרא פשפש (bug), ולכן כאשר מתייחסים לפשפש אמיתי, נאלצים לכנותו בשם "True Bug".	עריכה | תבנית | שיחה
40	לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.	עריכה | תבנית | שיחה
41	אצל זכרים בוגרים של איילי מושק נמצאת בלוטת ריח מיוחדת. מבלוטה זו מופרש חומר ריחני. מקור שמו של החומר יקר הערך, מושק, בשפת הסנסקריט, ומשמעותו "אשך" בשפה זו. הוא שימש מאז ימי קדם לייצור בשמים, אולם לשם כך היה צורך לצוד את בעלי החיים ולהרוג אותם. מחירו של קילוגרם מושק טבעי מגיע לעשרות אלפי דולרים, משום שמכל זכר ניתן להפיק רק 25 גרם מהחומר החום והשמנוני. כיום, ניתן לסנתז את המושקון, המרכיב העיקרי במושק. הדבר מוזיל באופן ניכר את מחיר בשמי המושק ומאפשר להגן על חיות הבר שמצב השימור שלהן הוגדר כפגיע על ידי איגוד השימור העולמי.	עריכה | תבנית | שיחה
42	ארסו של הצפע הארצישראלי משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא גם מהווה חלק מתהליך העיכול, שכן הוא ממיס את הרקמות הרכות של הטרף למעין "מרק".	עריכה | תבנית | שיחה
43	כבש הבית הוא אחד מבעלי החיים הנוחים ביותר לגידול, מאחר שדרישות ההזנה ותנאי המחיה שלו צנועות. כך למשל, הכבש מותאם לתנאים הקשים השוררים במדבריות ולאזורים ההרריים. החשיבות הכלכלית הרבה של הכבש הביאה לכך שגידול כבשים היה גורם משמעותי בכלכלות של ימי קדם. גם במאה ה-21 יש לכבש חשיבות ניכרת בכלכלות של מדינות כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד ואורוגוואי.	עריכה | תבנית | שיחה
44	סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני אלפי שנים. הסוסים הופיעו ביבשת שוב רק עם הבאת גזעים מבויתים על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים המיובאים, לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת המיוחד שלו וכיום ניתן לראותו בטבע, במדינות כמו אוקלהומה, יוטה והמדינות שהיוו את המערב הפרוע.	עריכה | תבנית | שיחה
45	שמו של הקנגורו באנגלית ובעברית הוא שיבוש קל של שמו בפי האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה. הטענה שמקור השם בתשובה "איני מבין" בשפת האבוריג'ינים, שאותה קיבל מגלה הארצות ג'יימס קוק כאשר שאל לשמה של החיה, היא אגדה אורבנית ואינה נכונה.	עריכה | תבנית | שיחה
46	מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של עוף הפרס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל בהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. במינרל יש תרכובות אורגניות אשר גורמות לשינוי הפיגמנטים.	עריכה | תבנית | שיחה
47	רדיקלים חופשיים אינם תנועה פוליטית מהפכנית, אלא מולקולות ריאקטיביות מאוד, הנוצרות, בין השאר, כתוצרי לוואי של תהליך הנשימה (בעיקר תרכובות חמצן). הן משחקות תפקיד חשוב בגוף, אך כנראה גורמות גם לבלאי של הגוף ולתהליך ההזדקנות. העטלפים שהצליחו ליצור הגנה טובה ממולקולות אלו מאריכים ימים, וחיים עד גיל 30, פי 15 מעכברים ומחדפים. חוקרים מנסים כיום להמציא חומרים נוגדי חמצון שימנעו את תופעות הלוואי של ההזדקנות.	עריכה | תבנית | שיחה
