אברהם דב בער פלאם
אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם)[1] (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (רבי יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו[2][3].
תולדות חייו
אברהם דב נולד במזריטש לרב דוד פלאם[4], למד בגרמניה והיה תלמיד רבי עקיבא איגר[5]. תחילת דרכו כדרשן (בשפה העברית)[דרוש מקור: זהו חידוש גדול שיהודי אשכנזי דרש בעברית בתקופה זו] הייתה בבית הכנסת המרכזי במזריטש, ובהמשך נדד לשברשין, שב למזריטש במשך כמה שנים, ומשם ללובלין שם לימד בישיבה ולוינה[6]. הוא הכיר מקרוב את תנועת החסידות, בהיותו קרוב משפחה של המגיד מלוצק - מראשוני החסידות, ותלמיד של רבי דב בער המגיד ממזריטש. הוא היה מצאצאי רבי שאול ואהל, המהר"ם מפדוואה.
בשנת תקע"ז (סביבות 1817) מצא בבית הכנסת במזריטש, כתבי יד מרבי יעקב קרנץ - "המגיד מדובנא", שנכתבו כשישים שנה קודם[7]. פלאם הדפיס ספר עם חלק ממשלים אלו, אותם ערך בתוספת סיפורים ומשלים משלו. הספר היה להצלחה גדולה, אך למרות הפופולריות של ספר זה וספריו האחרים, פלאם לא הצליח לתרגם את הצלחת הספרים להצלחה כלכלית וחי כל ימיו בעוני[8].
בעקבות הצלחת הספר פרסם פלאם משלים נוספים וסיפורים מקוריים שלו, תוך היתלות בשמו המוצלח של "המגיד מדובנא". כמו כן חיפש עוד בגניזה בבית הכנסת במזריטש ומצא מכתבים, טיוטות ורשימות שונות של המגיד. הוצאת כתבים אלו, וכתיבת הביוגרפיה של המגיד מדובנא, הפכו למפעל חייו של פלאם.
בשנת תקצ"ב (סביבות 1832), הוציא פלאם לאור פירוש להגדה של פסח בשם "חסד לאברהם"[9] עם משלי המגיד מדובנא וכן סיפורים משלו. ההגדה הייתה להצלחה, והודפסה במהדורות נוספות[10]. ההגדה הודפסה עם הסכמות של הרב שלמה קלוגר ושל הרב שלמה זלמן טיקטין - ממנהיגי הקהילות באותה עת.
שלא כמקובל, ברוב ספריו אין בהקדמות לספר הסכמות כתובות, ובמקומן הוא הביא נוסח של שני מכתבים הערוכים לכאורה מהגאון מווילנא ומבנו אברהם אל המגיד מדובנא. בנוסח מכתבים אלו רמז פלאם אל עצמו והדגיש את שמו, ואלו שימשו אותו להוכחת מקוריות כתביו מאוחר יותר, בשנת ה'תקצ"ה (סביבות 1835) כאשר החלו להפר את זכויות היוצרים שלו ולהעתיק את ספריו[11]. למרות מחאותיו והתחייבויות של סופרים שונים לתקן את העוול, סבל פלאם מאז מחוסר הכרה ביצירתו בכל הנוגע ל"מגיד מדובנא". למרות זאת, ברוב המהדורות המודפסות בימינו העוסקים ב"מגיד מדובנא", מוזכר פלאם בספר ולעיתים מובאת הקדמתו המקורית כלשונה.
בשנת ה'תקצ"ז (סביבות 1837) הוציא את הספר "עין המים" - הספד על רבו רבי עקיבא איגר. בספר זה הוא מתמודד עם המוות בהומור שנון. חלק מסיפוריו המקוריים הפכו לקלסיקה שנים רבות לאחר מכן, במסגרת סיפורי תנועת המוסר אך ללא אזכור שמו.
כעשור מאוחר יותר בשנת ה'תרי"א (סביבות 1851) הוציא ספר פירושים על ספר איוב, על פי פירושי הגאון מווילנה.
לאחר עשור נוסף, בשנת ה'תרכ"ב (סביבות 1862) הוציא את "ספר המידות" - ספר על ההתנהגות המוסרית הרצויה. הספר כתוב לכאורה על פי אותו כתב יד של "המגיד מדובנא" שנמצא שנים רבות קודם לכן במזריטש, אך למעשה פרקים שלמים וסיפורים רבים מן הספר הם של פלאם עצמו. בהקדמה לספר מצורפת ביוגרפיה מלאה באנקדוטות ותיאורים על "המגיד מדובנא", אותם אסף פלאם ממכריו וחבריו של המגיד.
בשנת ה'תרל"ב (1871), כארבע שנים לפני מותו, החל בשיתוף פעולה עם נפתלי משכיל לאיתן אשר ערך מחדש ובמשותף עמו חלק מכתביו. לאחר מותו של אברהם דב פלאם, המשיך נפתלי משכיל לאיתן להוציא מהדורות חדשות של ספריו, ובהן גם חידושיו הוא וחידושי אביו, אברהם משכיל לאיתן.
למרות שחי עשרות שנים לאחר מותו של המגיד מדובנא, באנציקלופדיות שונות ובספרים המדברים על המגיד, מוזכר אברהם דב פלאם בטעות כ"תלמידו של המגיד" או "חבר של בנו"[12], בכמה מקורות אף מייחסים לו בטעות שיחה יומיומית עם המגיד מדובנא, ואף מספרים בטעות שהיה שמשו של המגיד[13].
| תקופת חייו של אברהם דב בער פלאם על ציר הזמן |
|---|
 |
הגנבה הספרותית מכתביו
בשנת תקל"ה, 1835 הוציאו ארבעה סופרים אלמונים ספר בשם "משלי המגיד מדובנא" מלוקטים, מתורגמים ליידיש ומקוצרים על פי כתביו של פלאם. כמו כן באותה שנה יצאה הגדה של פסח "אמת ליעקב" בהשמטת פירוש "חסד לאברהם", ובמקומם "סיפורי יציאת מצרים" ביידיש.
כבר באותה שנה, בניסיון לעצור את הפגיעה בזכויות היוצרים, פלאם צירף להגדה של פסח שלו מכתב בו הוא קורא לעורכים אלו להכיר במקוריות עבודתו. בשנה שלאחר מכן מחבר ההגדה המועתקת שינה את שם ההגדה מ"אמת ליעקב" ל"הגדה של פסח עם פירושי המגיד מדובנא". הוא גם הזדהה בשמו בחותמו על פירוש "סיפורי יציאת מצרים" - משה מזאלשין[14] הגדה זו, הייתה לפופולרית בעיקר עבור ילדים, והודפסה בעותקים רבים במשך עשרות שנים, בעוד ההגדה המקורית "ברית אבות - אמת ליעקב וחסד לאברהם" צורפה להגדת המלבי"ם[15] מרובת הפירושים - ונועדה למבוגרים. בשנת 1839 יצאה מהדורה מהגדתו של מזאלשין, עם צירוף שמו של פלאם כ"תלמידו של הגאון הנודע רבי יעקב קראנץ", אך טקסט זה הושמט ממהדורות מאוחרות יותר אשר כפי הנראה הועתקו מהמהדורות הראשונות.
הצלחה גדולה יותר הייתה לו עם הספר "משלי המגיד מדובנא". ביידיש ובעברית, זכה פלאם לתיקון המעוות עוד בימי חייו, ושמו אכן מאוזכר ברוב הספרים הדנים במגיד.
סגנונו
פלאם היה סופר בעל סגנון מליצי רווי הומור, למרות שרוב כתביו עוסקים בעצב ובצער. בסיפוריו הוא נוהג להביא תיאור מפורט של הלבוש, המאכלים, ומראה הסביבה של התקופה, וכן תיאורים חיים של המגיד מדובנא והאנשים שהוא פגש.
...וגם כי היה בעל בשר - כפף קומתו. ועמד כן כפוף, עד אשר השלים תפילתו, ולא הרים יד ולא הניע רגל, לא פנה ימין ושמאל, כעבד העומד לפני רבו. והכסא אשר היה נגד פניו בכותל המזרח היה תמיד - כאילו פלג מלא מים עבר עליו. וזה היה גם כן בתמידות, גם בימי שבתות וימים-טובים, עד כי כמעט בכל רגע מרגעי היום היו עיניו יורדות מים...
— הקדמה לספר המידות
פלאם מספר על מציאת כתבי "המגיד מדובנא" באופן אקראי - דבר ששינה את חייו, תוך תיאור פלסטי של נפילתו בחשיכה, כשהוא בודד, על מתקן שיפוצים מוזנח שהושאר במקווה טהרה.
