אגרטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגרטל מזכוכית חלב מתוארך לסביבות 1840
אגרטל עם עיטור של פרחי עץ השזיף

אגרטל או ואזה (vase) הוא מיכל פתוח, המשמש לעיתים קרובות כדי להחזיק פרחים. הוא עשוי ממגוון חומרים שונים, כגון: זכוכית, חרס ופלסטיק. לעיתים עיצובו נועד כדי להעצים את יופי תכולתו.

אגרטלים מוגדרים כבעלי אנטומיה מסוימת. בסיסם הוא הרגל, המשמשת להבחנה בין אגרטלים שונים.

עיצוב האגרטל יכול להיות בולבוסי, שטוח, או עיצוב בצורה אחרת. בשלב הבא, ישנו הגוף, המהווה את החלק העיקרי ולעיתים קרובות הגדול של היצירה. על גוף הארגטל מונחת הכתף, בה הגוף מתעקם כלפי פנים. הצוואר, המעניק גובה לצוואר. לבסוף, השפה, בה האגרטל מתעקל כלפי מעלה. לאגרטלים רבים יש ידיות, צורות האגרטלים כיום התפתחו והושפעו מהאגרטלים הקדומים וקיבלו עיצובים וצורות מודרניים.

אגרטלים עתיקים, בייחוד סיניים, מוערכים מאד בשוק יצירות האמנות. כד סיני נמכר בשנת 2010 בסכום של 43 מיליון לירה שטרלינג[1]. סכום הנחשב לשיא עבור מכירת חפץ אמנות סיני כלשהו.

היסטוריה

לאורך ההיסטוריה, תרבויות עתיקות המציאו כלי קיבול, ראשית סלסלות, תיקים או שקים העשויים מעורם של חיות. אולם אלה לא יכלו להכיל נוזל. לכן כשגילו את החימר החלו לייצר כלים שנועדו לאחסון נוזל, כדים או אגרטלים. כאשר פונקציונליות האגרטל הייתה בעיקר דקורטיבית, בעוד שכדים שימשו לאחסון נוזל בעל חשיבות, כדוגמת מים.

לא כל החברות הקדומות יצרו כדי חימר, אולם רוב החברות שגדלו את יבולן בתקופת המהפכה הנאוליתית, גילו את טכניקת עיבוד החימר. הדוגמאות המוקדמות ביותר לתהליך התגלו במזרח התיכון בו שרידי קדרות מתקופת 6500 לפנה"ס נמצאו בצ'טלהויוק שבטורקיה. שאריות הקדרות שנמצאו באתר היו בסיסיות, עשויות טבעות או סלילי חימר שנבנו מבסיס עגול. קירות הכלי הוחלקו והוצרו (על ידי לחיצה בו זמנית על פני השטח הפנימיים והחיצוניים) בטרם שריפתם בתנור לחם או בכבשן העשוי מחור באדמה, ומעליו מדורה דולקת.

קדרות מתקופת המהפכה הנאוליתית הייתה נעדרת עיטורים. והקישוט היחיד שהיה עליה נוצר על ידי חיתוכים שנעשו בזמן שהחימר היה לח. אולם עם הזמן יצירת האגרטל התפתחה גם כאמצעי אמנותי בפני עצמה. היוונים הקדמונים השתמשו באגרטלים כדי לתאר סצנות מורכבות הקשורות למיתולוגיה ולתרבות. שושלת סונג בסין הובילה את ייצור האגרטלים לעושר מבחינת שימוש בחומרים שונים ועיטורים רבים ליצירת מרקמים על האגרטלים. באירופה נוצרו אגרטלים מעודנים למראה, כך נוצרה החרסינה הכחולה של דלפט שבהולנד. מאז ועד לזמנים המודרניים, תחום יצירת האגרטלים התפתח ובשנת 2003 זוכה פרס טרנר היה גרייסון פרי (Grayson Perry), עבור אגרטלי הקרמיקה שיצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים