אברהם קסטרו
אַבְרָהָם קַסְטְרוֹ (בספרדית: Abraham de Castro; מת ב-1560) היה איש כספים יהודי עות'מאני ששימש כמנהל המטבעה של הסולטאן העות'מאני סלים הראשון ומילא תפקיד פעיל בפורים קהיר.
קורות חיים
ייתכן שנולד בספרד, למשפחת דה קסטרו (אנ'), ייתכן שהוא הגיע למצרים בעקבות גירוש ספרד משנת 1492. במצרים העות'מאנית עלה קסטרו לגדולה חברתית, במיוחד בחוגי הממשלה הרשמיים. הוא חכר את המיסים על המכס והמסחר באלכסנדריה, ובשנת 1520, מינה סלים הראשון את אברהם קסטרו למנהל המטבעה. לאחר מינוי זה, דה קסטרו השתלב בכמה פעילויות פילנתרופיות למען יחידים ומוסדות במצרים. ב-1523 פעל קסטרו לגירושו של דוד הראובני ממצרים.[1]
בעקבות עלייתו לשלטון של סולימאן המפואר, מונה פלוני אחמד פאשא (אנ') למושל (ביילרביי (אנ')) איילט מצרים. בשנת 1523 זמם פאשה להכריז על עצמו כשליט עצמאי, וביקש מאברהם קסטרו לטבוע את המטבעות עם שמו במקום זה של הסולטאן. קסטרו עזב בחשאי את מצרים ומיהר לאיסטנבול כדי להודיע לסולטאן על מזימתו של אחמד. הסולטאן קיבל אותו בכבוד רב והעניק לו מתנות יקרות. לאחר ששמע על מעשיו של קסטרו, איים אחמד פאשא לרצוח את כל היהודים בקהיר, אם כי טבח זה נמנע לאחר שאחמד פאשא נדקר למוות על ידי אחד הקצינים הזוטרים שלו, מה שהוביל לכך שהאירוע נודע מאוחר יותר כ"פורים קהיר". עד סוף שנות ה-30 של המאה ה-16 עבר קסטרו לירושלים, שם מילא תפקיד מרכזי בחברה היהודית בעיר, בעיקר בחייה הכלכליים, בעיקר בתחום הנדל"ן. דה קסטרו כנראה נשאר בירושלים עד מותו ב-1560.[2][3] קיימות עדויות על כך שסייע במימון להקמת חומות ירושלים.[4]
לקריאה נוספת
- כל הפרק השני בספר Trading Nations: Jews and Venetians in the Early Modern Eastern Mediterranean מאת בנימן ארבל, עמודים 29–54 דן בתפקידיו במצרים ובסיוע שהעניק לבניית חומות ירושלים.
הערות שוליים
- ^ הערך קַסְטְרוֹ באנציקלופדיה העברית כרך כ"ט, עמוד 959
- ^ "Castro, Abraham | Encyclopedia.com". www.encyclopedia.com.
- ^ "Castro, De, Family - JewishEncyclopedia.com". www.jewishencyclopedia.com.
- ^ Trading Nations: Jews and Venetians in the Early Modern Eastern Mediterranean, pages 32-34
