אדריאן ואן אוטרכט
אדריאן ואן אוטרכט (הולנדית: Adriaen van Utrecht; אנטוורפן, 12 בינואר 1599–1652) היה צייר פלמי, שנודע בעיקר בזכות ציורי טבע-דומם מפוארים, צייד, ציורי פירות, זרי פירות, סצינות שוק ומטבח ותמונות של עופות ובעלי חיים. ציוריו מראים את השפעתו של פרנס סניידרס. שני האמנים נחשבים לממציאים העיקריים של ז'אנר השפע, כלומר ציור טבע דומם שהדגיש את השפע, בכך שהם מתארים מגוון של חפצים, פירות ופרחים, לרוב עם אנשים ובעלי חיים.[1] ואן אוטרכט צייר גם מספר תמונות של פרחים. הוא שיתף פעולה קבוע עם ציירים מובילים באנטוורפן שהיו תלמידיו או עוזריו של פטר פאול רובנס, כמו יאקוב יורדאנס, דוד טנירס הבן, ארסמוס קוולינוס השני, ג'רארד סאגרס, ואחרים.
חייו
אדריאן ואן אוטרכט נולד באנטוורפן כבנו של הבל ואן אוטרכט. בשנת 1614 הוא הפך לתלמידו של הרמן דה נייט, צייר וסוחר אמנות שהיה בעל אוסף אמנות נרחב. לאחר שסיים את חניכתו אצל דה נייט, נסע לצרפת, גרמניה ואיטליה. הוא שב לאנטוורפן בשנת 1625 בעקבות מות אביו והפך לחבר בגילדה המקומית סנט לוק.[2][3]
בחתונה של אחותו קתרינה והצייר סיימון דה-ווס בשנת 1628, הוא פגש את קונסטנציה ואן ניולנדט בתו בת ה -17 של הצייר והמשורר וילם ואן ניולנדט השני.[4] בשנה שלאחר מכן הם התחתנו. לזוג נולדו 13 ילדים. קונסטנציה הפכה לציירת ומשוררת בפני עצמה. על פי ההערכה, היא הייתה שותפה בסטודיו של בעלה וייתכן כי ציירה עותקים חלקיים או שלמים והעתקים של עבודת בעלה.[5] חיי טבע דוממים עם פרי שנחתמו במלואה על ידי קונסטנציה ואן אוטרכט ומתוארכים בשנת 1647 הם דומים לעבודתו של בעלה.[6]
ואן אוטרכט הפך לאמן מצליח וקיבל עמלות בינלאומיות מקיסר גרמניה, המלך פיליפ הרביעי מספרד ומנסיך אורנג'. הוא יכול היה להרשות לעצמו לגור בדירות מרווחות באנטוורפן, במיקום היוקרתי ביותר בעיר. נראה כי הונו ירד בסוף שנות הארבעים של המאה ה-17, אולי בגלל בריאות לקויה, עד שהוא נפטר באנטוורפן בשנת 1652 הוא איבד את מרבית הונו.[2]
בין 1626 ל־1646 אימן לפחות שבעה תלמידים ידועים, ביניהם פיליפ גיסלר (1634/35) וקורנליס ואן אנגלן.[3]
יצירותיו
כללי
ואן אוטרכט היה בעיקר צייר דומם. מגוון נושאים שהוא התמודד היה רחב וכלל סצינות של דוכני דגים, בשר וירקות, סצינות מטבח לרוב כולל דמויות או חיות שהוסיפו אלמנט עלילתי, טבע דומם, פירות וירקות. לבסוף, גם צייר אגרטל פרחים חתום ומתוארך משנת 1642, יוחסו לואן אוטרכט גם כמה ציורי טבע דומם עם זרי פרחים. ואן אוטרכט צייר גם סצינות גינה עם בעלי חיים, לרבות עופות כמו תרנגולות, תרנגולי הודו, ברווזים וטווסים.
עבודתו המוקדמת הושפעה מפרנס סניידרס. ואן אוטרכט לא העדיף צבעים בהירים כמו שסניידרס צייר, אלא העדיף גוונים חמים, במיוחד אפור-ירוק, ואפקטים של ניגודיות צבעים חזקה.[7] העדפה זו רכש ככל הנראה מהידע שלו בציור האיטלקי ובמיוחד מיצירותיהם של חסידיו של קאראווג'ו.[8]
סצינות שוק ומטבח
אדריאן ואן אוטרכט יצר סצינות שוק ומטבח ששילבו טבע דומם גדולים של צייד, דגים, ירקות ופירות. לפיכך הוא תאם למסורת של ז'אנר זה כפי שיצרו חלוציה במאה ה -16 - אמנים באנטוורפן כמו פיטר ארסן ויואכים בוקלר וכפי שהתפתח עוד יותר על ידי פרנס סניידרס בראשית המאה ה -17.
