רבי אברהם ורנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם ורנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם ורנר (תר"נ, 1890תשל"ח, 1978) היה רבה הראשון של נתניה.

תולדותיו

נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית, שהיה בנו של הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אמו הייתה בתו של הרב יהודה לייב קסטלניץ, בן אחותו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". למד בישיבת תורת חיים. היה מקורב לרידב"ז והוסמך על ידו. הרידב"ז בחר בו כחתן לנכדתו, נחמה פייגה, בת בנו הרב משה בצלאל[1].

בשנת תרפ"ו (1926) התמנה לרבן של המושבות בגליל העליון, ומושבו היה בראש פינה. במשך שש שנים עסק בפיתוח וקידום ענייני הדת והחינוך הדתי במושבות האזור, והיה בקשר עם נציגי הברון רוטשילד. בשנת תרצ"ב (1932) התמנה כרב בלורנס שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית. אחיו, הרב אשר זאב ורנר, כיהן אף הוא כרב בארצות הברית באותה תקופה.

בשנת תרצ"ד (1934) שב לארץ ישראל והתמנה כרבה של נתניה, שנוסדה חמש שנים לפני כן. באותה שנה שב גם אחיו, הרב אשר זאב, מארצות הברית והתמנה לרב הקהילה החרדית בטבריה.

הרב ורנר כיהן ברבנות עשרות שנים. הוא הקים את התשתית הרוחנית והדתית בנתניה וייסד בה מוסדות דת שכללו בתי ספר, ישיבה, כולל אברכים ורשת שיעורי תורה.

בשנת תשכ"ט נפטר בנו שלמה זאב, שהיה עוזרו הקרוב בענייני הדת בנתניה. בתו שושנה נישאה לרב אליעזר יהודה ולדנברג.

בשנת תשל"ג נפטרה אשתו, והיא בגיל 80.

היה יקיר נתניה. נפטר בשנת תשל"ח. על שמו רחוב בנתניה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_14510_5.pdf ציץ אליעזר כרך י"א, בהספדו על חותנתו