כדי לתאר את עוצמת דרשותיו של "המגיד מדובנא", הוא מספר על שני צעירים שהיו ישנים בחדר עם "המגיד" כשהתארח בעיר שלהם. ביום שהמגיד עמד לעזוב את העיר הוא ביקש מהם לא להגיע לבית המדרש מכיוון שהוא נוהג ביום כזה לדבר באופן מרגש במיוחד, ולדבריו אחד הבחורים היה בעל "לב חלש" והשיחה עלולה הייתה להזיק לו. השניים צחקו למשמע הדברים והגיעו בכל זאת, אך הסתתרו מאחורי הקהל. הקהל כולו, כשרק ראה את ארשת פניו של הרב המתקרב לבימה כבר החל לבכות. ולפי תיאורו, החבר "החזק" החל לבכות כשהמגיד פתח את פיו, ואילו החבר "החלש" החזיק מעמד דקה שלמה ורק אז פרץ בבכי. הוא בכה כל כך עד שנהיה חולה, ואחרי זמן קצר מת[16].
בדיון על המוות, הוא מסביר את דברי רבי יהושע במסכת חגיגה על הפסוק "אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם" (ירמיה מ"ט). לדברי פלאם משמעות הדברים היא, שישנם "חכמים" המשתמשים בחכמתם לרעה בכך שלומדים חוכמות חיצוניות. אז כל עוד חיים בינינו מנהיגים בעלי שיעור קומה, החכמות הזרות נשארות אצל אותם ה"חכמים" ולא מתפשטת, אך ברגע שהמנהיגים מסתלקים, הדעות המגונות של ה"חכמים" הללו נפוצות לכל עבר.
ספריו
- כתבי המגיד מדובנא
- קול יעקב, ה'תקע"ח, 1818 - משלי המגיד מדובנא על חמש מגילות
- כוכב מיעקב, ה'תקפ"ה, 1825 - משלי המגיד מדובנא על ההפטרות
- אהל יעקב, ה'תק"צ, 1830 - משלי המגיד מדובנא על התורה. (הקישור למהדורה הראשונה של הכרך על ספר בראשית) בהקדמה למהדורה זו בשם 'פתח האוהל' כתב בשם בנו של המגיד מדובנא שפלאם נתבקש לערוך את הספרים. במהדורות מאוחרות יותר הקדמה זו הפכה ללשון עצמו ותיאור דרכו בעריכת הדברים[17].
- חסד לאברהם - פירוש ותוספות מקוריות למשלי המגיד מדובנא על ההגדה של פסח (הודפס עם הגדת "אמת ליעקב" החל מה'תקצ"ב, 1832, וכן ב"הגדת המלבים" יחד עם פירושים נוספים)
- ספר המידות, תרכ"ב 1862 - ספר מוסר מכתבי המגיד מדובנא שנכתב על פי טיוטת כתב יד המגיד (הקישור למהדורה משנת תרל"ה, בהוצאת נפתלי משכיל לאיתן, מהדורה מקוונת באתר כתבים עבריים)
- כתביו
- אבל יחיד, ה'תקצ"ד, 1833 - מספד לרבי יעקב מליסא
- עין המים, ה'תקצ"ח, 1837 - הספד על רבי עקיבא איגר
- דבר אליהו, ה'תרי"א, 1851~ - פירוש לספר איוב, על פי הגאון מווילנא. (הקישור למהדורה מאוחרת בהוצאת נפתלי משכיל לאיתן)
- שמן המור, ה'תר"ך 1860 - על מטרת העולם, האמונה בתורה מן השמים והשגחה פרטית
- ויען אברהם, ה'תרכ"ז 1867~ - על הסליחות לקראת השנה החדשה והימים הנוראים (שם הספר הוא משחק מילים עם מקום הוצאתו: וינה)
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם דובעריש בר ר' דוד פלאהם", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 51–52, באתר היברובוקס
- כתביו
- ספר עין המים, כולל תמונת הכריכה המקורית, תקצ"ח (1838) מהדורה מקוונת באתר כתבים עבריים.
- אהל יעקב - ספרו המפורסם ביותר של פלאם. במהדורה זו (2008) מוזכר שמו רק בפנים בהקדמה המקורית, המובאת כלשונה.
- הגדה של פסח "אמת ליעקב" עותק דיגיטלי - ההגדה המקורית "ברית לאברהם" כולל שני הפירושים "אמת ליעקב" ו"חסד לאברהם" של פלאם. העותק הוא אחד משלוש המהדורות הראשונות (החל בשנת תקצ"ב 1832, חסר עמוד השער).
- הגדה של פסח ביידיש - עם "סיפורי יציאת מצרים" של משה מזאלשין, ו"פירושי המגיד מדובנא".
- הגדה של פסח "אמת ליעקב" מועתקת ניו יורק 1938- של משה מזאלשין בהשמטת "חסד לאברהם". העתקת השם "אמת ליעקב" נעשתה כפי הנראה ממהדורה קדומה בה המעתיקים טרם החליפו את שם ההגדה ל"הגדה של פסח עם משלי המגיד מדובנא". הפירוש כולל חלקים שלמים המועתקים כלשונם מעבודתו של פלאם.
- הגדה ששימשה את שארית הפליטה 1946 במחנות(הקישור אינו פעיל). - הגדה עם התרגום היידי של מזאלשין ל"אמת מיעקב".
- הגדת המגיד מדובנא(הקישור אינו פעיל) עותק דיגיטלי של מהדורה מקורית ביידיש משנת ה'תרנ"א 1891. ההגדה היא תרגום מדויק מספרו של פלאם ללא אזכור שמו.
- משלי המגיד מדובנא לילדים - עיבוד של הסופרת חנה בר לילדים. כאן כבר לא מוזכר שמו של פלאם כלל.
- הגדה של פסח המגיד מדובנא - כולל השער החדש מהדורת 2008. ההגדה מודפסת בגופן עדכני, אך בתחילת ההגדה מובאות פקסימיליות עם שערי המהדורות הראשונות, וכן דפי המבוא כולל המכתבים מהגאון מווילנא, ומכתב הפולמוס של פלאם נגד הוצאת המשלים בלי אזכור שמו. הספר יצא בשם "ברית אבות" וכפי שכתב בהקדמה בשם זה מרמז ששני החלקים (של אברהם - הוא עצמו, ויעקב - המגיד) אינם מופרדים, ושניהם יצאו "מפה אחד".
- משלי המגיד מדובנא - ספר מאת ח. טיקוצינסקי. הספר יוצא לאור במהדורה מחודשת בשנת 2008, ועדיין פלאם מוזכר בו בהקדמה.
- אתר ספריית חב"ד - רשימה מרשימה של מהדורות להגדה של פסח חסד לאברהם, עד ימינו, ברצף, כמעט כל 10 שנים, הנמצאים בספריה. (ידועות מהדורות נוספות גם בשנים שבאמצע). בין הרשימות אוספים שלמים של ספרי פלאם, שנתרמו לספריה, ביניהם המהדורות המקוריות של רוב ספרים אלו.
- הספר קול אליהו במהדורה (על פי הגאון מווילנא) מהמהדורה הראשונה בדפוס משנת תרי"ח 1857. (אתר כתבים עבריים)
מהדורות ספריו בהוצאת נפתלי משכיל לאיתן
החל בשנת תרל"ב (1871) הוציא לאור את ספריו של הדרשן אברהם דב בער פלאם, והמשיך בכך גם לאחר מותו של פלאם בשנת תרל"ו (סביבות 1876). הדפסת ספרים אלו נעשתה בכספו של נפתלי משכיל לאיתן שקנה לצמיתות את הזכויות על החיבורים.
- שמן המור, ספר על בריאת העולם, תורה מן השמים והשגחה פרטית, מאת אברהם דב פלאם, ורשה: דפוס יצחק גולדמן, תרל"ב 1871; ושוב ורשה: דפוס לבּנזון, תר"ן 1890.
- כוכב מיעקב, ביאורים ופירושים על פי סדר ההפטרות של פרשות השבוע בעריכת אברהם דב פלאם על פי המגיד מדובנא, ורשה: דפוס גולדמן, תרל"ב 1871. (בחיבור זה הביא פלאם כמה וכמה פירושים מקוריים מאת נפתלי משכיל לאיתן וגם פירוש אחד מאת בנו, אברהם משכיל לאיתן).
- עין המים, דברי הספד על אב-בית-הדין של ורשה מאת אברהם דב פלאם, לובלין: דפוס הרשנהורן ושניידמסר, תרל"ג 1872.
- אֹהל יעקב, ביאורים ומְשָלִים בעריכה משותפת של נפתלי משכיל לאיתן עם אברהם דב פלאם, על פי המגיד מדובנא, ורשה: דפוס יצחק גולדמן, תרל"ד 1874.
