פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/הידעת?/קטעי הידעת
| 1 |  ארסו של הצפע הארצישראלי משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא גם מהווה חלק מתהליך העיכול, שכן הוא ממיס את הרקמות הרכות של הטרף למעין "מרק". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 |  ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר מגדלים בה את הקקטוס Cereus peruvianus בצורה מסחרית עבור פריו. הפרי מיוצא מהארץ על ידי חברת אגרקסקו תחת השם המסחרי קוּבּוֹ. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 | 
|
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 |  תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה. בעקבות הסכם שנחתם ב-2007 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים את כל הסודות המקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 |  מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של עוף הפרס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל בהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. תרכובות אורגניות גורמות לשינוי הפיגמנטים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 | -
|
הוספה |
| 7 |  מלבד מבצרים ומורשת תרבותית, הותירו אחריהם הצלבנים בארץ ישראל מספר מיני צמחים, שככל הנראה הובאו איתם מאירופה, וברבות הימים הפכו לצמחי בר. מהם לוע-ארי גדול, לענה שיחנית ("שיבא"), לוע-ארי סיצילי, וחגווית החומות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 | המשותף לדמשק, לבאר שבע, לביירות, לבית לחם, לקהיר ולאזרק הסמוכה לעמאן הוא היותן ערים חשובות במזרח התיכון, ומלבד זאת - כולם שמות מינים בסוג קדד, ממשפחת הפרפרניים, שלו נציגים רבים באזור זה. כמו כן, 8 מינים נוספים קרויים בשמות חבלי ארץ באזור, ו-6 קרויים על שמות בוטנאים שפעלו במזרח התיכון. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 |  עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה, אשר בגרסתו המוכרת פותח בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם בסופו של דבר, הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן). |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10 |  באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהרן. לאחר מכן, הובאו עוד שני זכרים מגרמניה והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11 | -
|
הוספה |
| 12 |  המותג "תפוזי Jaffa", אחד מגאוות הייצוא הישראלי הקיים עד היום, התחיל בחברה לגידול וייצוא תפוזים של חברי תנועת הטמפלרים משרונה ווילהלמה באמצע המאה ה-19 אשר ייצאו את הסחורה מנמל יפו (Jaffa). |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 13 |  החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הבצל שלו סביב ט"ו באב, ויש הדורשים את שמו מהצירוף "חצי-אב". אולם, הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו. המדרש מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולנסות לגנוב שטח אלה מאלה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 14 |  המחיר לצרכן באירופה של דג קוי בודד המיוצא מישראל יכול להגיע לאלפי לירות שטרלינג. דגים מזן זה, אשר מבחינה גנטית זהים לקרפיון המשמש למאכל, יכולים לחיות עשרות שנים, ולהגיע לאורך של מטר וחצי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 15 |  עגולשון שחור-גחון − דו-חי ממשפחת העגולשוניים − נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם ואכלס את החוף המזרחי של אגם וביצת החולה. לאחר ייבוש הביצה, הוא נחשב כנכחד בארץ ואף הוכרז רשמית כנכחד ב-1996. אולם בנובמבר 2011 הוא התגלה שוב על ידי פקח רשות הטבע והגנים אשר מצא נקבת עגולשון בשמורת החולה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 16 | _1270.JPG) זן מיוחד של עץ הארגן פותח בישראל, ומגדלים אותו בצורה מסחרית להפקת שמן בערבה, בנגב ובאזור אשקלון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17 |  במרץ 2009 הוכרזו 14 מיני פרפרים כמוגנים בישראל, כאשר השר להגנת הסביבה גדעון עזרא הוסיף אותם לרשימת ערכי הטבע המוגנים בהתאם לחוק. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 18 | הרבה אנשים, ישראלים, תושבי ירושלים, סבלו מהתנכלויות הצבא הירדני בין שנת 1948 עד איחוד העיר, במלחמת ששת הימים. המפורסמים בסובלים היו תושבי שכונת מוסררה, שחיו תחת אש הצלפים הירדניים במשך כל השנים האלו, ו-78 נטבחיי שיירת הדסה. סבלן של החיות ממצב המלחמה, נשכח. ירושלמים רבים זוכרים, כי לפני שגן החיות התנכ"י שכן במשכנו הנוכחי, שבין שכונת גבעת משואה לנחל רפאים, הוא שכן ליד רחוב ירמיהו. מעטים זוכרים שהוא עבר לשם, בשנת 1950, מתוך מובלעת הר הצופים, שבה גם החיות היו במצור, וסבלו מבעיות באספקת מזון עד כדי חרפת רעב. מעטים זוכרים גם, שביום הראשון של מלחמת ששת הימים עצמה, הופגז גן החיות, ו-90 חיות נהרגו. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 19 |  בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
|---|---|
| |
| הידעת? אקראי |