אגדת תקיעת הסכין בגב
אגדת תקיעת הסכין בגב (בגרמנית: Die Dolchstosslegendeלהאזנה (מידע • עזרה)) הייתה אמונה רווחת בגרמניה הנאצית, שצבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, אלא הפסיד בגלל הבגידה ו"תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה במסגרת רפובליקת ויימאר.
מקור אמונה זו הוא במפקדי הצבא הגרמני בזמן המלחמה, פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. לצבא הגרמני היה קושי להודות בתבוסה ולכן חיפשו להטיל את האשמה על גורמים אזרחיים, וכך בעת מתן עדות בפני ועדת חקירה של הרייכסטאג, הם אמרו כי כניעת גרמניה הייתה בגלל "תקיעת סכין בגב" שביצעו גורמי שמאל (ובמשתמע אף יהודים), ושהצבא הגרמני מעולם לא הובס בקרב. הייתה זאת דרך להסביר את התבוסה במלחמה, אולם במציאות הצבא הגרמני הוא אשר המליץ על כניעה והעדיף שהחרפה תיפול על ראש הסוציאל-דמוקרטים שבלית ברירה הקימו ממשלה חדשה בשנת 1918.
שתי עובדות שעזרו לצבא ליצור את המיתוס הן:
- גרמניה מעולם לא נכבשה על ידי גורמים זרים, ויותר מכך, בתחילת המשא ומתן עם מדינות ההסכמה נמתחו קווי החזית מחוץ לגבולות גרמניה.
- מדינות ההסכמה דרשו לנהל את המשא ומתן רק עם גורמים ממשלתיים ולא עם הצבא, מה שפתח בפני הצבא והגנרלים אפשרות לברוח מאחריותם להסכמים.
הממשל החדש תרם גם הוא לשכתוב ההיסטוריה. כאשר פרידריך אברט קיבל מצעד של תשעה גדודי משמר בשער בראנדנבורג בברלין אמר "בשמחה מקבלים אנו את פניכם בשובכם למולדת; שום אויב לא ניצח אתכם!" (10 בדצמבר 1918).
רוב העם הגרמני קיבל מיתוס זה כעובדה, והאשמת היהודים והמרקסיסטים בתבוסה הפכה לנוהג רווח. בנוסף, אמונה זו היוותה בסיס נוח ושירתה היבטים פסיכולוגיים בחברה הגרמנית, שכן כוחות רבי עוצמה בגרמניה מתקופת גרמניה הווילהלמינית נשארו, כמו למשל הרצון להתפשטות טריטוריאלית והשאיפות הצבאיות והמיליטריסטיות. מפלגות הימין הקיצוני הפולקי עשו שימוש נרחב בביטוי זה, ולאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 זכתה אגדת "הסכין בגב" לאישור ממשלתי רשמי כשהפכה לחלק מההיסטוריה המקובלת שנלמדה בבתי הספר הגרמניים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Watson, Alexander (2008). "Stabbed at the Front: After 1918 the Myth Was Created That the German Army Only Lost the War Because It Had Been 'Stabbed in the Back' by Defeatists and Revolutionaries on the Home Front". History Today. 58 (11).
