אבן קתייבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת וויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת וויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
אבן קתייבה
أبو محمد عبد الله بن عبد المجيد بن مسلم بن قتيبة الدينوري
לידה 828 לספירה, 213 לספירת ההג'רה
כופה
פטירה 889 לספירה, 276 לספירת ההג'רה
רג'ב
שם מלא אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסלֵם בּן קֻתַייבּה אל-דינוּרי אל-מרוואזי
מדינה הח'ליפות העבאסית
עיסוק תאולוג, שופט, בלשן, פילולוג, היסטוריון, סופר, פילוסוף, אסטרונום, בוטניקאי
דת אסלאם סוני

אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסלֵם בּן קֻתַייבּה אל-דינוּרי אל-מרוואזי או פשוט אבן קתייבהערבית: ابن قتيبة, בלועזית: Ibn Qutaybah; 828 - 13 בנובמבר 889 לספירה / 213 - 15 רג'ב 276 לספירת ההג'רה) [1] היה מלומד מוסלמי ממוצא פרסי. [2] [3] [4] [5] הוא שימש כשופט במהלך הח'ליפות העבאסית, אך היה ידוע בעיקר בזכות תרומתו לספרות הערבית.[6] הוא היה איש אשכולות [7] [8] [9] שכתב על נושאים מגוונים, כגון פרשנות הקוראן, החדית', תאולוגיה, פילוסופיה, חוק ומשפט, בלשנות, פילולוגיה, היסטוריה, אסטרונומיה, חקלאות ובוטניקה.

ביוגרפיה

שמו המלא הוא אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסלֵם בּן קֻתַייבּה אל-דינוּרי. הוא נולד בכופה שבעיראק,[10] ממוצא איראני; אביו היה ממרב. לאחר שלמד מסורת ופילולוגיה הוא מונה לקאדי בדינאוואר במהלך שלטונו של אל-מתוכל הראשון, ולאחר מכן למורה בבגדאד שם נפטר. הוא היה הנציג הראשון של בית הספר לפילולוגים בבגדאד שהחליף את בתי הספר של קופה בצרה. [11] הוא היה ידוע כמתנגד חריף לאסלאם שועובי, הפתוח לחוכמה וערכים שאינם אסלאמיים.[12]

מוֹרֶשֶׁת

אבן קתייבה נחשב על ידי המוסלמים הסונים כאשף החדית', בראש ובראשונה פילולוג, בלשן ואיש אשכולות. בנוסף לביקורת הספרותית ולאנתולוגיות שלו, הוא היה ידוע גם בפועלו בתפסיר (פרשנות הקוראן).[6] הוא חיבר גם עבודות בנושא אסטרונומיה ותורת משפט.[10] ספרו עיון אל-אח'באר, יחד עם הספרות הרומנטית של מוחמד בן דאוד אל-זהרי ואבן אבי טהיר תיפור, נחשבו על ידי הלקסיקוגרף אבן דורייד לשלוש היצירות החשובות ביותר עבור אלה שרצו לדבר ולכתוב ברהיטות. [13] [14]

לא תיתכן ממשלה ללא צבא, צבא ללא כסף, כסף ללא שגשוג ושגשוג ללא צדק ומִנְהל טוב.

אבן קתיבה

יצירות

אבן קתייבה כתב יותר מ-60 ספרים, [15] כולל :

