בת שבע
בת שבע הייתה אשתו של אוריה החתי ולאחר מכן הפכה לאשתו של דוד המלך, והייתה אמו של שלמה המלך, יורשו של דוד.[1] שמה היה בת שבע בת אליעם, אך בדברי הימים א' היא נקראת בת שוע בת עמיאל.[2] בתלמוד מבואר שהייתה נכדתו של אחיתפל הגילוני, יועצו של דוד.[3]
המפגש עם דוד
ערך מורחב – דוד ובת שבע
הסיפור על בת שבע בתנ"ך מתחיל עם תיאור התגלותה לפני דוד המלך, כשהייתה אשת אוריה החתי, אחד מאנשי צבאו הבכירים, בעודו בקרב. דוד עמד על גג ביתו וראה אותה, הביא אותה לארמונו ושכב עמה. כשהרתה לדוד, נקרא אוריה משדה הקרב כדי שיהיה עם אשתו וכך ייחשב הילד לשלו, אולם אוריה התעקש לשבת בפתח בית המלך ולא לסור לביתו:
וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד, הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת, וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי, חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
לפיכך שלח אותו דוד בחזרה לשדה הקרב, ובידו אגרת ליואב שר צבאו, להציב אותו בחזית ולנטוש אותו בשדה הקרב: "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת" (שמואל ב יא טו). יואב בן צרויה ממלא בשינוי אחר ההוראות וגורם למותו של אוריה יחד עם חיילים נוספים. לאחר שאוריה נהרג בקרב, נשא דוד את בת שבע לאשה.
חז"ל אמרו כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", בתלמוד במסכת שבת.[4] כי בזמנם המנהג היה כי "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" כדי שאם לא יחזור מהמלחמה ויוכרז נעדר, לא תשב אשתו בעגינותה, ותוכל להינשא בשנית מתוקף כוחו של הגט.
תוכחת נתן הנביא
ערך מורחב – כבשת הרש
לאחר מותו של אוריה, שלח ה' את נתן הנביא אל דוד ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו. תוכחת הנביא הוצגה באמצעות משל כבשת הרש. במשל זה תוארו שני אנשים: האחד עשיר ולו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני ולו כבשה אחת בלבד.
הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, ובעלת תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. יום אחד רצה העשיר לכבד אורח ולתת לו כבשה, אך לא רצה לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח. דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל:
אַתָּה הָאִישׁ... מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן. וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.
דוד מתוודה ושב מחטאו ותשובתו מתקבלת. עם זאת, הוא מקבל עונש על מעשיו: "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי ה' בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת. וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף ה' אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ."
העונשים שחזה נתן הנביא התגשמו כאשר בנו בכורו אמנון בא על תמר אחותו, וכאשר בנו הנוסף אבשלום אחי תמר מאותה אם, נוקם את נקמתה ורוצח את אמנון. שנים לאחר מכן אבשלום מורד באביו אף מנסה להורגו, שוכב עם פילגשיו ולבסוף נהרג בידי יואב שר צבאו של דוד. גם אדניה בנו מנסה להמליך את עצמו תחת דוד עוד בחייו.
השפעתה של בת שבע
לימים, בעקבות וידויו וחזרתו בתשובה של דוד, ילדה בת שבע לדוד בן נוסף, שלמה, שהיה יורשו של דוד במלוכה. בימי זקנתו של דוד, כאשר עלתה שאלת ירושתו, הפך נתן הנביא לבעל בריתה של בת שבע. הם חברו יחד כדי להזכיר למלך שהבטיח לשלמה את כיסאו, ושכנעו אותו להמליך את בנו טרם מותו. בכך הפרו את עצת אלה שביקשו להמליך את אדניה, אחיו החורג של שלמה. אחרי מות דוד ביקש אדניה, באמצעות בת שבע, לשאת את אבישג השונמית (פילגשו של דוד בזקנתו), ובכך לקבע את מעמדו כיורש. בת שבע אמנם התערבה אצל בנה שלמה המלך למען אדניה אך ללא הועיל: אף כי שלמה כיבד את אמו והאזין לבקשתה, הוא שלח להרוג את אדניה (ואת יואב בן צרויה ושמעי בן גרא).
לפי דברי הימים א' (ג, ה) ילדה בת שבע לדוד שלושה בנים נוספים: שמעא, שובב ונתן.
ראו גם
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל תנ"ך |
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() |
---|
- בת שבע, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- בת שבע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בת שבע, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- בת שבע במדרש ובאגדה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"א, פסוק ג'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'
- ^ סנהדרין סט ב
- ^ שבת נ"ו, א
דוד המלך | ||
---|---|---|
משפחתו | רות • בעז • עובד • ישי • אליאב • שמעה • שלמה • אמנון • תמר • אבשלום • אדוניה • כלאב • שפטיה בן אביטל • יואב בן צרויה • אבישי • עשהאל • עמשא בן יתר • יונדב בן שמעה | |
נשותיו | אביגיל • אביטל • אחינועם היזרעאלית • בת שבע • חגית • מיכל • מעכה בת תלמי • עגלה | |
יצירותיו | ספר תהלים • צוואת דוד • קינת דוד • קינת דוד על אבנר • דברי דוד האחרונים • שירת דוד • | |
מאורעות בחייו שתוארו במקרא | דוד וגוליית • דוד ובת שבע • מרד שבע בן בכרי • האישה החכמה מתקוע • מעשה אמנון ותמר • רצח אמנון • דוד ויהונתן | |
מאורעות בחייו שלא תוארו במקרא | דוד והצרעה והעכביש | |
שונות | מרב בת שאול • פלטי בן ליש • בית דוד • אבישג השונמית • ברזילי הגלעדי • גיבורי דוד • כתובת תל דן • קבר דוד • משיח • מגן דוד |
שלמה המלך | ||
---|---|---|
משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | ![]() |
חיבוריו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה | |
בתנ"ך | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה • כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך ומלכת שבא | |
הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה |