תל ארזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השכונה בתקופת המנדט 1938
תל ארזה רחוב "חנה" שבשכונה

תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.

מיקום וגבולות

השכונה משתרעת על גדתו הצפונית של רחוב בר-אילן ורחוב ירמיהו, המהווה את המשכו. משכונת מחניים ("צומת סנהדריה") במזרח ועד שטחי מחנה שנלר ושכונת רוממה במערב. בחלקה המזרחי היא המשך צפון-מערבי של שכונות הבוכרים וכרם אברהם ובחלקה המערבי היה בעבר אזור תעשייה.

היסטוריה

עד קום המדינה

השכונה נוסדה בשנת 1931, כחלק מהתאוששות היישוב לאחר מאורעות תרפ"ט כהמשך צפון-מערבי לשכונת הבוכרים, הגבול הדרומי של השכונה המקורית היה הצטלבות רחוב צפניה עם רחוב בר-אילן כיום. לשכונה היה אופי של שכונת פועלים פרברית ציונית - סוציאליסטית והיא הייתה מעוז לתנועת הפועל המזרחי כמו גם לשומר הצעיר. אוכלוסיית השכונה כללה פועלים, בעלי מלאכה, בעלי מקצועות חופשיים כרופאים ומהנדסים, בעלי חנויות ופקידים. בשכונה עצמה לא היה אף בית כנסת והדתיים שבה התפללו בבתי הכנסת בשכונת הבוכרים.

בשטח השכונה נכללו מספר בתי מלאכה, בהם "נגריית ויסמן" (ממנה התפתחה חברת "רהיטי ויסמן"), "דפוס מונזון", בית חרושת לשוקולד וממתקים "אופנהימר", מפעל מתכת שבו הפכו מכוניות למשוריינים בזמן מלחמת העצמאות ועוד.

השכונה הייתה מוקפת בחורשות, מדרום-מערב לשכונת תל ארזה הייתה חורשת שנלר ומצפונה השתרעו שטחי בור עד נבי סמואל. עקב היותה שכונת-ספר היוותה תל ארזה אזור אימונים ומוקד יציאה לפעולות כוחות פלוגת יהונתן של הגדנ"ע ואצ"ל כנגד כפרים ערביים בצפון ירושלים בשנים 19471948.

לאחר קום המדינה

בגבעה דרומית-מערבית לשכונה, שכונתה "גבעת קומונה", הוכשר בשנות ה-50 ולאחר סלילת רחוב בר-אילן, "אזור התעשייה תל ארזה" (שנקרא גם "רוממה המורחבת") שהיה הגדול בעיר ובו בתי מלאכה ומפעלים גדולים ובניהם חברת התרופות "מעבדות רפא", מחלבות תנובה-ירושלים ועוד. בשנות ה-60 הוקם בתווך, בין שכונת הפועלים לאזור התעשייה שיכון חב"ד. בשנים אלה הושלמה גם התחרדות השכונה, כחלק מגוש השכונות החרדיות של רובע סנהדריה.

עד 1967 הייתה תל ארזה הגבול הצפוני מערבי של העיר ירושלים וממערבה השתרעו שטחים הרריים פתוחים ובניהם שכן בין השנים 19501990 גן החיות התנ"כי ב"גבעת קומונה". משנות ה-60 ובייחוד לאחר שפונה גן החיות למשכנו החדש, נבנו בשטחים שמצפון ומערב לתל ארזה השכונות החרדיות, קריית צאנז, קריית בעלז, גבעת משה ועזרת תורה.

סמוך לגן החיות נבנה רחוב היוקרה "מנחת יצחק", ועל מקום מחלבת תנובה (גן החיות לשעבר) נבנה פרויקט יוקרתי בשם "תנובת הארץ".

תל ארזה בספרות ובחברה

בשטחים ההרריים הפתוחים שמצפון לשכונה מתרחשת חלק מעלילת הספר פרשת גבריאל תירוש מאת יצחק שלו. עמוס עוז גר בילדותו לא רחוק (בשכונת כרם אברהם) ונופי תל ארזה משתקפים ביצירותיו כגון מיכאל שלי, הר העצה הרעה, הבשורה על פי יהודה וסיפור על אהבה וחושך. תל ארזה של שנות ה-40 מתוארת בספריו כ"חופן בתי אבן חדשים פזורים לנפשם על פני גבעה מקרית" שמאחוריהם רק הרים טרשיים, ואדיות, יללות תנים וכפרים עוינים (כגון נבי סמואל)[1]. גם גיבורת הספר "מחברת המילים הקשות" מאת שלומית אברמסון מתגוררת בשכונה. המשורר משה בן-שאול חי בשכונה בילדותו וכתב עליה מספר שירים[2].

אורי לופוליאנסקי הקים את יד שרה במרתף ביתו כאשר גר בשכונה.

רבי עובדיה יוסף חי שנים רבות בשכונה וקיים בביתו שיעורים[3]. הרב נפתלי הרץ פרנקל שימש עד מותו כרבה של השכונה מטעם העדה החרדית. הרב שלמה זלמן דרוק משמש כמנהיג הקהילה הליטאי-אמריקאי בשכונה.


בתי מדרש ומוסדות בשכונה:

הערות שוליים

  1. ^ עמוס עוז, הר העצה הרעה, עמודים 14, 16, מיכאל שלי עמוד 75
  2. ^ בניהם "מגרש"
  3. ^ צבי אלוש ויוסי אליטוב, בן פורת יוסף, הוצאת כנרת 2004


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0