48	נטורה ארטיס מגיסטרה (בלטינית: Natura Artis Magistra – "הטבע הוא המורה של האמנות") או בקיצור "ארטיס" (Artis) הוא גן חיות הממוקם במרכז אמסטרדם. גן חיות זה הוא גן החיות הוותיק ביותר בהולנד, והשלישי בוותיקותו בעולם. האקווריום שבגן הוקם בשנת 1879. לצורך הקמת המבנה על הקרקע הבוצית הושקעו 1,740 עמודי עץ בקרקע ועליהם נבנה המבנה. בשנת 1880 הושלמה הקמת האקווריום, והמבנה מולא בכמיליון ליטרים של מי מלח. בשנת 1997 נערך שיפוץ נרחב באקווריום, ובמסגרתו שוחזר האולם המרכזי של האקווריום, ונבנו בו אקווריומים המציגים: נהר ביער גשם אמזוני, שונית אלמוגים טרופי ותעלה באמסטרדם.	עריכה | תבנית | שיחה
49	לטענה שהנחשים אינם מחוננים בחוש שמיעה, מהו המופע שמבצעים ההודים ושאר לוחשי הנחשים? מסתבר שהללו מערימים על הקהל ומנגנים לקהל ולא לנחשים החרשים, הנחש המצוי בעמדת התגוננות עוקב אחר תנועת החליל ואינו שומע את הנגינה והמנגן מזיז את החליל וכך זז גם הנחש.	עריכה | תבנית | שיחה
50	במקורות שונים, כגון בכתבי אריסטו ופלוטרכוס, מתואר פרד ששימש להובלת אבנים עבור בניית הפרתנון. על אף שעבודתו של הפרד הופסקה מפאת גילו, המשיך הפרד ללוות את הבנאים. על שרותו זכה הפרד בארוחות חינם, על חשבון הציבור, וכן בהחלטה לאסור על אופים לגרש את הפרד מדוכניהם.	עריכה | תבנית | שיחה
51	עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 התפוצץ העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. בכך נפתח פולמוס סוער שנמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.	עריכה | תבנית | שיחה
52	המונח כוח סוס הומצא על ידי הממציא ג'יימס ואט כיחידת מידה להספק. ואט, אחד המפתחים החשובים ביותר בתחום הנעת הקיטור, פיתח מיזם עסקי בו הוחלפו סוסים במנועי קיטור. ואט היה זקוק ליחידת מידה שתאפשר לו להשוות את ביצועיהם של מנועי הקיטור לאלו של הסוסים אותם החליפו. לאחר שערך תצפיות במכרה פחם, חישב ואט כי סוס פוני מסוגל למשוך עגלת עפרות, בעלת מעמס כולל של 22,000 ליבראות, במהירות של רגל אחת בדקה. אולם שימוש ביחידת מידה המכונה כוח פוני נראה לוואט מגוחך. בשל כך החליט מר ואט, באופן שרירותי למדי, כי סוס חזק פי 1.5 מסוס פוני, ומכאן שכוח סוס – יחידה בעלת שם מכובד בהרבה – שוות ערך למשיכת 33,000 ליבראות במהירות של רגל בדקה (שהם 15 טון במהירות של 30 ס"מ בדקה). החלטתו השרירותית של מר ואט הייתה מעט רחוקה מן האמת – בעוד במאמץ גבוה, למשך פרק זמן קצר, מסוגל הסוס הממוצע להפיק עד כ-5 כוחות סוס, הרי שבמאמץ מתון וממושך הוא מסוגל להפיק 0.75 כוחות סוס, לכל היותר.	עריכה | תבנית | שיחה
53	דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים אשר חי בנהר האינדוס השוצף, חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להימנע מפציעות, ובעקבות כך ישן גם במחזורים קצרים מאוד, הנמשכים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים אשר גדלו בשבי, ישנים שינה מלאה – בשתי עיניים עצומות, וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב, המופעל אוטומטית עם השקיעה במים, מציף אותם מעלה ומותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.	עריכה | תבנית | שיחה
