רבי אבא מרי הירחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אבא מרי הירחי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אבא מרי הירחי
שער ספר "תורת הקנאות", פרסבורג 1838
שער ספר "תורת הקנאות", פרסבורג 1838
לידה אמצע המאה ה-13
בסביבות ה' אלפים
לוניל
פטירה המאה ה-13 או המאה ה-14
השתייכות רבני פרובאנס, רבני צרפת, ראשונים
תחומי עיסוק ש"ס, פילוסופיה (היה נגד הפילוסופיה בדרך הרמב"ם, אך תמך בדרך הרמב"ן)
חיבוריו "מנחת קנאות" (חילופי האגרות בוויכוח על הפילוסופיה)

רבי אַבָּא מָרִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13. עמד במרכז פולמוס סוער בין הרשב"א לחכמי פרובנס על אודות לימוד הפילוסופיה. כינויו, הירחי, על שם עירו, לוניל (ירח בצרפתית), בדומה לבן עירו הקדום יותר רבי יצחק ירחי.[1]

קורות חייו

רבי אבא מרי נולד באמצע המאה ה-13 בלוניל לרבי משה ב"ר יוסף, בנו של החכם רבי משולם בן יעקב מלוניל. רבי אבא מרי עסק בתלמוד, כמו גם בפילוסופיה יהודית. הוא למד את כתבי הרמב"ם והעריך אותו, אך צעד בעקבות דרכו הפילוסופית של הרמב"ן.

כאשר התיישב בעיר מונפלייה ("מונטשפלייר" בכתיב דאז), גילה בה כי חלק מהחכמים והדרשנים, בייחוד אלו שהיו חסידי הרמב"ם ועסקו בהגותו, הוסיפו לספרות הרבנית המקובלת גם פילוסופיה אריסטוטלית, עד כדי דרשנות אלגורית של התורה ושלילת חידוש העולם והנסים. הוא חשש שדרך זו, כמו גם ההשוואה בין אריסטו למשה רבנו, תגרום לערעור האמונה. יחד עם שני האחים למשפחת וידאל קרא לעזרת הרשב"א, מחכמי ספרד וגדול חכמי היהודים בדור (גם בעיני אנשי פרובנס), וזה שלח (בשנת ה'ס"ד (1304) אגרות לחכמי ישראל בספרד ובפרובנס לחקור את הנושא, על מנת לבדוק אם להטיל חרם על לומדי הפילוסופיה.

על אגרות אלו קיבל הרשב"א כתבי מחאה רבים מבני פרובנס ומאחרים. בראותו זאת פנה רבי אבא מרי לגדול חכמי אשכנז, הרא"ש, שהיגר זמן מועט לפני כן לספרד, כדי שיפעל בנושא אצל הרשב"א. בעקבות זאת, יצא חרם חמור מבית דינו של הרשב"א, בשבת חזון, ד' באב של שנת ה'ס"ה (1305), על כל המפיצים דעות פילוסופיות ה"מגלות פנים בתורה שלא כהלכה". כן נגזר חרם למשך 50 שנה על המלמדים פילוסופיה לבחורים למטה מגיל 25, ונגזרה שרפה על הספרים המוציאים את דברי התורה מפשטה.

בעקבות החרם פשט פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה במונפלייה, בין תומכי לימוד הפילוסופיה, בראשות רבי יעקב בן מכיר אבן תיבון, לבין רבי אבא מרי ואנשיו. הרדיפות ההדדיות הגיעו לידיעת השלטון הצרפתי, וזה פעל לטובת תומכי הפילוסופיה. כך נאלצו רבי אבא מרי ואנשיו לעזוב את מונפלייה והתיישבו בארל.

לאחר גירוש יהודי צרפת על ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת, בשנת ה'ס"ו (1306), התיישב רבי אבא מרי בפרפיניאן, ופרסם את האגרות שנשלחו בין הצדדים במהלך הפולמוס בספר בשם "מנחת קנאות", אשר בעיקר בזכותו הוא נודע, אף כי חיבר חיבורים נוספים ופיוטים. מן הספר עולה כי ניסה בשלב כלשהו להעתיק את מגוריו לספרד אולם הדבר נבצר ממנו והוא חזר לארל.

ידועות לנו תשובות שהשיב בשנים האלה, הפרושות לאורך כעשרים שנה.

בתשובה משנת ה'צ"ז (1337) מוזכר שמו בצירוף ברכת המתים, משמע לא היה חי בשנה זאת.

לקריאה נוספת

  • בנימין זאב בנדיקט, "לתולדותיו של מרכז התורה בפרובאנס", מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, עמ' 1-33.
  • יעקב אבישי, אלף אישים, עמ' 8

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ ירחי הוא כינוי לבן העיר לוניל. בן עירו הקדום יותר, רבי יצחק ירחי חי ופעל כמאתיים שנה במאה ה-11, לפני "רבי אבא מרי" אשר חי ופעל בדורו של הרשב"א במאה ה-13.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0