פורטל:אמריקה הלטינית/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	מלחמת הברית המשולשת שהתנהלה בין 1864 ל-1870 בין פרגוואי לבין ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי נחשבת אחת מן המלחמות העקובות ביותר מדם שנוהלו על אדמת אמריקה. המאבק על השליטה באזור ריו דה לה פלטה האסטרטגי, אישיותו יוצאת הדופן של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז ושל האירית אלייזה לינץ' וגורמים נוספים הובילו למלחמה. פרגוואי הובסה בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. יש אומדנים שלפיהם אבדותיה של פרגוואי הגיעו ל-1.2 מיליון נפש, כ-90% מאוכלוסיית המדינה לפני המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	ב-9 במרץ 2006 אישרה האספה הלאומית של ונצואלה את שינוי סמל ונצואלה, שינוי שנכנס לתוקפו ב"יום הדגל" ב-12 במרץ 2006. על-פי ההחלטה, הסוס שעל הסמל יופיע דוהר שמאלה במקום באופן שהיה עד אז, ימינה תוך הפניית ראשו לאחור. השינוי נעשה בהנחייתו של הנשיא הסוציאליסטי והאנטי-אמריקאי הוגו צ'אווז, לבקשתה של בתו בת התשע, אשר לא אהבה את מראה הסוס המסתכל לאחור. טענות האופוזיציה על בזבוז הכסף הכרוך בהחלפה, הושתקו על ידי המשטר.	עריכה | תבנית | שיחה
3	-	הוספה
4	הונדורס היא אחת המדינות הפחות שוויוניות באמריקה התיכונה ובעולם כולו. מבין 7,000,000 תושביה 228 בני אדם בלבד מחזיקים ב-75 אחוז מאדמותיה. הונדורס היא גם בעלת היסטוריה פוליטית שאינה יודעת יציבות מהי, והפיכות בה הן עניין שבשיגרה. במשך מאה שנה, בין 1824 ו-1924 התחלפו בה יותר מ-100 נשיאים, וחוקתה שונתה בין השנים 1834 ו-1957 עשר פעמים.	עריכה | תבנית | שיחה
5	כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שנוצרה לפי ההערכות לפני כ-70 שנה.	עריכה | תבנית | שיחה
6	באימפריית האינקה לא נעשה שימוש בכתב. למרות היעדר הכתב, ניהולה של מערכת מדינית כה גדולה דרש צורה מסוימת של אחסון מידע מתמטי, כגון מסים, כלי נשק, בהמות וכו'. לצורך אחסון המידע המתמטי השתמשו בני האינקה בכלי הנקרא קִיפּו, מילולית: קשר. הקיפו היה עשוי חבלים כך שאחסון המידע עליו התבצע באמצעות יצירת קשרים עליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
7	תרגום שמה של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה השוכנת לחוף מפרץ הריו דה לה פלטה, הוא "אוויר טוב". השם מתייחס למשטר הרוחות במקום, שעזר בניווט אניות המפרש לנמל. כיום, באופן אירוני, העיר ידועה ברמת זיהום האוויר הגבוהה שבה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מקור שם האי פוארטו ריקו הוא בטעות אנוש. במסעו השני הגיע כריסטופר קולומבוס לאי פוארטו ריקו ב-19 בנובמבר 1493. האי היה מאוכלס על ידי אינדיאנים משבט הארווק הידועים בשם טאינו. האינדיאנים כינו את האי בוריקן או בורינקן. קולומבוס העניק לאי את השם סן חואן באוטיסטה על שם הקדוש הנוצרי יוחנן המטביל. העיר המרכזית באי נוסדה ב-1509, ונחשבת כיום לעיר העתיקה ביותר בשטחי ארצות הברית. קולומבוס כינה אותה בשם "פוארטו ריקו" שפירושו "נמל עשיר". עקב טעות שנפלה באחת המפות הספרדיות המוקדמות, קיבלה עיר הנמל את שמו של האי "סן חואן", ואילו האי כונה בשמה של עיר הנמל "פוארטו ריקו". השמות שהוחלפו, לאי ולעיר, נותרו מאז.	עריכה | תבנית | שיחה
