רבי אשר זאב ורנר
רבי אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של רבי משה קליערס בשנים 1934-1958.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. סבו היה רבי משה מנחם מנדל ורנר מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא רבי אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה. למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע"ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של רבי מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), רבי משה קלירס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. לאחר שאשתו נפטרה (כ' באייר ה'תרח"ץ) ללא ילדים, נישא לנחמה בת רבי אהרן יוסף לוריא, מחשובי חסידי סלונים בטבריה, מחבר ספר 'עבודת פנים'.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא ברח לאלכסנדריה ומשאזל כספו הוא הפליג לארצות הברית ביחד עם מכר שקיבל הוראה מהאדמו"ר מסלונים, רבי שמואל וינברג, לנסוע לארצות הברית לאסוף כסף עבור החסידים בארץ ישראל. בארצות הברית הוא עסק באיסוף כספים למען יהודי מזרח אירופה שנפגעו קשות במלחמה. לאחר זמן התמנה לרב בארצות הברית. במקביל לעבודתו ברבנות אסף כספים עבור ישיבת אור תורה ובין השאר הקים ארגון "עזרת נשים" שאסף כספים רבים עבור הישיבה[1].
בשנת תרצ"ג חלה הרב קליערס וביקש שיבוא לטבריה להחליפו. הרב קליערס נפטר בשבט תרצ"ד והרב ורנר חזר לארץ ישראל לאחר חג הפסח ונתמנה לרבה של טבריה וראש ישיבה בישיבת אור תורה על יד העדה החרדית בטבריה. במקביל מינתה קהילת טבריה של הועד הלאומי את הרב יוחנן זרחי לרב העיר. בהמשך, כיהן הרב ורנר ברבנות המאוחדת של טבריה[2], לצדם של הרב רפאל קוק, שנתמנה בשנת תש"ח לממלא מקומו של הרב זרחי, והרב ועקנין, הרב הספרדי של העיר[3]. הרב רפאל קוק כונה רב העיר טבריה והרב אשר זאב ורנר זכה לתואר אב בית דין בעיר[4].
הרב ורנר כיהן במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[5], הביע עמדות מתונות יחסית וספג על כך ביקורת. באמצע שנת 1954 פרש מהמועצה[6]. בשנת 1955 נבחר לרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל במקום הרב מאיר קרליץ[7].
היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו. הרב אייזיק שר אמר פעם כשחזר מביקור בטבריה: "מי שרוצה לראות את אברהם אבינו (שהיה עמוד מידת החסד) יראה את ר' אשר זאב ורנר, מי שרוצה לראות את יצחק אבינו (שהיה עמוד מידת היראה-תפילה) יראה את ר' מנדל וועג"[דרוש מקור].
הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג[8]. הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג[9]. בספרו "בנערינו ובזקנינו" הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל[10].
הרב אשר זאב ורנר נפטר בטבריה ביום ז' בטבת תשי"ח ונטמן בטבריה בהלוויה בהשתתפות אלפים.[11]
לאחר פטירתו נתמנה בנו הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה, וחתנו הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב"ד של טבריה והוא שימש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר[12].
לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב בשכונת זכרון מאיר בבני ברק.
ילדיו
- בנו הרב משה יהודה ורנר ה' בסיוון ה'תש"ב - ו' בחשוון תש"ע). היה חתנו של רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב.
- בנו, הרב חיים ורנר
- בנו, הרב שמחה בונים ורנר, ראש "ישיבת אור תורה"
- בתו, יפה מרים (כ"ט בסיוון ה'תרצ"ט - א' בטבת ה'תשפ"ג), הייתה נשואה לרב אברהם דב אוירבך, אב"ד טבריה
- חתנו הרב חיים שלום דייטש, חסיד חב"ד, ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה
- חתנו הרב צבי שרייבר, רב חסידות בויאן.
ספריו
- טעם זקנים, גלויים מכתבי האר"י הקדוש, באתר HebrewBooks
- בנערינו ובזקנינו, שאלות ותשובות, חלק הנסתרות וחלק הנגלות - דרושים, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; הרב אשר זאב וורנר, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 498.
- רבנו הגאון רבי אשר זאב וורנר זצ"ל - שנה לפטירתו, שערים, 19 בדצמבר 1958, עמ' 4–7 (מאמרים על דמותו מאישים שונים)
קישורים חיצוניים
- טבריה - הסיכוי להתרעננות והתחדשות רוחנית עצומת ממדים, בתוך "בית יעקב", שבט תשכ"ב, עמוד 24
- אשרי משכיל אל דל, פרק מתוך מסכת חייו המופלאה של הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל, בתוך בית יעקב טבת תשכ"ה, עמוד 26
הערות שוליים
- ^ אשר זאב ורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8-14, באתר HebrewBooks
- ^ י. מאיר, תושבי טבריה מכבדים את רבם המנוח, הצופה, 1 בפברואר 1954
- ^ טקס בקשת מחילה ליד קברות בית שערים, הצופה, 5 באוקטובר 1954
- ^ הרב שמעון ועקנין, דבר השוה, תשי"ב, עמוד 4, באתר HebrewBooks
- ^ הרב אבא קרביץ, כך זה היה פעם כינוס מועצת גדולי התורה, 20 ביולי 2009, אתר חרדים
- ^ הרב וורנר יפרוש ממועצת גדולי התורה, מעריב, 27 ביוני 1954
- ^ עודד אבישר, ספר טבריה, הוצאת כתר, תשל"ג, עמודים 295-297
- ^ ד"ר אהרן ארנד, פכים קטנים ליום העצמאות, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, יום העצמאות תש"ס
- ^ טוני לביא, סוד בריאה, 2007, עמוד 22
- ^ ביטאון עלוני ממרא, תשס"ט, עמוד 205, הערה 5
- ^ הרב אשר זאב ורנר, דבר, 31 בדצמבר 1957, עמ' 31; הגרא"ז וורנר הובא למנוחות, הצופה, 31 בדצמבר 1957, עמ' 1
- ^ "טבריה עתירת־היחס מחדשת את נעוריה" בתוך בית יעקב, ניסן תשל"ו, עמוד 17
