אברהם פיינברג
| לידה |
1908 ברונקס, ניו יורק |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1998 (בגיל 90 בערך) מנהטן, ניו יורק |
| מדינה | ארצות הברית |
| השכלה | |
אברהם (אייב) פיינברג (1908 – 5 בדצמבר 1998) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי, פילנתרופ ופעיל ציוני[1].
ביוגרפיה
אברהם פיינברג נולד וגדל בברונקס. למד משפטים לתואר ראשון באוניברסיטת פורדהם והשלים תואר שני באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1936. בהמשך השלים גם תואר דוקטור.
קריירה עסקית
פיינברג נולד למשפחה שעסקה בטקסטיל, דור שני בארצות הברית. כנער סייע לאביו בעסקי ייצור גרבי ניילון שלו[2], אך לאחר שסיים את לימודיו האקדמיים, החל, יחד עם גיסו, בהרחבת העסק המשפחתי, בין השאר בהשקעות בנדל"ן ובבנקאות[3]. אחר כך הצטרף להקמת בנק ההשקעות "אמריקן טראסט", שרוב מניותיו הוחזקו בידי בנק "סוויס-ישראל טרייד בנק" שהוקם על ידי ממשלת ישראל ב-1950[4]. לימים נחשף כי הקמת בנק "סוויס-ישראל" נועדה, בין היתר, לסייע בהעברות הכספים ובמימון של פעילות "המוסד" ברחבי העולם[5].
בשנת 1966 עמד בראש הקבוצה שקיבלה זיכיון מחברת קוקה-קולה להקים מפעל בישראל[6]. זאת לאחר לחץ כבד שהפעילה יהדות ארצות הברית[7] עקב טענות כי החברה נכנעה לחרם הערבי[8], לאחר שנסוגה מהסכמתה לתת זיכיון להקמת מפעל בישראל[9][10]. החברה הכחישה כניעה לחרם וטענה שההחלטה הייתה בגלל שהשוק בישראל קטן ולא כלכלי[11][12]. במרץ 1967 הודיעה הקבוצה שהמפעל יוקם בבני ברק[13], בניית המפעל, בשם "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים", החלה באוגוסט 1967[14] והוא החל לפעול במרץ 1968[15]. משקה הקולה הפך תוך זמן קצר למוצר מצליח ופופולרי בישראל, שגרף רווחים גדולים. פיינברג החליט להעניק למנהלים הבכירים בחברה עמיאל (עמי) בראון ומוזי ורטהיים 10% ממניות החברה[3]. בהמשך שימש ורטהיים כנציגו של פיינברג בישראל בעסקים נוספים שבהם היה מעורב[3].
השותפים הנוספים להקמת מפעל קוקה-קולה היו: קבוצת משקיעים בראשות זכיין יהודי של קוקה-קולה ממיאמי שהיו בבעלותו 16 מפעלים לייצור המשקה[16] ו"החברה הישראלית המרכזית למסחר ולהשקעות" בראשות איש העסקים אברהם פרידמן[17]. "החברה הישראלית המרכזית" החזיקה גם במניות הבנקים "אמריקן טראסט" ו-"סוויס-ישראל"[18]. והחזיקה בשליש ממניות "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים"; מאחר שהייתה חברה ציבורית הייתה אמורה "החברה המרכזית הישראלית" לפרסם נתונים על רווחיות פעילות "קוקה-קולה" בדוחות הכספיים שלה, שאר בעלי המניות סירבו וב-1972 רכשו את החזקתה[19]. בשנות ה-80 פרץ סכסוך בין פיינברג ושאר המשקיעים שהאשימו אותו במעילה[20]. הוא רכש את חלקם של שאר בעלי המניות למעט מוזי ורטהיים[3].
בשנת 1970 הוביל קבוצה של משקיעים שהקימה את מלון הילטון ירושלים[21]. ההשקעה גררה ביקורת ציבורית על כך ש-60% מעלות הפרויקט מומנה בהלוואה ממשלתית[22]. סכסוך שפרץ בין המשקיעים במלון הוביל לפירוק השותפות ומכירתו לחברת "ירדן השקעות"[23].
בשנת 1995 היה שותף לרכישת גרעין השליטה של בנק המזרחי, יחד עם מוזי ורטהיים וקבוצת האחים עופר, במסגרת הליך ההפרטה של הבנק. הקבוצה רכשה תחילה כ-26% מהמניות ובשנת 1997 רכשה 25% נוספים[24].
אברהם פיינברג נפטר ב-5 בדצמבר 1998.
לאחר מותו המשיכו תחילה יורשיו להחזיק במניותיו בחברה המרכזית למשקאות ובבנק המזרחי[25], אך ב-2001 מכרו אותם למוזי ורטהיים[26][27].
פעיל ציוני
החל משנת 1939 היה פעיל במגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית, ב-1947 הקים ושימש כנשיא ארגון "אמריקאים למען ארגון ההגנה"[28], שעסק בגיוס כספים ורכישת נשק עבור ארגון "ההגנה"[2]. בשנת 1950 היה בין יזמי הקמת מפעל הבונדס וכיהן במשך 17 שנים כנשיא הארגון[29][30].
פילנתרופיה
בשנת 1947 הצטרף פיינברג לדירקטוריון מכון ויצמן למדע, אחר כך היה יושב ראש "הוועדה האמריקנית למען מכון ויצמן" וב-1971 מונה ליו"ר חבר הנאמנים של המכון[31][32], ושימש בתפקיד עד 1976[33]. ב-1966 נחנכה "מדרשת פיינברג" במכון וייצמן למדע על שמו[34]. ב-2024 החליט המכון למחוק את שמו משם המדרשה, ושמה שונה לבית הספר למחקר - מכון ויצמן למדע.
בארצות הברית תרם לאוניברסיטת ברנדייס והיה יו"ר חבר הנאמנים שלה בעת שהעניקה תואר דוקטור לשם כבוד לדוד בן-גוריון[35].
הערות שוליים
- ↑ Remembering Abraham Feinberg, The Abraham Feinberg Educational Network for Active Civic Transformation Samuels Center for Community Partnerships and Civic Transformation (COMPACT)
- ^ 2.0 2.1 יובל אליצור, אורח במדינה - אברהם פיינברג, הארץ, 25 ביוני 1956
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "איש שכבר ראה הכל", באתר גלובס, 8 בדצמבר 1998
- ↑ יובל אליצור, המיליונרים שבאו לייעץ, מעריב, 18 באוגוסט 1967
- ↑ עופר אדרת, הסוחר מבגדד, שהקים בנק בשירות "המוסד", באתר הארץ, 31 באוגוסט 2016
- ↑ אלי אייל, "קוקה קולה" נתנה זכיון להקמת מפעל בישראל חב' משותפת לבנק יהודי ומשקיעים ישראליים, הארץ, 17 באפריל 1966
- ↑ "קוקה קולה" הסכימה לפתוח בעסקים בישראל בעקבות תגובה נזעמת של יהודי ארה"ב, מעריב, 17 באפריל 1966
ידונו בארה"ב בהטלת חרם על משקאות <<קוקה קולה>> בגלל סירובה למכור מוצריה בישראל, הארץ, 10 באפריל 1966 - ↑ יובל אליצור, כך ניצחתי את החרם הערבי והבאתי את קוקה קולה לישראל, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
- ↑ "קוקה קולה" לא תשווק בישראל, הארץ, 6 באפריל 1966
- ↑ תובע מקוקה קולה זכות לשווק מוצריה בישראל, הארץ, 18 באפריל 1966
- ↑ שלמה שפיר, "קוקה קולה" נכנעה לחרם, דבר, 10 באפריל 1966
- ↑ מנהל "קוקה קולה" מכחיש כניעה לחרם הערבי, הארץ, 14 באפריל 1966