  • גריב אל-קוראן, (var., Mushkil al-Qur'an), מורכבות מילונית בקוראן.
  • ת'וול מוכתליף אל-חדית, (הפרשנות לסיפורים סותרים), הגנה על החדית' נגד מבקרים מועתזילים.[16]
  • כיתאב אדאב אל-כאתיב ("אדב אל-כאתיב של אבן קתייבה", מהדורה). מקס גרונרט, ליידן, 1900)
  • כיתאב אל-אנווא'. (היידראבאד, 1956)
  • כיתאב אל-מע'אני אל-כביר פי אבית אל-מע'ני. 2 כרכים. (היידראבאד, 1949)
  • כיתאב אל-מעריף, היסטוריה אוניברסלית קצרה, מיצירה ועד ג'הילייה (קדם-אסלאמית); עם אינדקס המלווים, משפטנים מפורסמים ואדוני חדית' ("ה'הנדבוך דה גשיטצ'ה" של אבן קתייבה, עורך, פרדיננד ויסטנפלד, גטינגן, 1850); (עורך, Tharwat 'Ukāshah, קהיר, 1960).
  • כיתאב אל-שע'ר וא-שוערא (עורך: מ. ז'. דה חואז'ה, ליידן, 1904)
  • כיתאב עיון אל-אח'באר . 4 כרכים. (קהיר, 1925-30); היסטוריה ביוגרפית של דמויות בולטות. [17] [18]
  • כיתאב אל-אמוואל
  • כיתאב אל-עראב ואולומוהא; היסטוריה של חוקרים ערבים
  • כיתאב אל-אשריבה; משקאות אלכוהוליים.
  • כיתאב דאלאיל אל-נובווה, או עלם אל-נובווה על הוכחות הנביאים.
  • כיתאב פאד.ל אל-עראב עלא אל-עג'אם, בשבח הערבים על פני הפרסים.
  • כיתאב אי'ראב אל-קוראן, פרשנות פילולוגית על הקוראן.
  • כיתאב אל-איקטילאף פי אל-לאפז ואל-ראד אל-אל-ג'חמיה וול-מושביהא, הפרכה של האלגוריזמים והאנתרופומורפיסטים. (מצרים, כמה מהדורות)
  • כיתאב אל-אישתיק
  • כיתאב ע'לאת, תיקונים של ע'ריב אל-ח'אדית על ידי אל-קאסים בן סלאם.
  • כיתאב ג'אמי אל-פיקה, משפט משפטי, שנפסל כלא אמין על ידי אל-תעברי ואבן סוראג ', וכך גם אל-אמוואל של אבן קוטייבה.
  • כיתאב ג'אמי אל-נה.וו אל-כביר וג'אמי אל-נה.וו אל-סאגיר
  • כיתאב אל-ג'אראת'ים, בלשנות.
  • כיתאב אל-ג'וואבת אל-חאד. ירה .
  • כיתאב אל-מע'אני אל-כביר
  • כיתאב אל-אימאמה וואל-סיאסה (שנוי במחלוקת)
  • כיתאב אל-מסע'יל וואל-אג'יבה.
  • כיתאב אל-מיסר ואל-קִידה, ('קוביות והרבה').
  • כיתאב אל-נאם ואל-בהאמים, בקר ובעלי חיים.
  • כיתאב אל-נבט, בוטניקה.
  • כיתאב אל-קיראט, ('הקריאות הקנוניות').
  • כיתאב אל-ראד אל-אלק'יל ביי חאלק אל-קוראן, ('כנגד הטענות הבריאתני על הקוראן').
  • כיתאב אל-ראד עלא א-שועייבייה, ('הפרכת תת-כת של' אג'ארידה 'אט-אווייה, עצמה תת-כת של החוואריג').
  • כיתאב אל-רהל.ל וול-מנזיל .
  • כיתאב תעביר א-רועיא, ('פרשנות חלומות').
  • כיתאב טלקין אל-מותעלמים מן אל-נהוו, על דקדוק.
  • כיתאב עיון א-שע'ר על שירה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1900). Max Grünert (ed.). Kitāb Adab al-Kātib (Ibn Kutaiba’s Adab al-Kātib). Leiden: Brill.
  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1956). Kitāb al-Anwā’. Hyderabad: Dā’irat al-Ma‘ārif al-‘Uthmānīyah.
  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1949). Kitāb al-Ma‘ānī al-Kabīr fī Abyāt al-Ma‘ānī (בערבית). Vol. 2. Hyderabad: Dā’irat al-Ma‘ārif al-‘Uthmānīyah.
  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1850). Wüstenfeld, Ferdinand (ed.). Kitāb al-Ma’ārif (Ibn Coteiba’s Handbuch de Geschichte) (בערבית). Göttingen: Vandenhoek und Ruprecht.
  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1960). ‘Ukāshah, Tharwat (ed.). Kitāb al-Ma’ārif (בערבית). Cairo: Dār al-Kutub.
  • Ibn Qotaiba (Ibn Qutaybah), ʻAbd Allāh ibn Muslim (1904). Goeje, M. J. de (ed.). Kitāb al-Shi‘r wa-al-Shu‘arā’ (Liber Poësie et Poëtarum) (בלטינית). Leiden: Brill.
  • Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1930) [1925]. Kitab ‘Uyūn al-Akhbār (בערבית). Vol. 4. Cairo: Dār al-Kutub al-Miṣrīyah.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Joseph T. Shipley, Encyclopedia of Literature, Volume 1 - Page 37