54	ראשני הסלמנדרה המצויה המושרצים בבריכות עונתיות, חייבים לסיים את התפתחותם ולבצע מטמורפוזה בטרם הבריכה תתייבש, אחרת ימותו. כדי להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי מועד התייבשות הבריכה, הם ניחנו בגמישות התפתחותית רבה המאפשרת להם לקלוט מידע אודות מצבה של הבריכה ולעדכן את קצב התפתחותם בהתאם. לדוגמה, כאשר ראשנים מתייבשים למוות בבריכה שאיבדה את מימיה, ולאחר מכן אותה בריכה מוצפת בשנית במי גשמים, הראשנים הבאים שיושרצו לתוכה מסוגלים לחוש בנוכחותם של קודמיהם לאחר ששרידיהם התפרקו לחלוטין במים. חישה זאת מתאפשרת כנראה באמצעות שינוי בהרכב הכימי של רקמות הראשנים המיובשים, והשתחררות חומרים אלה למים. "ריח מוות" זה גורם לראשנים החשים בו להאיץ את קצב התפתחותם כדי להימנע מגורל דומה בבית גידול שכפי הנראה אינו מסוגל לקיימם לאורך זמן.	עריכה | תבנית | שיחה
55	ויקוניה מצויה היא מין ממשפחת הגמליים המצוי בדרום אמריקה. הויקוניה הייתה בסכנת הכחדה, משום שבמשך מאות שנים ירו בוויקוניות ציידים, שחשקו בצמר הוויקוניה ובעורה. הוויקוניה נחשבה לחיה "מקודשת" באימפריה של האינקה עד שנת 1532, כשהספרדים פלשו אליה, כבשו אותה והחריבוה. מאוכלוסייה של מאות אלפי ויקוניות בהרי האנדים, מאקוודור עד ארגנטינה, פחת מספרן והלך, עד שבשנת 1964 הגיע ל-12 אלף פרטים בסך הכול, הנחשב לסף הכחדה. בשנה זו הוקמה בפרו שמורה לאומית לשימור אוכלוסיית הוויקוניה, סמוך ללימה, וכיום הוויקוניה אינה עוד בסכנת הכחדה.	עריכה | תבנית | שיחה
56	הארכיפלג הנורווגי סבאלברד מכיל את היישוב העירוני הצפוני ביותר על פני כדור הארץ – לונגיירביאן. את היישוב משרת שדה התעופה הצפוני בעולם שיש אליו טיסות מסחריות סדירות, נמצאת בו תחנת האוטובוס הצפונית בעולם, הספרייה הציבורית הצפונית בעולם, ועוד שירותים שונים הנושאים בתואר המכובד. בכל איי סבאלברד נדרשים התיירים והתושבים המעוניינים לצאת מחוץ לתחומי היישובים לשאת רובים מחשש לתקיפה של דובי קוטב הנפוצים באיים. עם זאת, קיימים חוקים נוקשים בקשר לירי בדובים, והוא מותר אך ורק במצב של סכנת חיים, ורק אחרי הפחדה וירי באוויר.	עריכה | תבנית | שיחה
57	הפרה והפיל, ניזונים שניהם מצמחים. בניגוד לפרה, שמעלה גירה, מעכלת את מזונה היטב ויכולה גם לעכל תאית, לפיל יש מערכת עיכול הרבה פחות יעילה. לכן צואתו של הפיל עשירה בסיבים תזונתיים, והיא משמשת כחומר גלם טוב לנייר ממוחזר, בסרי לנקה ובסומטרה.	עריכה | תבנית | שיחה
58	מושית השבע קיבלה את שמה (הן שמה המדעי, הלטיני, Coccinella septempunctata, והן תרגום שמה המדעי לעברית) על שם שבע הנקודות השחורות שעל כנפיה החופות את גבהּ. אלא, שכנפיו של מין החיפושיות הזה נקודות בשמונה נקודות, ארבע נקודות לכל אחת משתי הכנפיים. כשכנפיה של מושית השבע סגורות על גבה, חופפת אחת הנקודות מן הכנף האחת את אחת הנקודות מן הכנף השנייה, וכך נוצרת האשליה שעל גב החיפושית שבע נקודות בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
59	בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול. אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד"), המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת-שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא גם נמוך מהג'ירף – גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בערבה. מסיבות אלו, ההזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו ההחד קרן.	עריכה | תבנית | שיחה