9	הקפיברה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם. הקפיברה חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. במאה ה-16, כשפגשו בו המיסיונרים האירופאים לראשונה, הם נדרשו להחלטה האם אכילתו נחשבת כאכילת בשר. להחלטה זו הייתה משמעות דתית, שכן בארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר. בהחלטה שגויה, שלא תוקנה מאז, פסקה הכנסייה הקתולית כי הקפיברה הוא סוג של דג, ולכן אכילתו מותרת בימי התענית.	עריכה | תבנית | שיחה
10	חויה דה סרן באל סלוודור, היה כפר חקלאי בתקופת המאיה, שנותר כמעט ללא פגע מתחת לכמה שכבות של אפר געשי. בשנת 590 בקירוב התפרץ הר הגעש סמוך ליישוב, וקבר את כולו מתחת לשכבה של חמישה עד שבעה מטרים של אפר געשי. בניגוד לתושבי פומפיי והרקולנאום, ככל הנראה הצליחו תושבי הכפר להימלט על נפשם מבעוד מועד, שכן במקום לא נמצאו שרידי גופות. עם זאת, הם הותירו מאחוריהם כלי חרס, רהיטים ואפילו מזון שנאכל בחלקו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמים ומהארץ. הזרעים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.	עריכה | תבנית | שיחה
12	מספר מתחמים ומרקמים אורבאניים שנבנו ברוח המודרניזם תרמו רבות למורשת העולמית וזכו להכרה כזו. העיר ברזיליה שתכננו לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר היא עיר שלמה שנבנתה ברוח המודרניזם ויישום תפישות אורבניות חדשניות שדווקא היום הן נושא שנוי מאד במחלוקת. קריית האוניברסיטה של קראקס בוונצואלה גם היא דוגמה לאדריכלות המודרנית של אמריקה הדרומית ובה מצויים מבנים מודרניסטים המושלבים עם פסלים ויצירות אמנות במה שהגדיר מתכנן הקמפוס כ"סינתזה של האמנויות". קריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי נבנתה בשנות החמישים על מצע לבה קרושה, והחליפה את בנייני האוניברסיטה הישנים שהיו פזורים במרכז העיר. קריית האוניברסיטה נועדה להיות מרחב פתוח. כיוון שחלק מהאתר היה משטחי סלע געשי, וחלקים אחרים היו צמחייה עבותה, יש בקריה מעט מאד דרכים ישרות. הסלע הגעשי סולק כדי לפנות מקום לבניינים, ושימש לבניית השבילים והקירות החיצוניים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	-	הוספה
14	נשיא ארצות הברית ראת'רפורד בירצ'רד הייז נערץ על אזרחי פרגוואי, שכן פסק לטובתם בשנת 1878 כאשר שימש כבורר בסכסוך טריטוריאלי בין פרגוואי לארגנטינה לאחר סיומה של מלחמת הברית המשולשת. בעוד שבמולדתו נחשב הייז לנשיא כושל וזניח, תושבי פרגוואי מכבדים את זכרו, וקראו על שמו את אחד ממחוזות ארצם.	עריכה | תבנית | שיחה
15	במרכז אמריקה פרחה תרבות המאיה, אשר הותירה אחריה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים. קופאן בהונדורס הוקמה במאה ה-2 לפחות ושגשגה בתקופה הקלאסית של המאיה, בין המאה ה-5 והמאה ה-9. בקופאן כולה נתגלו יותר מ-4,500 מבנים, והאתר המרכזי בעיר שימש כאזור המנהלי והטקסי שלה. בחלקו הצפוני של האתר שוכנת הכיכר הגדולה, ומדרום לה האקרופוליס שערוך בתורו סביב שתי כיכרות קטנות יותר - המזרחית בה שוכנים קבריהם של חלק ממלכי העיר, והמערבית שבה ניצב מזבח חשוב.	עריכה | תבנית | שיחה
