אהוד אמיתון
 | |
| אהוד אמיתון, 2013 | |
| לידה | 13 באוקטובר 1986 (גיל: 37) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | 2010–הווה (כ־14 שנים) |
| עיסוק | עיתונאי, צלם |
אהוד אמיתון (נולד בי"א בתשרי ה'תשמ"ו, 13 באוקטובר 1986) הוא עיתונאי וצלם ישראלי, המשמש כמנהל ב"tps" - סוכנות הידיעות הישראלית (תצפית לשעבר), מאז היווסדה בשנת 2010.
ביוגרפיה
אמיתון נולד באלוני הבשן וגדל בנווה צוף, בוגר הישיבה התיכונית בחדרה והמכינה הקדם-צבאית בפדואל.
שירת בצה"ל כלוחם בגדוד לביא של חטיבת כפיר. בנובמבר 2006 נפצע באורח בינוני במהלך פעילות מבצעית בחברון[1], ולאחר תקופת אשפוז ושיקום חזר ליחידתו כסמל מחלקת המודיעין.
את דרכו העיתונאית החל בשנת 2010 כצלם מתנדב בסוכנות הידיעות "TPS" (לשעבר "תצפית"), התקדם לתפקיד רכז הצלמים, וכיום משמש מנהל דסק ישראל בסוכנות.
בשנים 2011-2012 שימש אמיתון כצלם הבית במערך הדוברות של אוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2010 חשף זיוף של תג מחיר סמוך לנווה צוף[2].
בשנת 2012 הוצגה לראשונה בהוד השרון תערוכת תמונות שצילם במהלך פרויקט שיקומי של עמותת אחים לחיים בנושא דגל ישראל במאבק[3].
תערוכה נוספת שלו, בנושא "יהודה ושומרון לפי ארבעת היסודות, אדמה אוויר מים אש", בהנחייתו של זיו קורן במסגרת עמותת אחים לחיים, הוצגה באפריל 2013 בניו יורק ובערים רבות בישראל מאז יולי 2013.
צילומיו של אמיתון, פורסמו במגוון ספרים ישראליים, ובהם 'קבר יוסף, כך נפרצה הדרך' שכתב נחמן וייס, ו'לח"י בעין המצלמה - סיפורה של מחתרת לוחמי חירות ישראל' בהוצאת משרד הביטחון. איזכור פציעתו בחברון מופיע בספר 'חברון שוברת שתיקה' שכתבה ציפי שליסל[4].
בשנת 2014 נבחר על ידי מגזין "מוצ"ש" של מקור ראשון כאחד מ-150 "הצעירים המבטיחים של הציונות הדתית" ובינואר 2017 נבחר על ידי אותו מגזין כאחד מ-35 "הצעירים המבטיחים בישראל" מתחת לגיל 35.
בנובמבר 2015 הותקף על ידי פעילי ימין בבית הכנסת בגבעת זאב בזמן שסיקר את ההיערכות לקראת פינוי בית הכנסת, יחד איתו הותקפו גם הכתב רועי שרון אז כתב חדשות ערוץ 10 והצלמת מירי צחי מ"ישראל היום"[5].
ב-21 ביולי 2017, הגיע כחובש רפואת חירום וככונן מתנדב במגן דוד אדום, מבין הראשונים לזירת הטבח בפיגוע בבית משפחת סלומון בנווה צוף-חלמיש[6], על תפקוד צוותי מד"א בזירה הקשה, ובנפגעים אותם הכירו, קיבלו אנשי הצוות היישובי, ואמיתון בהם, תעודת הוקרה[7].
אמיתון מרבה להרצות בפני קהל ולהתראיין בתקשורת בנושאי התמודדות עם הפציעה הפיזית והנפשית. בין היתר בעקבות מותו של עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני שנהרג מפגיעת אבן בראשו בכפר הפלסטיני יעבד שבצפון הגדה, נערך ראיון עמו בתוכנית חמש עם רפי רשף, בעקבות הראיון הותקף אמיתון במדור ביקורת הטלוויזיה של עיתון הארץ על ידי רוגל אלפר, על כך שהתראיין ודגל ישראל מתנופף מאחוריו[8]. ביום הזיכרון 2021, פרסם טור אישי בידיעות אחרונות בעקבות האירוע בו יצחק סעידיאן, לוחם צה"ל שנפצע הצית עצמו מול אגף השיקום. בטור, קרא לראשי הערים והמועצות להתחשב בפצועי הקרבות והפעילות המבצעית, ובמשפחות השכולות, ולא להפעיל זיקוקים בערב יום העצמאות.
אמיתון משמש כחבר דירקטוריון בעמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (ע"ר).[1]
השכלה
אמיתון הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדעי המדינה, דיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן, הוא בעל תעודת דירקטורים, מבית הספר להכשרת מנהלים ולימודי תעודה "ביראד" של אוניברסיטת בר-אילן.
חיים אישיים
נשוי לחלי ומתגורר בנווה צוף.
קישורים חיצוניים
- עפרה לקס, לראות את כל התמונה, 13 בספטמבר 2012, באתר ערוץ 7
- אהוד אמיתון, המצלמה המשוטטת הנציחה את פתיחת שנת הלימודים תשע"ב, עיתון האינטרנט של אוניברסיטת בר-אילן
- ריאיון עם אהוד אמיתון על קורס צלמי "תצפית" שנערך בחברון
- אהוד אמיתון בריאיון ברשת א' על אומנות פוליטית
- אהוד אמיתון, השאלה הכי מיותרת: "למה הם נסעו בטרמפים?" (אורכב 01.08.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר mynet, 15 ביוני 2014
- אהוד אמיתון, "נגד הנגד", באתר העין השביעית, 12 באפריל 2014
הערות שוליים
- ^ גיבור שלנו: הפצוע הראשון של חטיבת כפיר, באתר "סרוגים", 3 בדצמבר 2014
- ^ "מתנחלים טוענים: תיעדנו ביוּם של "תג מחיר"", באתר ynet
- ^ "אחים מצלמים - תערוכה", באתר mynet
- ^ שליסל, ציפי, חברון שוברת שתיקה, ישראל: דברי שיר, 2017, עמ' 136
- ^ צפו: כתב 'חדשות 10' רועי שרון וצלם הותקפו, אנשי תקשורת אחרים נפגעו, באתר Ice
- ^ "פיגוע בחלמיש: שלושה בני משפחה נדקרו למוות; המחבל נוטרל - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-05-04.
- ^ avigail. "תעודות הוקרה לצוות מד"א שטיפל בנפגעי הפיגוע בחלמיש". נבדק ב-2018-05-04.
- ^ המציאות בגדה דומה להפליא לסצנה מגוחכת ממונטי פייתון, באתר Haaretz הארץ
