אגודת ארץ ישראל
.png)
אגודת ארץ ישראל (באנגלית: The Palestine Association)[1] הוקמה באנגליה ב-1805 במטרה לקדם את חקר הגאוגרפיה, הטבע והעתיקות של ארץ ישראל וסביבותיה. האגודה הייתה פעילה שנים ספורות בלבד ולא צברה הישגים של ממש, ועם זאת היא מוערכת כמַטְרִימָה לקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF).
ייסודה ופעולותיה
בייסודה בלונדון ב-31 במרץ 1805 נקראה בשם "החברה הסורית" (Syrian Society),[2] אך כעבור פחות מחודש ימים שוּנָה שמהּ ל"אגודת ארץ ישראל" (Palestine Association). היא נחשבת לאגודה הראשונה ששמה לה למטרה לחקור את הארץ.[3] ניתן להסביר את הקמתה כחלק מתופעה כללית של ייסוד אגודות בארצות אירופה שביקשו לדחוף להכרת ארצות בלתי-ידועות, לא רק כבסיס לצבירת ידע, אלא גם משיקולים כלכליים ופוליטיים.[4] הקמתה של "אגודת ארץ ישראל" הייתה כרוכה בעניין הדתי המתמיד בארץ הקודש, בציפיות המשיחיות בקרב הפרוטסטנטים, בהתעוררות החקר הביקורתי של המקרא, וכן בהתעצמות האינטרס האסטרטגי הבריטי בארץ ישראל בעקבות מסע נפוליון במצרים ובארץ ישראל ב-1798–1801.
"אגודת ארץ ישראל" הייתה פעילה רק בחמש השנים הראשונה לקיומה. הפרסום הבודד שהפיקה היה חיבורו של אולריך יאספר זטצן מ-1810, "דוח קצר על הארצות הגובלות בכנרת, בירדן ובים המלח".[5] בהקדמה לחיבור הזה הבהירו העורכים כי הם "משתמשים במִלה 'ארץ ישראל' לא במובן המוגבל של מחוז או חלק מיהודה, אלא במובן המורחב כמקיפה את כל הארצות משני צדי הירדן שבהן שכנו שבטי ישראל". אחת ממטרות האגודה הייתה להביא לראשונה ליצירת מפה מדויקת של ארץ ישראל (מפות ז'אקוטן ראו אור רק ב-1810), אך שיגורם של חוקרים מטעמהּ נכשל. שליחהּ הראשון של האגודה, סמואל אינמן (Inman) מקיימברידג', חזר בו עוד בהגיעו למלטה בדצמבר 1806 עקב גיוסו לצי המלכותי. הניסיונות בשנתיים שלאחר מכן להפעיל אחרים לא צלחו וגם הביאו לדלדול קופתהּ.[6]
אחריתה
"אגודת ארץ ישראל", שהקדימה את זמנה, פורקה רשמית ב-1834 ושולבה על יתרת נכסיה בחברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית. צעד זה נעשה ביוזמת ויליאם ריצ'רד המילטון (אנ'), איש משרד החוץ הבריטי וחובב עתיקות,[7] שהיה הרוח החיה בפעילות האגודה.
החוקרים רות קרק וחיים גורן מסבירים את קוצר ימיה של האגודה בהיעדר תנאים מתאימים למחקר שיטתי של הארץ בתחילת המאה ה-19. ארץ ישראל אך נפתחה למגע העולם והמלחמות הנפוליאוניות היו עדיין בעיצומן. כמו כן, מחקר מדעי מסודר לא היה אפשרי ללא תמיכה ארגונית ומוסדית בארץ גופה, וזה החל רק בסביבות 1840, במסעותיו של חוקר המקרא אדוארד רובינסון, עם כינונן וחיזוקן של הנציגויות הזרות בירושלים. החוקרים רואים ב"אגודת ארץ ישראל" קצרת הימים הַטְרָמָה לקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) שנוסדה ב-1865 וממשיכה לפעול מאז.
קישורים חיצוניים
- Ruth Kark, Haim Goren, "Pioneering British exploration and scriptural geography: The Syrian Society/The Palestine Association", The Geographical Journal, Vol. 177 (3), 2011, pp. 264–274
הערות שוליים
- ^ שמהּ של האגודה תורגם אצל יהושע בן-אריה (ארץ ישראל במאה הי"ט – גילויה מחדש, 1970, עמ' 32, 177–179) כ"החברה לחקירת ארץ ישראל", ואצל חיים גורן ('לכו חיקרו את הארץ', 1999, עמ' 343) – "האגודה הפלשתינית", אך שמות אלה טעונים במשמעויות שונות בהקשרים אחרים
- ^ בשער הפרטיכל של כינוס היסוד נרשם ציטוט מספר דברים (כ"ו, 5) "A Syrian ready to perish was my father" (”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי”), וה"ארמי" בפסוק זה לפי תרגום המלך ג'יימס הוא יעקב אבינו; אף שלא הובא שם המשך הפסוק (”וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב”), ניתן להבין את ההתייחסות לשיבת עם ישראל לארצו כיסוד באמונה המילניאליסטית של ראשי האגודה
- ^ Nahum Sokolow, History of Zionism, 1600–1918, London: Longmans, Green and Co, 1919, p. 61
- ^ חיים גורן, 'לכו חיקרו את הארץ', 1999, עמ' 40
- ^ 5.0 5.1 A Brief Account of the Countries Adjoining the Lake of Tiberias, the Jordan and the Dead Sea
- ^ לפירוט הניסיונות לגיוס משלחות מטעם האגודה ראו: Ruth Kark, Haim Goren, "Pioneering British exploration and scriptural geography: The Syrian Society/The Palestine Association", The Geographical Journal 177 (3), 2011, pp. 269–271
- ^ המילטון היה מעורב בשינוע פסלי הפרתנון האתונאי ("שיש אלגין") מיוון לאנגליה וכן בתפיסת אבן רוזטה במצרים, נמנה עם מקימי החברה הגאוגרפית המלכותית ובעשור הראשון לפעולתה כיהן פעמיים כנשיאהּ
.png){kind=link}
