אביטל (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אביטל היא אישיות מהתנ"ך המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

לא מסופר בתנ"ך על נסיבות נישואיהם של דוד ואביטל והיא מוזכרת רק כאימו של שפטיה בספר שמואל ב:

וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל.

התגוררה עם דוד בחברון. כפי הנראה הייתה ילידת חברון, שכן לא הוזכר בפסוק מקום מגוריה הקודם, בניגוד לנשים אחרות באותו פסוק.[1]

.

המשכיות זרעה

בגמרא מובאת מסורת על פיה: ”רבי אתי משפטיה בן אביטל”[2], דהיינו שרבי יהודה הנשיא היה מצאצאיה. מסורת אחרת גורסת שרבי חייא הוא מצאצאי אביטל: "אמר רבי לוי: מגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתוב בה: הלל - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."[3]

עם זאת, מסורת זו יוצרת קושי עם עובדת השמדת כל זרע המלוכה בידי עתליה, כפי המתואר בספר מלכים[4], ומסורת לפיה צאצאי יואש (מלך יהודה) הם היחידים שנותרו מזרע דוד המלך, והם היו מבניה של בת שבע ולא מבני אביטל. הסבר אחד המתייחס לסתירה זו מסביר כי צאצאי דוד שכלו הם הזכרים, אבל הנקבות שהיו בזמן עתליה לא נהרגו בידי עתליה, ועל כן נותרו לאביטל צאצאים לאחר תקופת עתליה[5]

הנצחתה

על שמה רחוב בתל אביב[6]. ייתכן ששמה הוא המקור לשם היישוב אביטל שבחבל תענך.[7]

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0