16	צ'אן צ'אן הוא אתר ארכאולוגי בקרבת טרוחיו, שבו שכנה בירת ממלכת צ'ימור. העיר הוקמה בשנת 850 ובנייתה נמשכה עד לכיבושה של הממלכה בידי האינקה ב-1470. העיר נחשבת לעיר הפרה-קולומביאנית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ובשיאה השתרעה על פני שטח של 20 קמ"ר ועל פי ההערכות התגוררו בה כ-30 אלף תושבים. העיר, שנבנתה מבוץ, מורכבת מתשע מצודות, המכילות מבני מגורים, מקדשים, מבני קבורה, מאגרי מים ועוד. המצודות מלבניות בצורתן, מוקפות בחומות גבוהות עשויות לבני חימר, והכניסה לכולן היא מצפון.	עריכה | תבנית | שיחה
17	באמריקה הדרומית הקימו הפורטוגזים את קולוניה דל סקרמנטו הנמצאת כיום באורוגוואי. העיר נוסדה ב-1680 על ידי מושל ריו דה ז'ניירו הפורטוגזי בהוראת הכתר הפורטוגזי, אשר ביקש לחזק את אחיזתו בריו דה לה פלטה. הרובע ההיסטורי של העיר נבנה בידי הפורטוגזים במאה ה-17, ורחובותיו מרוצפים באבן. שטחו כ-16 הקטאר והוא מוקף במים מכל עבריו לבד מצידו המזרחי שלאורכו השתרעו בעבר ביצורים. במרכזו של הרובע העתיק שוכנת הכיכר המרכזית וסביבה מבנים רבים מהמאות ה-17 עד ה-19. על המבנים הבולטים בעיר נמנים שער הרמה עשוי עץ, המגדלור, הריסות מנזר וכנסיית מרטיס שנבנתה בין השנים 1695-1699 והיא העתיקה במדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	בבוליביה, שוכנת העיר טיוואנאקו, שהחלה ככפר קטן בשנת 1200 לפנה"ס לא רחק מאגם טיטיקקה. המקום התרחב לעיר גדולה בין המאה ה-3 והמאה ה-5 בזכות היכולת לעבד נחושת, החברה הייתה למעמדית, והתושבים החלו לבנות מערכות השקיה ולעסוק בחקלאות שלחין. בסביבות שנת 550 הייתה העיר לבירתה של מעצמה אזורית בדרום הרי האנדים, והחלו נבנים בה בתים מונומנטאליים. בנוסף החלו מוקמים סביבה שדות מוגבהים שביניהם תעלות השקיה, ואלה השתרעו על שטח כולל של כ-65 קמ"ר. בשיא פריחתה, במאה ה-8, השתרעה העיר על פני שטח של 6 קמ"ר וכללה פירמידות, מקדשים וחצרות שקועות.	עריכה | תבנית | שיחה
19	בארץ האש שבארגנטינה יש מספר אתרים הקרויים על שמותיהם של אישים רומנים. יוליוס פופר, בנו של נפתלי פופר, יהודי יליד ולאכיה שברומניה, היה מהנדס, מגלה ארצות, קרטוגרף ויזם, שכונה "הקונקיסטדור של פטגוניה", עקב היותו אחד האחראים לטבח האינדיאנים המקומיים שהשתייכו לשבט האונה. יוליוס פופר הגיע לארץ האש בתקופת הבהלה לזהב, המציא מכונה לשטיפת זהב והקים שם מושבה. הוא טבע מטבעות זהב, הדפיס בולי דואר וקרא שמות להרים, איים ונחלים בסביבה. חלק מהאתרים נקראו על שמם של אישים רומנים שפופר חפץ ביקרם. כך, הוא העניק לרכס גבעות ולנחל את השם "כרמן סילבה" (Carmen Sylva), שהיה שם העט של אליסאבטה, מלכת רומניה. אחת הפסגות של גבעות כרמן סילבה, Punta Sinaia, קרויה על שם העיר סינאיה, שבעצמה קרויה על שם חצי האי סיני.	עריכה | תבנית | שיחה
20	נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר, כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 אלף מ"ק בשנייה, די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות, לו הייתה ריקה. האמזונס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ מה שגורם לאיטיות זרימתו ולכך שגאות באוקיינוס מורגשת גם במעלה רב מהשפך.	עריכה | תבנית | שיחה
21	על פי מספר עדויות, דגל האינקה היה בתבנית צבעי הקשת והוא הונף על ידי מנהיגי הכוחות הלוחמים של האינקה. כיום משמש הדגל כסמל למורשת האינקה בפרו ובבוליביה, וניתן לראותו מונף במקומות רבים בעיר קוסקו.	עריכה | תבנית | שיחה
