געז
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| מדינות | השפה אינה בשימוש כשפה חיה |
|---|---|
| אזורים | מקורה בצפון קרן אפריקה (אזור אתיופיה ואריתריאה). כיום משמשת כלשון קודש בלבד. |
| דוברים | שפה ליטורגית |
| שפת אם | אין |
| כתב | כתב געז |
| משפחה | |
| לאום | אין |
| מוסד | אין |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
 כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן. |
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית.
השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עד עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.[1]
,_15th_century_(The_S.S._Teacher%27s_Edition-The_Holy_Bible_-_Plate_XII,_1).jpg)
מורפולוגיה
שמות עצם
לשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" - שנה, "עָמַתָת" - שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" - בגד, "אַלְבָּס" - בגדים).
הטיות
| מספר | גוף | כינוי גוף נפרד | סיומת גוף | |
|---|---|---|---|---|
| לשם עצם | לפועל | |||
| יחיד | 1.זכר/נקבה | אנא | -יא | -ני |
| 2. זכר | אנתא | -כה | ||
| 2. נקבה | אנתי | -כי | ||
| 3. זכר | וואתו | -(ה)ו | ||
| 3. נקבה | ייאתי | -(ה)א | ||
| רבים | 1.זכר/נקבה | נחנה | -נה | |
| 2. זכר | אנתאמו | -כמו | ||
| 2. נקבה | אנתן | -כן | ||
| 3. זכר | וואתומו / אמונתו | -(ה)אומו | ||
| 3. נקבה | וואתון / אמאנתו | -(ה)ון | ||
לדוגמה: "סְעְרְת" - שערה, "סְעְרְתוּ" - שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" - שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" - שערם, "סערתכמו" - שערכם, "סערתה" - שערה, "סערתכי" - שערך, "סערתון" - שערם, "סערתכן" - שערכם\ "סערתייה" - שערי, "סערתנה" - שערנו.
כתיבת געז והגייתה
לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:
| ה | ל | ח | מ | ש | ר | ס | ק | ב | ת | ח' | נ | א | כ | ו | ע | ד' | י | ד | ג | ט | פ' | צ | ז' | פ (רפה) |
פּ (דגושה) |
||
| כתב שבאי | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|||
| כתב עברי קדום | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| ||||||
| כתב הגעז האתיופי | ሀ | ለ | ሐ | መ | ሠ | ረ | ሰ | ቀ | በ | ተ | ኀ | ነ | አ | ከ | ወ | ዐ | ዘ | የ | ደ | ገ | ጠ | ጰ | ጸ | ፀ | ፈ | ፐ |
מפני שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס', ፀ ו- ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'.
האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות[2] לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבינלאומית והשתמשו בה (לעיתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית.
עיצורים
תחביר
שם העצם
ריבוי פנימי
| תבניות ריבוי[3] (C=Consonant, V=Vowel) | |||
|---|---|---|---|
| תבנית\צורה | יחיד | משמעות\תרגום | רבים |
| āCCāC | |||
| לְבְס | 'בגד' | אָלְבָס | |
| פרס | 'סוס' | אָפְרָס | |
| בֶת | 'בית' | אָבְיָת | |
| צוֹם | 'צום' | אָצְווָם | |
| סְם | 'שם' | אָסְמָת | |
| āCCuC | |||
| אָדְג | 'חמור' | אָדוּג | |
| הָגֵר | 'ארץ' | אָהְגוּר | |
| āCCəCt | |||
| רְאְס | 'ראש' | אָרְאְסְת | |
| גבר | 'עבד' | אָגָבְרְת | |
| āCāCə(t) | |||
| בֵג | 'כבש' | אָבָג | |
| גָנֵן | 'שד' | אָגָנְנְת | |
| CVCaC | |||
| אְזְן | 'אוזן' | אְזָן | |
| אְגְר | 'רגל' | אְגָר | |
| CVCaw | |||
| אְד | 'יד' | אְדָווּ | |
| אָבּ | 'אבא' | אָבָּווּ | |
| אְחְווּ | 'אח' | אָחָווּ | |
| ריבוי בשמות עצם בעלי שורש מרובע.[3] (C=Consonant, V=Vowel) | |||
|---|---|---|---|
| תבנית\צורה | יחיד | משמעות\תרגום | רבים |
| CaCāCəC(t) | |||
| דְנְגְל | 'בתולה' | דֵנָגְל | |
| מֵסְפְן | 'נסיך' | מֵסָפְנְת | |
| כּוֹכֵּב | 'כוכב' | כֵּווָכְּבְת | |
| קֵסִיס | 'כהן' | קֵסָווּסְת |
ביטוי יחסי
מבנה המשפט
שלילה
צורת השלילה בגעז, בדומה לעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል - אִי-תְקְתְל "לא תרצח".
כתב געז
ראה ערך מורחב כתב געז
היסטוריה וספרות
דוגמה
מספר בראשית, פרק א', פסוק א':
በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ
א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּהֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּהֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי
א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קבוצת קסים שרה תפילה לסיום צום יום הכיפורים בשפה געז, מקליט שמחה ארום, ירושלים, 1986.
- ^ האות ጰ היא למעשה גרסה מאוחרת של האות ጸ בהוספת קו בחלק העליון של האות, בדומה לאותיות (ד) ደ (שבהוספת קו עליון נהייתה ל-ጀ(ג')) ודומיהן, שנוצרו בתקופה מאוחרת יותר לשימוש האמהרית והתיגרינית ולא היו קיימות בגעז.
- ^ 3.0 3.1 Gene Gragg, 2008. "The Ancient Languages of Mesopotamia, Egypt and Aksum". Cambridge University Press. Roger D. Woodard Ed.