אברהם בן חלפון
אברהם בן חלפון היה משורר יהודי שחי בתימן בסוף ימי הביניים.
חייו
מעט ידוע על חייו של אברהם בן חלפון. על סמך יצירתו משוער כי התגורר בעדן שבתימן במחצית השנייה של המאה ה-12[1] או בראשית המאה ה-13, אך יש המאחרים זמנו עד המאה ה-15.[2] סגנונו, שהושפע רבות משירת יהדות ספרד, גרם לעיתים לזיהויו כמשורר ספרדי.[3] על פי כתב יד שפרסם ישראל דוידזון, היה בן חלפון מאבות אבותיו של שלום שבזי.[4]
שירתו
אַשְׁבִּיעֲךָ דּוֹדִי בְּחֵי הָאַהֲבָה
|
|---|
|
אַשְׁבִּיעֲךָ דּוֹדִי בְּחֵי הָאַהֲבָה / וּבְחֵי גְּבֶרֶת חֵן אֲשֶׁר נָעֵמָה אִם לֹא תְרַפֵּא מַחֲלַת לֵב חוֹשְׁקִים / לִנְדוֹדְךָ מִתְעַלְּפִים בַּצָּמָא רַב לָךְ נְדוֹד הוֹאֵל וּבוֹא וּשְׁכוֹן נְוַת / בֵּית הַיְדִידוֹת פֶּן תְּהִי שׁוֹמֵמָה הוֹפַע עֲלֵיהֶם בַּהֲדַר פָּנִים וְאוֹר / שֵׂכֶל וְאֶזְרוֹעַ מְאֹד רוֹמֵמָה וּבְטַל שְׂפָתֶיךָ וְצוּף אִמְרָתְךָ / דַּבֵּר עַל לִבָּם דְּבַר נֶחָמָה. |
אברהם בן חלפון כתב הן שירי קודש והן שירי חול, וכינס אותם בדיוואן שהקדיש ל"שר ברוך".[5] הטקסט לא שרד במלואו, אך נשתמרו ממנו 68 שירים.[3] העתקים של שיריו נמצאו בכתבי יד תימניים, ולקט מהם נכלל באסופה "שירות ותשבחות" שפורסמה בשנת 1473.[6] ישראל דוידזון פרסם בשנת תרפ"ט 45 משיריו בקובץ "ציונים",[4] ויוסף טובי פרסם אוסף מקיף של שיריו בשנת 1991 בספר "אברהם בן חלפון: שירים".
שיריו של אברהם בן חלפון הושפעו רבות משירת יהודי ספרד,[7] אך נכתבו בהתאם לצרכים ולמנהגים של הקהילה היהודית בתימן באותה תקופה.[8] לדוגמה, על אף שניכרת השפעת שירי האהבה הספרדיים, ובפרט אלו של רבי יהודה הלוי, בשירתו של אברהם בן חלפון משמשת האהבה בדרך כלל רק כאלגוריה לאהבת הא-ל והתורה, ולא כנושא בפני עצמו.[9]
שירי הקודש שכתב היו פיוטים לא ליטורגיים, כלומר כאלה שנועדו למאורעות חברתיים-דתיים אך לא לשילוב בתפילה, בהתאם למנהג יהודי תימן.[10] פיוטים אלה חוברו עבור מועדים שונים בלוח השנה היהודי, כגון שבת, ראש חודש, שבועות, חנוכה, פורים וט"ו באב.[8] כמה משיריו עוסקים בהדרכה הלכתית, כגון השיר "אשר חפץ קנות חכמה" שעוסק בהלכות שחיטה.
שירי החול של בן חלפון היו ברובם שירי שבח - ברכות שנכתבו לרגל אירועים כגון חתונה, ברית מילה או יציאה לדרך. שיר חול יוצא דופן משיריו של אברהם בן חלפון הוא "יעלות חן ובנות נצפנו", המתאר דג גדול במיוחד שהופיע בחופי תימן.[11] בנוסף כתב חידות בצורת שירים קצרים.[12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 75
- ↑ אברהם בן חלפון, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן, 2022-12-18
- ^ 3.0 3.1 אַבְרָהָם בְּן חַלפוֹן, באתר עמותת אעלה בתמר, 31 בדצמבר 2022
- ^ 4.0 4.1 מיכאל איש-שלום, חמשה פיוטים לר' אברהם בן חלפון, תרביץ י"ח, 1947, עמ' 187, JSTOR 23585518
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 77
- ↑ מיכאל איש-שלום, חמשה פיוטים לר' אברהם בן חלפון, תרביץ י"ח, 1947, עמ' 188, JSTOR 23585518
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 78
- ^ 8.0 8.1 יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 82
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 79
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 81
- ↑ יוסף יובל טובי, שירה וחברה ביצירתו של אברהם בן חלפון, דחק - כתב עת לספרות טובה 9, 2018, עמ' 80
- ↑ לדוגמה, "חָפֵץ לְהָבִין שְׁמוֹ", חידה שפתרונה הוא השם "משה".
אברהם בן חלפון41440394