אברהם עץ-הדר
אברהם אבא עץ-הדר (שֶיינבאום) (1910 – 8 בדצמבר[1] 1996) היה ממייסדי הש"י (שירות הידיעות, המודיעין הצבאי של ההגנה), אבי קשר היונים והיונאות בשירות "ההגנה".
תולדות חייו
שיינבאום נולד בירושלים. אבי-אבי-סבו, ר' מאיר בן רבי יצחק שיינבאום, צעד ברגל מבוהמיה (צ'כיה) לארץ ישראל.[2] אבי סבו רבי ישראל חיים שעהנבוים היה ממייסדי מאה שערים, שנרצח בה בשנת 1881, חתנו של רב כולל אונגרין אשר אנשיל ניימאן.
בשנת 1927 הצטרף ל"הגנה", ושנתיים לאחר מכן סיים קורס מפקדים. ב-1930 היה אחראי על מחלקת קשרים בחי"ש ירושלים (נערים ונערות שהעבירו מסרים מוצפנים).
עיסוקו בצפנים הוביל אותו להקמת מחלקת הצופן של הש"י, במקביל היה מפקד העיר העתיקה.
עץ-הדר האמין ביונאות כאמצעי קשר איכותי, למד את הנושא, הדריך בני נוער ופרסם מאמרים בעיתונות החקלאית של היישוב. בשנת 1938 החל לעניין את ראשי ההגנה ביונאות, אך לא זכה לתגובה אוהדת. על מנת לשכנע את ראשי הארגון שילח יחד עם ישראל גלילי ב-7 ביוני 1939 יונה מראש בית ההסתדרות בתל אביב לירושלים.[3]
בעזרת אליעזר לבנה הצליח להגיע לדוד בן-גוריון, שהסכים להקציב לנושא 75 לא"י. עץ-הדר נסע לבלגיה, גייס כספים נוספים מיהודי המקום ורכש 144 יונים מזן משובח. עם שובו הקים את מק"י (מחלקת קשר יונים). את השובך הראשון הקים בשכונת רחביה, בחצר ביתה של רחל ינאית בן-צבי, לאחר מכן הקים שובכים בשכונת תל ארזה, בתל אביב, בגבעת ברנר, בקריית חיים, בכפר מנחם, ביגור, בגדרה ובמקומות נוספים.
על מנת להשיג אישור משלטונות המנדט לגידול יוני דואר, עיסוק בעל השלכות צבאיות אפשריות, סיפק עץ-הדר לבריטים יונים עבור בסיסי הצבא בארץ ישראל ובמצרים.
לאחר קום המדינה עבד במחלקת הקליטה של משרד החינוך והיה יועץ חינוכי בצה"ל.
בשנות ה-70 שב עץ הדר לתודעה הציבורית, כאשר ערך מאבק ציבורי בכת המדיטציה הטרנסצנדנטלית. הוא פרסם ספר בנושא ומכתבים למערכות העיתונים והתעמת עם נציגת הכת בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת".[4][5]
אשתו, תמר עץ-הדר (1914–2006), הייתה מורה למתמטיקה, מפתחת מתודות להוראת המתמטיקה לתלמידי בית הספר היסודי.[6]
גיסו (בעלה של אחותו דינה) שרגא פייבל קלעי (1901–1964) היה גם הוא מורה למתמטיקה ולפיזיקה, מפקח ומנהל המחלקה לבחינות במשרד החינוך, מחבר ועורך ספרי לימוד ומתרגם ספרי מדע פופולרי.
ספריו
- יונת הדואר, בהוצאת המחבר, תרצ"ט
- גדול יונים: חוברת הדרכה, ירושלים: הפקוח על החנוך החקלאי של מחלקת החנוך של הוועד הלאומי, תש"ז
- הכנרית, בהוצאת המחבר, תש"ה
- אילנות: לתולדות היישוב בארץ ישראל תק"ץ - תר"ף, בהוצאת המחבר, 1967
- מסודות המדיטציה הטרדנסטלית: כיצד מרחפין, תשל"ט
- המדינה על האובניים, 1994
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, מסיפורי ארץ אהבתי: ארץ ישראל בשנים 1950-1850, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 192–194 [סריקה זמינה ברשת: בבלוג "עונג שבת"
קישורים חיצוניים
- מצגת על אודותיו, אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר
- תני גולדשטיין, רגע לפני ההריסה: מסע בין בתי גבעתיים, באתר ynet, 9 בספטמבר 2011
הערות שוליים
- ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב: הודעות בדבר קיום צוואות או ירושות או מינוי מנהלי עזבון, ילקוט הפרסומים 4480 (ח' בשבט התשנ"ז, 16 בינואר 1997), 1651.
- ^ לפי ספרו "אילנות: לתולדות היישוב בארץ ישראל תק"ץ - תר"ף"
- ^ סא"ל (מיל´) חגי גרי, היונוגרמה עבור תעבור
- ^ ש. ז., נסיון אישי, דבר, 31 באוגוסט 1978
- ^ א. עץ-הדר, "אפקט מהרישי", דבר, 10 באוגוסט 1978
- ^ ראו: "לזכרה: תמר עץ הדר ז"ל", מספר חזק 2000 (מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי), 13 (תשס"ז, מאי 2007): רינה רייס, "תמר עץ הדר ז"ל: דוגמה ומופת לדמות חינוכית ומורת דרך – מורה לחיים", עמ' 62–64; תלמה גביש, "תמר עץ-הדר, אישה של חזון", עמ' 65; אביקם גזית, תמר עץ-הדר: האישה שהקדישה עשרות שנים לשיפור הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי", עמ' 66.