בכמה מסצינות השוק והמטבח שלו לקח אדריאן ואן אוטרכט השראה ישירה מקומפוזיציות כמו בדוכן של Fishmonger, בו הסתמך על מוטיבים ואלמנטים שנמצאו בשוק הדגים של סניידרס. כמו בקומפוזיציה של סניידרס, דוכן המוכרים של ואן אוטרכט מסתמך על דמויות אנושיות והדגים התלויים כדי ליצור את המרכיב האנכי בניגוד ליסוד האופקי של השולחן. האלכסונים נוצרים דרך כיוון הדגים אך ואן אוטרכט פחות התעניין בתנועה דינמית מאשר סניידרס ולכן הקווים האלכסוניים שלו חלשים יותר. הדמויות בקומפוזיציה של ואן אוטרכט צוירו על ידי צייר אחר, ייתכן ג'רארד סגרס. בעוד שסצינות השוק ייצגו במאה ה -16 השתקפות של מציאות חברתית של עושר מוגבר ושפע חומרי, סצינות השוק של ואן אוטרכט עוסקות יותר באפקט האסתטי של היצירה.
תצוגות השפע
הציורים המורכבים שהופקו על ידי פרנס סניידרס ואדריאן ואן אוטרכט בשנות 1640, הדגישו את השפע המוחצן על ידי תיאור מגוון של חפצים, פירות, פרחים וחיות שנצודו, לעיתים קרובות בשילוב עם דמויות אנושיות ובעלי חיים.[1] אדריאן ואן אוטרכט הניח לחפצים לגלוש מהשולחן שעליו הם הוצגו לכיוון הרצפה, כמו בקומפוזיציה ״מזווה״ (1650). הוא הסתמך גם על אלמנטים של הבארוק, כמו וילון ותצוגת חלון ברקע, כדי להוסיף תנועה ועומק. התצוגות המפוארות האלה יצרו את ז'אנר הפרונקילנדים, (תצוגת שפע) שצוירו גם על ידי ציירים מצפון הולנד.[1] דוגמה טיפוסית היא של ואן אוטרכט הוא הציור ״חי ודומם בבנקט״ ( 1644). בציור זה מודגש רעיון השפע באמצעות תיאור פירות מיובאים ויקרים, תוכי דרום אמריקני אקזוטי ופריטים אחרים של יוקרה כמו כלי נגינה וכלי שולחן יקרים. [9] נקודת התצפית של הצייר היא נמוכה, הציור הוא גדול (185 ס"מ; רוחב 242.5 ס"מ) כנראה נועד להיות תלוי מעל אח. [10]
בציור "טבע דומם עם תוכי" (הידוע גם בשם "אלגורית האש"), משנת 1636, מציג ואן אוטרכט תצוגה מורחבת של כל פריטי היוקרה הזרים והמקומיים, כולל פורצלן סיני ותוכי, שהיו זמינים בשוק אנטוורפן. הציור מאפשר לו להציג את כישוריו האומנותיים בהעברת מיני חומרים ומרקמים ושיקוף האור על משטחים שונים. ברקע מופיעה סצנה של אדם העובד ליד הכיריים תוך כדי ערבוב קדירה והנעת המפוח. ברור כי ואן אוטרכט התכוון שהקומפוזיציה תהיה הספד לכוח היצירה של האש, שהייתה מעורבת בייצור רבים מהפריטים המתוארים בציור. [11]
פרחים
לא היה ידוע כי ואן אוטרכט צייר גם זרי פרחים עד לגילוי יצירה המתארת "אגרטל פרחים" שנחתם על ידי ואן אוטרכט ומתוארכת לשנת 1642. על סמך יצירה זו יוחסו כמה וכמה ציורי פרחים נוספים לוואן אוטרכט. ציורי הפרחים שלו מראים בבירור את השפעתו של צייר הפרחים הבולט באנטוורפן, דניאל סגשר.[6]
״טבע דומם עם זר וגולגולת״ משנת 1643, זוהה כיצירה של ואן אוטרכט על בסיס הדמיון של זר הפרחים לציור החתום של ״אגרטל הפרחים״. הנושא כפי שתואר כאן היה יוצא דופן עבור ואן אוטרכט ומראה שתפקידו בפיתוח סוגים חדשים של דומם לא הוכר מספיק בספרות האמנות-היסטורית.