- ספר המדות, על התנהגות מוסרית, בעריכת אברהם דב פלאם על פי כתבי המגיד מדובנא, ורשה: דפוס יצחק גולדמן, תרל"ה 1875.
- דבר אליהו, ביאור לספר איוב בעריכת אברהם דב פלאם על פי דברי הגאון מווילנה, וילנה: דפוס פין-רוזנקרנץ-שריפטזצר, תרל"ה 1875. במהדורה זו (שבמקורה יצאה עשרים שנה קודם, בשנת תרי"א) נוספו מאמרי הגאון מווילנא ממקורות נוספים שנשלחו אל פלאם, ונמצאו אוסף המכתבים שבעזבונו.
הערות שוליים
- ^ השם, שנהגה בפ' רפה, פירושו ביידיש "שלהבת". במספר מקומות השתמש פלאם בדימוי אש, בפסוקים המייצגים את הגימטריה לשנת ההוצאה לאור של כתביו.
- ^ כתיבתו המקורית הודגשה בהקדמות לכל ספריו ופרסומיו כולל ההקדמה להגדה של פסח. בהקדמה לספר המידות כתב: עד כי בכמה מקומות היה ההכרח אתי להוסיף רעיונות, להמתיק דבריו העתיקים והעמוקים... כי ההכרח בידי לעשות העתקה אחרת ולשון הרב ז"ל לא היה אפשר להדפיס בלתי במקומות מועטים הנחתי לשונו הזהב והנערב, ראיתי טוב וישר גם כן לתת בתוכו איזה באורים נעימים על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל להמשיך לב הקורא. ...על כן כתבתי בלשון ערב וקל, כמו שכתבתי ספר אהל יעקב, וספר ברית אבות, ושארי חיבורים אשר טיפחתי ורביתי... שמש ההצלחה עלי עוד לא זרחה...
- ^ עוד על כתיבתו המקורית, בחלק 'פתח האוהל' - ההקדמה לספר אהל יעקב: וגם כי רובם הוספתי מֵחִידוּשַי, עם כל זה לא אביתי להזכיר שמי עליהם.
- ^ פתח האוהל, הקדמה לספר אהל יעקב
- ^ לפי תולדות חייו שרשם על עצמו בהקדמה לספר המידות.
- ^ הקדמתו ל"ספר המדות" הכוללת את סיפורו האישי, עמוד ח' בהוצאה החדשה של אוצר הספר, תשס"ו.
- ^ המגיד מדובנא ישב כשנתיים במזריטש בסביבות השנים 1758-1760
- ^ הקדמה לספר המידות, עמוד ח', בו מספר על חיי עצמו
- ^ המשך הפסוק "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז) השם שנתן פלאם לפירוש המגיד מדובנא באותה הגדה.
- ^ הגדת המגיד מדובנא, מהדורת ה'תשס"ח 2008 מהדורה ראשונה תקצ"ב 1832 ועד ימינו.
- ^ שני מכתבים אלו הם כפי הנראה המקור לטעות הנפוצה על פיה אברהם דב פלאם היה תלמידו או שמשו של המגיד
- ^ אוצר ישראל אנציקלופדיה יהודית (1919) ערך אברהם פלאהם, ובתיקונים הכירו בטעות
- ^ אתר "הצדיק שלי" תיאור פלאם כשמש בית הכנסת
- ^ בחלק מהעותקים של מהדורות מזאלשין, (ר' לדוגמה הגדה בהוצאת בצלאל הרמן משנת תרי"ט 1859 בלי אזכור מזאלשין!) צורפו המכתבים של הגאון מווילנה, כפי שהובאו במקור על ידי פלאם. באופן זה הצליח פלאם להחדיר את שמו גם למהדורות המועתקות, שכן בצורה שהמכתבים כתובים מודגשים השמות "אברהם" (בנו של הגאון), וקרוב משפחה עלום בשם "דב בער" (ייתכן שבמקור משפט זה על קרוב המשפחה הוא כולו תוספת של פלאם, כדי להחתים את טביעות אצבעותיו בספר, על מנת למנוע זיופים וגנבה ספרותית).
- ^ עותק דיגיטלי של הגדת המלבי"ם משנת 1883. אולי המהדורה הראשונה של הגדה זו
- ^ מתוך ההקדמה ל"ספר המידות".
- ^ הקדמת 'פתח האוהל' לכרך על ספר שמות, הפעם בשם עצמו במהדורת ה'תרל"ד (כ-1874) בהוצאת נפתלי משכיל לאיתן
