אדוארד אדוארדס
אדוארד אדוארדס (באנגלית: Edward Edwards; 1742–1815) היה קצין בצי המלכותי הבריטי שנתפרסם כמפקדה של אה"מ "פנדורה", הפריגטה שנשלחה על ידי האדמירליות הבריטית אל דרום האוקיינוס השקט כדי לתפוס ולהביא לדין את מורדי ה"באונטי".
קורות חייו
אדוארד אדוארדס, ילדם השישי של ריצ'רד אדוארדס ומרי פוּלֶר, נולד ב-1742 בווטר ניוטון (Water Newton), כפר סמוך לפיטרבורו (Peterborough). הוא לא נישא מעולם.
ב-7 בספטמבר 1759, בהיותו בן 17, הוסמך ללפטננט. כדי לעמוד בדרישות ההסמכה לקצונה היה עליו לעבור בהצלחה את הבחינה ללפטננט ולצבור ותק של שש שנות שירות בים לפחות. ברם, אין בנמצא מסמכים כלשהם היכולים להעיד מתי ובתמיכתו של מי החל אדוארדס את הקריירה הימית שלו. כפי הנראה עלה לים כשרת של קפטן (captain's servant) בהיותו בן עשר, ובמרוצת הזמן השלים את הוותק הנדרש כפרח קצונה (midshipman).
בתקופת השנים שבין הסמכתו לקצונה ועד קבלת הפיקוד על "פנדורה" שירת אדוארדס באוניות הבאות:
- אה"מ "נסאו", אונייה מדרגה שלישית נושאת 64 תותחים, כלפטננט רביעי.
- אה"מ "לואסטוף", אונייה מדרגה חמישית נושאת 32 תותחים, כלפטננט שני.
- אה"מ "זפיר", סלופ נושא 14 תותחים, כלפטננט ראשון תחת פיקודו של קפטן ג' אינגליס.
- אה"מ "פֶרֶט", סלופ נושא 14 תותחים, כלפטננט ראשון.
- אה"מ "אקטיב", אונייה מדרגה שישית נושאת 28 תותחים, כלפטננט שני.
- אה"מ "פמברוק", אונייה מדרגה רביעית נושאת 60 תותחים, כלפטננט שלישי ואחר כך כלפטננט ראשון.
- אה"מ "אוגוסטה", אונייה מדרגה שלישית נושאת 64 תותחים, כלפטננט ראשון תחת פיקודו של קפטן פרנסיס ריינולדס (לימים הַאֶרְל מִדְיוּסִי).
- אה"מ "קארקס", ספינת הרעשה נושאת 8 תותחים, מ-22 באפריל 1778 עד 5 בדצמבר 1780, קומנדר.
- אה"מ "הורנט", סלופ נושא 14 תותחים, קומנדר; שירות בים הקריבי. הועלה לדרגת פוסט קפטן ב-25 באפריל 1781, וקיבל את הפיקוד על אה"מ "נרסיסוס".
- אה"מ "נַרְסִיסוּס", אונייה מדרגה שישית נושאת 20 תותחים, (25 במאי 1781), סיום שירות ב-27 במרץ 1784.
את שש השנים הבאות, לאחר סיומה של מלחמת העצמאות האמריקנית, עשה בעתודה במחצית השכר (half-pay); ב-6 באוגוסט 1790 הוחזר לשירות פעיל וקיבל את הפיקוד על הפריגטה "פנדורה". ב-11 באוגוסט קיבל את פקודת ההפלגה לצאת אל קצווי האוקיינוס השקט ולמצוא ולהביא לדין את מורדי ה"באונטי".
בסיועו של תומאס הייוורד, פרח הקצונה לשעבר של ה"באונטי", שנותר נאמן לקפטן בליי ושב עמו לאנגליה, הצליח אדוארדס לגלות ולתפוס ארבעה-עשר מן המורדים. ב-19 באוגוסט 1791, בדרכה חזרה לאנגליה, נטרפה "פנדורה" על שונית המחסום הגדולה. ארבעה מורדים ו-31 מאנשי צוותה של "פנדורה" טבעו עם האונייה. לאחר הפלגה רבת-תלאות בסירה פתוחה ממקום ההיטרפות עד טימור ומשם אל בטאוויה (ג'קרטה), הצליחו בסופו של דבר לשוב לאנגליה 78 מבין 134 אנשי הצוות המקורי ובנוסף להם עוד עשרה מורדים. עבור הייוורד הייתה זו הפעם השנייה בה מצא עצמו בסירה פתוחה עושה דרכו אל נמל מבטחים באיי הודו המזרחית ההולנדית.
אדוארדס נשפט בבית דין צבאי ב-17 בספטמבר 1792 באשמת אובדן "פנדורה". זמן קצר לפני התחלת המשפט העביר לאדמירליות דוח על האירועים שהובילו לטביעה. כל קציני האונייה תמכו בטענתו של אדוארדס, כי הפריגטה אבדה בנסיבות שלא ניתן היה לשלוט בהן.
במשפט נכח גם ויליאם דילון (William Dillon), אז פרח חובלים ולימים סגן אדמירל בצי המלכותי, אשר תיאר בזכרונותיו את אדוארדס כ"קצין בעל מראה נאה ומרשים. הופעתו שבתה את לבי משך כל המשפט, ובתוך תוכי חשתי סיפוק מפסק הדין לאחר כל התלאות והסכנות עליהן התגבר."
קפטן אדוארדס וקציניו נוקו מאשמה. אחרי המשפט שירת אדוארדס שנים אחדות כקצין גיוס (regulating captain) בארגייל (Argyle) ובהאל (Hull), ואחר כך התפטר משירות פעיל והוצב בעתודה במחצית שכר. הוא הועלה לדרגת סגן אדמירל ב-1809 וסיים את הקריירה שלו בדרגת אדמירל הדגל הלבן, הקצין השלישי בבכירותו בצי המלכותי. הוא מת ב-1815 בגיל 73, ונקבר בכנסיית סנט רמיג'יוס (St Remigius Church) בווטר ניוטון, כפר בהנטינגדונשייר (Huntingdonshire).
שמו והמוניטין שלו הושחרו על ידי בני משפחת הייווד, שלא יכלו לסלוח לו על מה שהם ראו כיחס קיצוני באכזריותו כלפי בנם פיטר הייווד (Peter Heywood), ששירת כפרח קצונה ב"באונטי", נשפט, הורשע במרידה ונדון למוות, אך זכה לחנינה מן המלך. למרות זאת היו לאדוארדס תומכים מבין הקצינים האחרים ששירתו תחת פיקודו, והוא מוזכר גם על ידי אחייניתו כ"איש זקן וחביב", שטייל לעיתים קרובות בשבילי השדות סביב כפר הולדתו ווטר ניוטון ואפינגהם, שם החזיק בכמה חוות חקלאיות. בדברי ההספד שנתפרסמו לאחר מותו בכתב העת "לינקולן, סטמפורד אנד רוטלנד מרקיורי" (21 באפריל 1815) נכתב כי בשל תלאות ההפלגה בסירה הפתוחה אל טימור, לאחר טביעת ה"פנדורה", סבל כל שארית חייו ממכאובי גוף; אפשר שבשל כך לא מסרה יותר האדמירליות אונייה לפיקודו אחרי המשפט הצבאי ב-1792.
