אברהם אדגך
ערך זה עוסק באחד מילדי פייטלוביץ'. אם התכוונתם לסופר בעל שם זהה, ראו אברהם אדגך (געז: አቡርሃም አድገሀ ; 1910–1975) אחד מילדי פייטלוביץ', היה בעל תפקידים בממשלה האתיופית ופעל למען ביתא ישראל.
ביוגרפיה
אדגך נולד בכפר צ'רביטה שבווגרה ב-1910 והעביר את ילדתו ברעית צאן. בגיל 11 או 12 ברח אדגך מביתו כשמטרתו ללמוד בבית הספר היהודי באדיס אבבה, בליווי סוחר הגיע אדגך לוולו שם הוא שהה בביתו של מושל המחוז שהיה אביו של אלעזר דסתה. מאוחר יותר אדגך ברח יחד עם דסתה לאדיס אבבה במסע רגלי של כשלושה חודשים. בבית הספר למדו לימודי קודש וחול ביניהם עברית, געז, צרפתית, אמהרית, תנ"ך, תושב"ע, היסטוריה ותרבות יהודית, אריתמטיקה, גאוגרפיה ועוד. ב-1925 נבחרו אדגך, דסתה יחד עם מכונן לוי להישלח ללימודים באירופה.[1]
באירופה
החבורה הגיעה ב-26 במרץ 1926 לנמל מרסיי שבצרפת, משם נסעה לפריז והתארחה בביתה של לאה, אחותו של פייטלוביץ'. בנקודה זו נפרדה החברה: אדגך ומכונן נשלחו ללונדון שבבריטניה ושם אומצו על ידי משפחות יהודיות-חרדיות ממוצא גרמני שהשתייכו להתאחדות קהלות החרדים. אדגך עצמו אומץ על ידי משפחת לוין שהייתה משפחה אמידה ושאב המשפחה, ראלף, התפרנס כרופא שיניים. אברהם למד במכללת סנט גורג' היוקרתית שבהייבורי לימודים כלליים ובבית הספר העברי "עדת ישרואל" לימודי יהדות. הסביבה תיארה את אדגך כאדם חברתי וכאחד שנטמע בתרבות האנגלית.[2]
באתיופיה
ב-1935 חזר לאתיופיה כדי להשתתף בלחימה נגד האיטלקים וביקר בכפר אמבובר. באמבובר נשא לאישה את בתו של הקס טואבה מלקו ולהם נולדה בת, מאוחר יותר הזוג התגרש. את רוב שהותו העביר בעיר אדיס אבבה כמדריך ומורה בבית הספר היהודי תחת הנהלת תאמרת עמנואל.[3]
כאשר פרצה המלחמה נשלח למאסאווה ושימש כמתורגמן וב-1939 מונה לתפקיד בכיר בעיריית גונדר ובמסגרת תפקידו עשה לקהילתו. לאחר ששב השלטון האתיופי ובעקבות חילוקי דעות עם מושל בגמדר עבר לאדיס אבבה ומונה לתפקיד במשרד המסחר ומתרגם החוק הבריטי לאמהרית.[4] ב-1940 הועבר לעיר הרר ובשנות ה-60 הועבר לאריתראה, שם נישא בשנית לאישה מקומית ונולדו לו בן ובת. לאחר מכן העובר לאדיס אבבה ומונה לראש חטיבת התחזוקה והרכישה של העירייה, בתפקיד זה החזיק עד 1972 שבה אולץ התפטר בגלל דעותיו הפוליטית על הקיסר. כאשר פרצה המהפכה האתיופית תמך בה ושמח שפרצה.[4]
אדגך נפטר ב-1975 ונקבר בבית הקברות היהודי באדיס אבבה. על קברו ישנו מגן דוד.[5]
בתו, מלכה אברהם, הייתה אחת מנערי ביתא ישראל שהתחנכו בכפר בתיה.
לקריאה נוספת
- Weil, Shalva (2003), "Abraham Adgeh", in Uhlig, Siegbert (ed.), Encyclopaedia Aethiopica, vol. 1: A-C, Wiesbaden: Otto Harrassowitz Verlag, p. 48, ISBN 978-3-447-04746-3
- Shalva Weil (2005), "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman", in Tudor Parfitt, Emanuela Trevisan Semi (ed.) (ed.), The Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge: Taylor & Francis, pp. 101–111, ISBN 978-0-203-61216-3
{{citation}}:|editor=has generic name (עזרה) - Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935" in Svein Ege, Harald Aspen, Birhanu Teferra & Shiferaw Bekele (Editors), Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, Norwegian University of Science and Technology, 2009, p. 209-217
הערות שוליים
- ^ Shalva Weil (2005), "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman", in Tudor Parfitt, Emanuela Trevisan Semi (ed.) (ed.), The Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge: Taylor & Francis, pp. 103–104, ISBN 978-0-203-61216-3
{{citation}}:|editor=has generic name (עזרה) - ^ Weil, p. 105-106
- ^ Weil, p. 106-107
- ^ 4.0 4.1 Weil, p. 107-108
- ^ Weil, p. 109