סט"א, "קוקה קולה החליטה לא לשווק בישראל, למרחב, 6 באפריל 1966 - ↑ מפעל "קוקה קולה" יוקם בבני־ברק, דבר, 19 במרץ 1967
- ↑ יאיר קוטלר, הוחל בבניית קוקה קולה בבני ברק-יופעל ב־1968, הארץ, 29 באוגוסט 1967
- ↑ תיבת "קוקה קולה" ראשונה מתוצרת הארץ נמסרה לאשכול, הארץ, 29 במרץ 1968
מחר יוחל בשיווק "קוקה קולה", הארץ, 31 במרץ 1968 - ↑ יגאל לביב, טוב יותר עם קוקה־קולה? יצרני משקים קלים אינם מודאגים מהצלחת קוקה קולה? השוק מתרחב מהר, הארץ, 28 ביוני 1968
- ↑ "קוקה קולה" תפעל בישראל בשותפות עם החברה המרכזית, מעריב, 30 במאי 1966
- ↑ יאיר קוטלר, החברה המרכזית רוצה להיות שותף במפעל קוקה קולה, הארץ, 24 במאי 1966
- ↑ בודקים אם דלפה אינפורמציה על עיסקת "קוקה קולה", דבר, 25 באוגוסט 1972
- ↑ אלעזר לוין, טעם חחיים של אייב פיינברג, כותרת ראשית, 22 באוגוסט 1984
- ↑ יובל אליצור, "הילטון ירושלים" - מתנה לכביר, מעריב, 30 באוקטובר 1970
אבן־היסוד ל"הילטון" בירושלים תונח ביום א', על המשמר, 20 באוגוסט 1970 - ↑ יובל אליצור ואהוד גוט, מנצלים לרעה את נדיבות הממשלה, מעריב, 1 ביוני 1973
- ↑ דידי יזרעאלי, הקרב על ההילטון - הבעלים, חברת "מלונות ירדן", מבקשים לסלק את "הילטון ירושלים" מניהול המלון, כל העיר, 20 ביולי 1984
יעקב בן אמיר, סכסוך בין המנהלים לבעלים של הילטון ירושלים, חדשות, 20 באוגוסט 1984 - ↑ מיכאל רוכוורגר, נמצאו המרוויחים הגדולים ביותר מחגיגת הנדל"ן הישראלית, באתר TheMarker, 5 ביוני 2017
- ↑ יורשי אייב פיינברג: נמשיך להחזיק באחזקות בקוקה קולה ובנק המזרחי, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1998
- ↑ דפנה צוקר, מוזי ורטהיים רכש את מניות עיזבון פיינברג בקוקה-קולה ישראל לפי שווי 250 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2001
- ↑ אלי דניאל, מוזי ורטהיים מגדיל אחזקותיו בבנק המזרחי: רוכש את אחזקות יורשי אברהם פיינברג, באתר TheMarker, 25 בפברואר 2002
- ↑ סט"א, "האמריקאים למען ה"הגנה", הבוקר, 4 ביולי 1947
- ↑ אלעזר לוין, פיינברג על פיינברג, כותרת ראשית, 22 באוגוסט 1984
- ↑ סט"א, הורכבה מועצת מנהלי החברה לאגרות־חוב ישראליות באה"ב, הארץ, 9 בינואר 1951
דו"ח לממשלה עד המילווה, על המשמר, 21 ביוני 1956 - ↑ אברהם פלג, אברהם פיינברג יו"ר חדש של מכון וייצמן, מעריב, 11 בנובמבר 1971
- ↑ תרם מיליון וחצי דולאר למכון וייצמן, מעריב, 30 ביולי 1972
- ↑ מרקום זיו יו"ר מועצת המנהלים במכון וייצמן, דבר, 11 בנובמבר 1976
- ↑ נחנכה מדרשת פיינברג במכון וייצמן למדע, למרחב, 8 באפריל 1966
- ↑ בטקס הענקת תואר-הכבוד - יו"ר ועד־הנאמנים של אוניברסיטת בראנדייס, ד"ר אברהם פיינברג, מכתיר את ד. בן־גוריון בתואר דוקטור־כבוד, על המשמר, 13 במרץ 1960
אברהם פיינברג41966366Q136450051