תיקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תֵּיקוּארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מונח תלמודי המורה על אי-הכרעה. המונח מושאל גם לתחומים אחרים בעברית, בעיקר ספורט.

בתלמוד ובהלכה

המונח תיקו הוא מונח תלמודי המורה על סיום דיון באי־הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על השאלה באופן מוחלט (לעומת "קשיא" שמסמל שאין כל תירוץ לַקּוּשְׁיָא). מקור ביטוי אינו ידוע אך ההשערה היא שהמילה "תיקו" היא נוסח קצר למילה הארמית "תיקום", שמשמעותה "תעמוד", כלומר: תעמוד השאלה ולא תוכרע. במידה מסוימת, מקביל המונח תיקו למונח אפוכה בפילוסופיה היוונית, ובייחוד לסופם של הרבה מהדיאלוגים האפלטוניים.

בנוסף, המילה נדרשת כראשי תיבות של: "תשבי יתרץ קושיות ובעיות". שמשמעותן: השאלה תעמוד ותישאר עד לעתיד לבוא שאז יבוא תשבי (אליהו הנביא), והוא יתרץ את הקושיא. (גם המקור לראשי תיבות אלו אינו ידוע).[1]

סוגיה הלכתית שהוכרעה בתיקו מוכרעת לפי דיני ספיקות, כלומר במקום שמדובר על דין דרבנן ההכרעה היא כדברי הַמֵּקֵל כיוון שספק דרבנן לקולא, ואילו במקרה שבו מובא תיקו בדין דאורייתא ההכרעה היא כדברי המחמיר כיוון שספק דאורייתא לחומרא. בדיני ממונות אין מחייבים את הנתבע ומעמידים ממון בחזקת בעליו מדין המוציא מחברו עליו הראיה.[דרוש מקור: כמו כן, מניסיון אני יודע שבקודשים הרמב"ם בדרך כלל פוסק שלכתחילה לא יעשה, ובדיעבד כשר]

משמעות נוספת ל"תיקו": הביטוי תיקו נכתב על ידי "עורך הגמרא" כדי ללמדנו שבהכרח אין פתרון אחר. לעומת הביטוי "קשיא" שמלמדנו שניתן לפתור את ה"קשיא" בכל דור (על פי ה"ים של שלמה[2]").

המושג מובא בתלמוד יותר מ-300 פעמים.

בעברית המודרנית

המונח תיקו במשחקים תחרותיים הוא מצב שבו משחק מסתיים בשוויון או ללא הכרעה לאחד הצדדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראשי התיבות האלו מופיעים אצל רבי אליהו בחור בספרו התשבי (ערך "תיק"), שם הוא כותב עליהם "והוא פירוש של הבל".
  2. ^ ים של שלמה בבא קמא פרק ב' סימן ה'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0