אבן נייר ומספריים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
SssStein.jpg SssPapier.jpg SssSchere.jpg
כל אחד מהמצבים הבסיסיים משמאל לימין מנצח את המצב שאחריו: מספריים, נייר ואבן.
תיאור גרפי של המשחק
התשלומים לשחקן 1 (תשלום שמאלי) ולשחקן 2 (תשלום ימני) במשחק אבן נייר ומספריים, ניתוח על פי תורת המשחקים

אבן נייר ומספריים (נקרא גם: "אבן-לוש", "אבן-שוֹק", "אבן ג'וּק", "שַה" יש הסוברים כי ״שה״ מקובל לומר בקרב ילדי נתניה החל מתחילת שנות ה-80, "אֶבֶנְיָרוּ מספרים"[1] או "אבן יָארוּ") הוא משחק ילדים. נהוג להשתמש במשחק כדי לקבל החלטות ולפתור סכסוכים.

כללי המשחק

כל אחד מן השחקנים מסתיר יד אחת מאחורי גבו ובוחר לו אחת מתנוחות האצבעות המסמלות את החפץ: אגרוף כאבן, יד פרושה כנייר ושתי אצבעות כמספריים. אז קוראים יחדיו השניים: "אבן נייר ומספריים, המנצח בין השניים, אחת שתיים שלוש" (יש שמכריזים רק "אבן שוק", בירושלים נהוג להכריז "אבן ג'וק" ), ומראים בו זמנית את הידיים. המנצח הוא זה שהחפץ שלו גובר על החפץ של רעהו. אם שני השחקנים מראים אותו חפץ חוזרים על הפעולה, אלא שלא חוזרים על טקסט הפתיחה המלא, אלא מדלגים ל-"אחת, שתיים שלוש" (ובהמשך, רק המילה שלוש).

שימושי המשחק

לרוב משתמשים במשחק זה כדי להגריל דבר מה, כמו למשל מי הקבוצה שתפתח במשחק וברשותה הכדור.

בהטלת מטבע ("עץ או פלי") משיגים תוצאה דומה. ההבדל בין שני המשחקים הוא שב"אבן נייר ומספריים" יכול להיווצר מצב של תיקו, במקרה ששני המשתתפים הציגו את אותו החפץ.

בשל תכונה זו של המשחק, והעובדה שהוא מבוסס על בחירה ולא על מזל בלבד, הרי שאם משחקים מספר רב של משחקים ברצף ולא רק עד להכרעה, המשחק חדל מלהיות מבוסס על מזל עיוור, וחשיבות גדולה יותר ניתנת ליכולת לזהות את דפוס הפעולה ודרך קבלת ההחלטות של היריב. בתורת המשחקים מוסבר כי הדרך היחידה להבטיח שסיכויי ההצלחה לא ירדו מ-50% (וזאת, כנגד כל אסטרטגיה של היריב), היא לבחור את ההחלטה באופן אקראי ובלתי תלוי בכל סיבוב של המשחק, כשלכל אפשרות ניתן סיכוי שווה.

טורנירים של אבן נייר ומספריים נערכים לעיתים[2].

מקור המשחק

מקור המשחק לא ברור עד היום. יש מאמינים שהמשחק התקיים בערך משנת 200 לפנה"ס ביפן, ובמאה ה-19 עבר לאירופה. יש השערות שהוא הגיע מפורטוגל כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרומאים שכבשו את האזור.

גרסאות של המשחק

המשחק מוכר במדינות רבות בעולם. ביפן הוא נקרא Jan-Ken-Pon, באיטליה Mora, באינדונזיה הגרסה היא של "פיל-אדם-נמלה".

ילדים בעולם ממציאים גרסאות של המשחק שדומות למדי למקור, מלבד החלפת הדמויות במשהו אחר, או בחוקים יותר מסובכים.

דיאגרמה המציגה (מלמעלה ובכיוון השעון): מספריים, נייר, אבן, לטאה, ספוק

קיימת גרסה מורחבת של המשחק שנקראת "אבן נייר מספריים לטאה ספוק" שבה החוקיות מסובכת יותר, וגם מתווספות עוד שתי אפשרויות לבחירה: לטאה (היד מוצבת באופן דומה לבובת גרב) וספוק (דמות דמיונית, מסומן על ידי הצדעה וולקנית החוקים במשחק המורחב הם: מספריים גוזרים נייר; נייר עוטף אבן; אבן מועכת לטאה; לטאה מכישה את ספוק; ספוק שובר מספריים; מספריים עורפים ראש הלטאה; לטאה אוכלת נייר; נייר (כלומר מאמר, באנגלית paper) מפריך את ספוק; ספוק מאדה אבן; אבן שוברת מספריים. הסיכוי לתיקו באופן מקרי בגרסה זו יורד לעשרים אחוז במקום שליש בגרסה המקורית. ישנן וריאציות עם 7, 9, 11, 15, 25 ואפילו 101 אפשרויות לבחירה[3].

במשחקי המחשב

בחלק ממשחקי האסטרטגיה פיתחו מספר שיטות המתבססות על המשחק. הפשוטה מביניהן מחלקת את היחידות לשלושה סוגים, כך שכל סוג מביס סוג אחד ומובס על ידי אחר. במערכות משחק מתוחכמות יותר ניתן למצוא יותר משלושה סוגים של יחידות אשר ביניהן אינטרקציה מסוג דומה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0