22	בשלהי המאה ה-15 החל הקולוניאליזם האירופאי לפרוח ומספר מצומצם של מעצמות אירופאיות נאבקו על השליטה בעולם החדש. הוויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי, 1,770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה הנמצאים כ-500 קילומטר מערבית לאפריקה. ספרד קיבלה את כל השטחים שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. בשעה שהחוזה נחתם, אמריקה הדרומית טרם מופתה כראוי, ואירופה לא ידעה על קיומה של ברזיל. על פי אחת ההשערות בנוגע לגילוי ברזיל, פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד ב-1341, ולכן ביקשה מן האפיפיור להסיט את הקו מערבה, כך שחלקה המזרחי של ברזיל יהיה בידה. כך למעשה, ללא ידיעת ספרד, זכתה פורטוגל בנתח מהחלק "הספרדי" של העולם. לטענה זו אין סימוכין מוכחים.	עריכה | תבנית | שיחה
23	בשנת 1843 הנפיק דואר ברזיל את בולי הדואר הראשונים של המדינה. היה זה שלוש שנים בלבד לאחר המצאת הבול בבריטניה בשנת 1840, וברזיל הפכה למדינה השנייה בעולם אשר ביצעה רפורמה מקיפה בשירותי הדואר ואימצה את בולי הדואר כאמצעי תשלום יעיל ונוח עבור העברת מכתבים. היא הקדימה בכך את מרבית מדינות העולם המפותחות באירופה ובצפון אמריקה. הבולים עוצבו במתכונת הדומה למטרת ירי, ולפיכך זכו בפי הבולאים לכינוי "עין הפר" (Bull's Eyes).	עריכה | תבנית | שיחה
24	חוֹסֶה דֶה סַן מַרְטִין היה מצביא ומדינאי ארגנטינאי, שנחשב לגיבור הלאומי של ארגנטינה, ואף זכה לכינוי "המשחרר" (el Libertador). כל זאת למרות, שחלקו במלחמת העצמאות של ארגנטינה עצמה היה שולי - הוא השתתף בקרב אחד בלבד בשטחה. זאת ועוד - למעשה, הוא היה פעיל בעיקר בהשגת עצמאותן של המדינות השכנות של ארגנטינה. הארגנטינאים רואים בו גיבור לאומי שלהם בשל מוצאו, ומשום שהם רואים את עצמאותם כחלק ממאבק העצמאות של כלל אמריקה הלטינית מעול שלטון ספרד ופורטוגל.	עריכה | תבנית | שיחה
25	בראשית המאה התשע עשרה סימון בוליבר פיתח רעיון של איחוד רפובליקות האינקה (פרו ובוליביה) ויצירת מדינה לשרידי שבט האינקה. נשיא בוליביה אנדרס דה סנטה קרוז לקח את הרעיון צעד קדימה ובשנת 1836 (לאחר אי יציבות מדינית בפרו) סיפח את פרו הצפונית והדרומית אל תוך הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית. הקונפדרציה קמה באותה שנה והפכה למדינה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, אחרי ברזיל. הקונפדרציה לא החזיקה זמן רב, ולאחר שלוש שנים התפרקה, לאחר מלחמה ממושכת עם צ'ילה. מאז לא היה עוד איחוד בין מדינות באמריקה הדרומית.	עריכה | תבנית | שיחה
26	ולטר ראוף היה מבכירי האס אס וממפתחי משאיות הגז, שחנקו את נוסעיהן בעשן מנוע. הוא היה אחראי לרציחתם של כ-100,000 איש בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, עיתונאים שונים דיווחו על הימצאותו, בזהות הבדויה, בצ'ילה. אולם צ'ילה, שהייתה אז תחת שלטון אוגוסטו פינושה, הכחישה את הדיווחים. בשנת 1981, לאחר שהמוסד נכשל בהתנקשות בחייו, ראוף התראיין לסרט תיעודי זוכה פרס אמי, ומערב גרמניה דרשה את הסגרתו. אולם פינושה סירב להסגירו. צייד הנאצים, שמעון ויזנטל, הפעיל לחץ ציבורי על ממשלת צ'ילה. הוא חילק בעולם מיליוני גלוית דואר עם תמונותיהם של ראוף וקורבנותיו, וביקש ממקבלי הגלויות לכתוב עליהן דרישה לפינושה, להסגרת ראוף. אך פינושה לא נכנע, וראוף נשאר חופשי בצ'ילה עד יומו האחרון. לווייתו כללה סממנים נאצים מובהקים.	עריכה | תבנית | שיחה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה

בחזרה לפורטל