ניסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► ניסן ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והחודש הראשון במניין החודשים המתחיל בו. בחודש זה יש 30 ימים.

מקור שם החודש

כמו כל שמות החודשים המקובלים עד היום בשנה העברית מאז השיבה מגלות בבל, שמו של חודש יובא מהתרבות הבבלית, יחד עם מרכיבים תרבותיים נוספים, אשר הבולט והחשוב שבהם הוא הכתב העברי, המקובל מאז ועד היום. מקור השם במילה האכדית "ניסנו", ומשמעו ניצן, שפריחתו באביב, כנאמר:" הניצנים נראו בארץ" (שיר השירים ב'). שמו של החודש מופיע במגילת אסתר "בחדש הראשון הוא חדש ניסן, ובספר נחמיה "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך".

משמעות מאוחרת לשם הבבלי ניתן על ידי חז"ל, והיא נגזרת מדמיון צלילי: ניסן מלשון נס, משום שנעשו בו ניסים לישראל.

שמות נוספים לחודש

במקרא מכונה חודש ניסן בשם "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", בציווי מקראי מיוחד שנאמר למשה רבינו זמן קצר לפני יציאת מצרים, ציווי שכלל גם את מצוות קידוש החודש: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב, ב'). שם זה מופיע גם במגילת אסתר "בחודש הראשון הוא חדש ניסן. בביתא ישראל החודש נקרא ליסן. לראש השנה האשורי קוראים 'ריש ניסאנו', כלומר ראש ניצן, והוא חל באחד באפריל, בתקופת חודש ניסן.

טעם נוסף נתן לכך רבי אברהם אבן עזרא "וידענו כי מצוות רבות הן בתורה זכר ליציאת מצרים, והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל".

חודש ניסן נקרא במקרא גם בשם "חודש האביב": "את חג המצות תשמר: שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך, למועד חדש האביב, כי בחדש האביב יצאת ממצרים" (שמות ל"ד,י"ח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא [דרוש מקור]אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב=שנים עשר החודשים.

מאפייני החודש

חודש ניסן[1] חל תמיד בעונת האביב, וזאת משום שנאמר בתורה[2] "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" ודרשו חז"ל בגמרא מסכת ראש השנה[3] שיש לעבר את השנה כלומר להוסיף חודש אדר נוסף (הנקרא אדר א') אחת לשנתיים או שלוש בכדי שחודש[4] ניסן יחול תמיד באביב.

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה[5]. בקרב יהודי תוניסיה ולוב נהוג טקס הנערך בערב ראש חודש ניסן ומכונה "בשישה" או "בסיסה". הטקס כולל איחולים לשנה טובה וברוכה, כציון לשנה חדשה, המתחילה, כאמור, בניסן, על-פי מסורות קדומות. על סדר לוח השנה העברי הנוהג כיום, א' בניסן יכול לחול רק בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.

בהלכה, בכל חודש ניסן לא צמים ולא אומרים בתפילה תחנון. על פי אחת הדעות[6], חנוכת המשכן הייתה בא' בניסן, ובשנים עשר הימים שלאחריו הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום.

בחודש ניסן חל חג הפסח, ובו מתחילה ספירת העומר הנמשכת עד לחג השבועות.

בחודש זה נוהגים לברך את ברכת האילנות, שזמנה הוא באביב. בנוסף נאמר על חודש זה ש"לא חמה קשה ולא צינה קשה" ולכן יצאו בני ישראל ממצרים בחודש זה.(מדרש רבה, במדבר ג')

על פי אחת הדעות בתלמוד (דברי רבי יהושע במסכת ראש השנה) נברא העולם בחודש ניסן. על פי אותה דעה, ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל".

מזלו של החודש הוא טלה.

ברכת החמה, שאותה מברכים פעם ב־28 שנה, חלה תמיד במהלך חודש ניסן.

מועדים עיקריים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הכוונה שחג הפסח תמיד חל באביב אבל תחילת חודש ניסן אפשרי גם בעונת החורף.
  2. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א'
  4. ^ כנזכר לעיל שחג הפסח יחול בתקופת האביב
  5. ^ וכן מנו למלכי ישראל אבל למלכי עכו''ם מנו מתשרי
  6. ^ כך דעת רוב המפרשים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0