הלוח המוסלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'ריערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה מבוסס על מחזורי ירח, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

עקרונות בסיסיים

לוח השנה המוסלמי מורכב מ-12 מחזורי ירח, או חודשים, שהם 355-354 יום. יום מוסלמי מתחיל בערב עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעתה הבאה. כל חודש מוסלמי הוא בן 29 או 30 יום וחל עם מולד הירח, הנצפה מיד לאחר שקיעת החמה. מניין החודשים בלוח המוסלמי מבוסס על "ראייה בפועל של מולד הירח" (כלומר, לוח השנה המוסלמי אינו "לוח קבוע")[1]. כאשר ראייה בפועל של מולד הירח אינה אפשרית מיד לאחר שקיעת השמש ביום ה-29, יום זה ייחשב כיום ה-30 לאותו החודש ורק למחרת יחול ראש החודש הבא.

חודשי השנה המוסלמית הם: מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה.

מס' שם החודש משמעות השם מס' ימים בחודש
1 מֻחַרַם (محرم) החודש המקודש 30
2 צַפַר (صفر) החודש הבטל 29
3 רַבִּיע אַלְאַוַל (ربيع الأوّل) האביב הראשון 30
4 רַבִּיע אַלְאַחַ'ר (ربيع الآخر) האביב השני 29
5 ג'וּמַאדַא אַלְאוּלַא (جمادى الأولى) היובש הראשון 30
6 ג'וּמַדַא אַלְאַחִ'רַה (جمادى الآخرة) היובש השני 29
7 רַגַ'ב (رجب) החודש הנערץ 30
8 שַעְבַּאן (شعبان) חודש החלוקה 29
9 רַמַד'אן (رمضان) החום הכבד 30
10 שַׁוַאל (شوال) חודש הצייד 29
11 ד'וּ-אַלְקֵעְדַה (ذو القعدة) חודש הישיבה 30
12 ד'וּ-אַלְחִגַ'ה (ذو الحجة) חודש החג 29/30

כל שנה מוסלמית מתחילה ב-1 במוּחָרָם, החודש הראשון בשנה. מניין השנים המוסלמיות חל למן היום הראשון של שנת ההג'רה, כלומר מ-1 במוחרם, ה-16 ביולי 622. ההג'רה עצמה אירעה במהלך חודש רביע אל-אוול, או ספטמבר 622. להמחשה, שנת 2009 לפי לוח השנה הגרגוריאני, חופפת ברובה לשנת 1430 לספירה המוסלמית. 1 במוחרם לשנת 1430 המוסלמית חל ב-29 בדצמבר 2008[2], ואילו 1 במוחרם לשנת 1431 המוסלמית חל ב-18 בדצמבר 2009[3].

בלוח המוסלמי לא נהוג עיבור שנים, והשנה המוסלמית מורכבת מ-12 חודשי ירח בלבד. להגדרה זו אין סייגים. לעומת לוח השנה העברי או לוח השנה הסיני, השנה המוסלמית אינה מתואמת עם השנה הטרופית (קרי, הקפת כדור הארץ את השמש). להמחשה, 33 "שנות שמש" (שנים טרופיות), שוות באורכן בקירוב ל-34 שנים בלוח המוסלמי. לכן, ניתן למצוא כי כל חודש מוסלמי פלוני מקביל לחודש עברי בשנה העברית, אך מדי 3-2 שנים אותו חודש מוסלמי יימצא מקביל לחודש עברי אחר. זאת בשל מנהג עיבור השנים הנהוג בלוח השנה העברי ואינו נהוג בלוח השנה המוסלמי. יחד עם זאת, באיראן ואפגניסטן נהוג לוח השנה ההיג'רי השמשי (אנ'), שאינו לוח שנה ירחי אלא שמשי.

נכון לשנת 2019 הצטבר פער של 43 שנים במניין השנים בין לוחות השנה המוסלמי והגרגוריאני, בעוד על פי המוסלמי חלפו 1440 להג'רה, למניין השנים של השמש עברו 1397 שנים.

חגי האסלאם ומועדיו

כאמור, לעומת לוח השנה העברי, לוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזורי ירח בלבד ואינו מתואם עם השנה הטרופית. הואיל והשנה המוסלמית קצרה מן השנה הטרופית ואינה מתואמת איתה, יוצא שמדי שנה בשנה חגי האסלאם ומועדיו "נודדים" על פני עונות השנה, בקצב של 11-10 ימים אחורנית (ביחס לשנה גרגוריאנית רגילה). כך יוצא שחגי האסלאם ומועדיו חלים בעונות שנה שונות ולא בעונה קבועה מסוימת. חג מוסלמי המתקיים בקיץ למשך מספר שנים, יתקיים בשנים אחרות בחורף. תופעה זו אינה מאפשרת יצירת חגים עונתיים או חקלאיים (באסלאם אין חגים הקשורים לטבע ולעונות השנה). כצפוי, מדי כמה שנים גם צום הרמדאן זז מעונה לעונה, עובדה המקשה במיוחד על הצמים בצום זה כאשר הצום חל בקיץ.

הלוח הערבי הקדום

הלוח הערבי הקדום שהיה מקובל בתקופה הטרום איסלאמית, שימש בסיס להחלת הלוח המוסלמי. לעומת הלוח המוסלמי, בלוח הערבי הקדום הונהגו שנים מעוברות כפי שהיה נהוג בלוח השנה הבבלי ועדיין נהוג בלוח השנה העברי.

מנהג עיבור השנים חדל בהחלת לוח השנה המוסלמי. זאת לפי דבר הפסוק בקוראן: "מניין החודשים אצל אללה שנים-עשר חודשים"[4]. על-פי המסורת המוסלמית פסוק זה הביא מוחמד מפיו של אללה במהלך חיג'ת אל-ודאע, החג' שקיים מוחמד לפני מותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלוח המוסלמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנהג ראיית מולד הירח עדיין נוהג בימינו אצל היהודים הקראים.
  2. ^ אתר islamicmoon(הקישור אינו פעיל, 7.2.2020)
  3. ^ שם
  4. ^ סורת א-תובה (החזרה בתשובה), פסוק 36.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0