  2. ^ Rosenthal, Franz. "EBN QOTAYBA, ABŪ MOḤAMMAD ʿABD-ALLĀH". Encyclopædia Iranica. נבדק ב-9 ביוני 2012. ...he seems to refer, if the text is correctly understood, to his own Persian (ʿajam) descent and declares himself to be by nature not prejudiced for or against either Arabs or Persians. His father or family seems, indeed, to have come from Marv (hence the nesba Marvazī). He himself was, however, an eloquent spokesman for Arab civilization and in intellectual makeup was totally committed and assimilated to it {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Adamec, Ludwig W. (11 במאי 2009). Historical Dictionary of Islam (Historical Dictionaries of Religions, Philosophies, and Movements Series) (Second ed.). Scarecrow Press. p. 259. ISBN 0810861615. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Camilla Adang, Muslim Writers on Judaism and the Hebrew Bible: From Ibn Rabban to Ibn Hazm, BRILL (1996), p. 58
  5. ^ Arnold E. Franklin, This Noble House: Jewish Descendants of King David in the Medieval Islamic East, University of Pennsylvania Press (2012), p. 63
  6. ^ 6.0 6.1 Abd Allah Abu Muhammad Abd Allah ibn Muslim al-Dinwari Ibn Qutaybah from The Oxford Dictionary of Islam. Oxford Reference, Copyright © 2013.
  7. ^ Michael Bonner, Jihad in Islamic History: Doctrines and Practice, Princeton University Press (2008), p.8
  8. ^ Issa J Boullata, Literary Structures of Religious Meaning in the Qu'ran, Routledge (2013), p. 61
  9. ^ Sean Anthony, The Caliph and the Heretic: Ibn Sabaʾ and the Origins of Shīʿism, BRILL (2011), p. 162
  10. ^ 10.0 10.1 John C. Lamoreaux, "Sources on Ibn Bahlul's Chapter on Dream Interpretation." Taken from Augustine and His Opponents, Jerome, Other Latin Fathers After Nicaea, Orientalia, pg. 555. Ed. Elizabeth A. Livingstone. Volume 33 of Studia patristica. Peeters Publishers, 1997. מסת"ב 9789068318685
  11. ^ Thatcher, Griffithes Wheeler (1911). "Ibn Qutaiba". In Chisholm, Hugh (ed.). Encyclopædia Britannica. 14 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 222
  12. ^ Hoyland, Robert G. (2014). In God's Path The Arab Conquests and the Creation of an Islamic Empire. Oxford University Press. pp. 217–8. נבדק ב-14 בינואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ Shawkat M. Toorawa, "Defing Adab by re-defining the Adib: Ibn Abi Tahir Tayfur and storytelling." Taken from On Fiction and Adab in Medieval Arabic Literature, pg. 303. Ed. Philip F. Kennedy. Volume 6 of Studies in Arabic language and literature. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2005. מסת"ב 9783447051828
  14. ^ Shawkat M. Toorawa, "Ibn Abi Tayfur versus al-Jahiz." Taken from ʻAbbasid Studies: Occasional Papers of the School of ʻAbbasid Studies, pg. 250. Ed. James Edward Montgomery. Volume 135 of Orientalia Lovaniensia analecta. Peeters Publishers, 2004. מסת"ב 9789042914339
  15. ^ Nabi Bakhsh Khan Baloch, Great books of Islamic civilization, Pakistan Hijra Council, 1989, p. 136
  16. ^ A.C. Brown, Jonathan (2009). Hadith: Muhammad's Legacy in the Medieval and Modern World (Foundations of Islam series). Oneworld Publications. p. 166. ISBN 978-1851686636.
  17. ^ See: Luisa Arvide, Relatos, University of Almeria Press, Almeria 2004 (in Arabic and Spanish).
  18. ^ Arvide Cambra, L.M. (2014), "Kitab 'Uyun al-Akhbar of Ibn Qutayba (828-889)", Advances in Education Research (Proceedings of the 4th International Conference on Applied Social Science, ICASS 2014), vol. 51, pp. 650-653.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0