60	אחד מסוגי הקפה היקרים בעולם הוא הקוֹפִּי לוּאָק (מאינדונזית: קוֹפִּי - קפה; לוּאָק - גחן דקלים אסייתי), קפה המיוצר מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של גחן דקלים אסייתי וגחניים אחרים. לאחר שהגחן אוכל את פירות צמח הקפה, הם עוברים במערכת העיכול שלו פירוק פרוטאוליטי חלקי. דבר זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה ואגב כך נמנע שלב הקלייה הממושך. לאחר כיום וחצי מפריש הגחן את הפולים בקבוצות בצואה כשחלקם עודם מחוברים לפירות. הפירות נאספים, נשטפים ביסודיות, מיובשים בשמש ועוברים תהליך קל בלבד של קלייה, על מנת לא לפגוע במגוון הטעמים ולמנוע את המרירות האופיינית שנובעת מתהליך הקלייה.	עריכה | תבנית | שיחה
61	אם תקשור קצה חבל לעץ, תמתח את החבל, ותחזיק את קצהו השני בידך, תוכל ליצור גל בחבל. אם תזיז את ידך מהר, בעת יצירת הגל, תיצור גל שאורכו קצר, ואם תזיז את ידך לאט, אורך הגל יהיה ארוך. אם תזיז את ידך מעלה ומטה בעת יצירת הגל, תיצור גל שקיטובו אנך לרצפה, ואם תזיז את ידך ימינה ושמאלה, קיטוב הגל יקביל לרצפה. תכונות הגלים בחבל קיימות גם בגלי האור. אורך גל האור הנקלט בעינינו מבוטא בתודעתנו כצבע. אורך הגל הכי ארוך שהאדם רואה הוא 700 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע אדום. אורך הגל הכי קצר שהאדם רואה הוא 300 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע סגול. אולם לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לקיטוב האור. איננו מבדילים בין עצמים לפי קיטוב האור, המגיע אלינו מהם. בניגוד אלינו, חסילוני גמל שלמה כן מבדילים בין עצמים כאלו. הדבר מאפשר להם לראות יצורים שעבורנו הם שקופים. ישנו אפילו מין של חסילוני גמל שלמה, שמבדיל בין עצמים, שקיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון או נגדו (קיטוב מעגלי).	עריכה | תבנית | שיחה
62	לא מעט אנשים מתלוננים על בדידות. חלקם מאמצים כלב או חתול, כחיית מחמד, כדי לחוש פחות בודדים. אלא, שלמעשה, אף אדם אינו באמת בודד, לעולם. לכל אדם יש חיידקים במעיים ועל פני השיניים. אנו גם מגדלים חיידקים בלבן שבמקרר ובשימורי המלפפונים החמוצים. יש סביבנו תמיד גם יצורים גדולים פי אלף מהחיידקים – השמרים שבמטבח והפרוטוזואה שבמי הברז. אם כי כמו החיידקים, גם אלו יצורים חד תאיים. אולם, אנו תמיד מלווים גם ביצורים אנימליים רב תאיים – כמעט לכל אדם יש אוכלוסיית דמודקס פוליקולרום על עור פניו וכמעט בכל בית מצויה אוכלוסייה של קרדית אבק הבית (בתמונה). יצורים אלו, ממחלקת העכבישנים, ניזונים מעורנו.	עריכה | תבנית | שיחה
63	-	הוספה
64		עריכה | תבנית | שיחה
65	-	הוספה
66		עריכה | תבנית | שיחה
67		עריכה | תבנית | שיחה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70		עריכה | תבנית | שיחה
71	-	הוספה
72		עריכה | תבנית | שיחה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75		עריכה | תבנית | שיחה
76	-	הוספה
77		עריכה | תבנית | שיחה
78	-	הוספה

בחזרה לפורטל