שיתופי פעולה
כפי שהיה מקובל בתחום האמנות של אנטוורפן באותה תקופה, ואן אוטרכט שיתף פעולה עם אמנים מומחים אחרים, בדרך כלל ציירי דמויות. ידוע שהוא סיפק את האלמנטים הדוממים בציוריהם של ג'ייקוב ג'ורדנס, ארסמוס קוולינוס השני, יאן קוסייר, ואחרים. על פי ההערכה, הוא שיתף פעולה גם עם דייוויד טניאר הצעיר, תאודור ואן תולדן ויאן ואן דן הופה.[6] [12] העבודה השיתופית עם יאן קוסייר (1639) מתאר את ואן אוטרכט עם אשתו קונסטנציה במטבח בתוך חיים דוממים נרחבים עם חיות צייד, לובסטר, דגים וירקות. [13] לא תמיד ברור מי צייר את הדמויות בסצינות השוק והמטבח הגדולות, הוצע כי ג'רארד סשרס צבע את הדמויות בדוכן של הדגים.[14] שיתופי הפעולה בין אמנים יצרו לרוב הזדמנויות לפטרונות.
עיצוב שטיחי קיר
ואן אוטרכט תרם גם לעיצובים שטיחי קיר. בפרט ידוע שהוא התבקש על ידי צייר והמעצב חצרות אצולה, יאן ואן דן הוקה לסייע בסדרת שטיחי קיר תחת הכותרת 'אלגורית הזמן' (בערך 1650) שנעשתה עבור הארכידוכס ליאופולד וילהלם מאוסטריה. כמה אמנים אחרים כמו פיטר תייס, יאן ברויגל הצעיר ותומאס וילבוארטס בוסאשרט עבדו אף הם על הסדרה. שרדו עשרה רישומי שמן שאותם הכין כמודלים לסדרה. כמו כן שרדו גם שמונה שטיחי קיר המבוססים על העיצובים לסדרה אחרת ״יום, לילה וחודשים״. בהתבסס על ההבדלים בין המודלים לשטיחי קיר ההערכה היא כי אדריאן ואן אוטרכט ביצע שיפורים בבעלי החיים במודולים של ואן דן הופה שנכללו אז ביצירות הגמורות.[15]
מקורות
- Alan Chong, W. Th Kloek, Celeste Brusati, Still-life paintings from the Netherlands, 1550-1720, Rijksmuseum (Netherlands), Cleveland Museum of Art, Waanders Publishers, 1999
- Edith Greindl, Les Peintures Flamands de Nature Morte au XVIIe Siècle. Brussels 1956; 3rd ed., revised, Sterrebeek 1983.
- J. de Maere, Jennifer A. Martin, and Marie Wabbes. Illustrated Dictionary of 17th-Century Flemish Painters. Brussels: Renaissance du livre, 1994; p. 401.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Oxford Dictionary of Art Terms: Pronkstilleven
- ^ 2.0 2.1 F. J. Van den Branden, 'Geschiedenis der Antwerpsche schilderschool', 2 vols (Antwerp, 1883), pp. 1082–1084 (in Dutch)
- ^ 3.0 3.1 Adriaen van Utrecht at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Guilliam van Nieulandt (II) at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Constancia Utrecht-van Nieuwlandt at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ 6.0 6.1 6.2 F Meijer, Some Flower paintings by Adriaen van Utrecht 1599–1652, a Still Life of Fruit by Constancia van Utrecht (after 1606- after 1647 and a portrait of Adriaen and Constancia, in: Oud Holland, 109, 1995, pp. 165–169
- ^ Scott A. Sullivan. "Utrecht, Adriaen van." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 15 Sep. 2015
- ^ Adriaen van Utrecht (1599 – c.1652), 'Still Life of a Lobster, Vegetables, Fruit, and Game' at the Ashmolean
- ^ D. H. van Wegen, Het Vlaamse schilderkunst boek, Waanders, 2005, p. 296 (in Dutch)
- ^ Banquet Still Life at europeana
- ^ Göttler, Christine (2013), The Alchemist, the Painter, and the 'Indian Bird': Joining Arts and Cultures in Seventeenth-Century Antwerp. Adriaen van Utrecht's 'Allegory of Fire' in the Royal Museums of Fine Arts in Brussels. In: Hoffmann, Annette; de Giorgi, Manuela; Suthor, Nicola (eds.), 'Synergies in Visual Culture / Bildkulturen im Dialog. Festschrift für Gerhard Wolf', (pp. 499–512). München: Wilhelm Fink
- ^ Adriaen Van Utrecht (Anversa 1599–1652) e David Teniers (Anversa 1610–1690 Bruxelles), Composizione di ortaggi e cacciagione, con figura femminile, at Christie's (in Italian)
- ^ Adriaen van Utrecht and Jan Cossiers, 'Kitchen still life with the portraits of Adriaen en Constancia van Utrecht', dated 1639, at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:4 - ^ Thomas P. Campbell, Pascal-François Bertrand, Jeri Bapasola, 'Tapestry in the Baroque: Threads of Splendor', Metropolitan Museum of Art, 1 Jan 2007
