אהרון אתקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אהרון אטקין - תבליט מתכת שיצר משה ציפר בכניסה לחדר הזיכרון בקבוצת גבע
לוח זיכרון לזכר אהרון אטקין חיים שטורמן ודוד מוסינזון ב"כיכר דוד" על שם דוד מוסינזון בעפולה

אהרון אטקין (אתקין) (189814 בספטמבר 1938) היה חלוץ, מאנשי העלייה השנייה וממתגייסי הגדודים העבריים. שימש כמוכתר קבוצת גבע ועסק ברכישת אדמות ופיתוח ההתיישבות בעמק יזרעאל ועמק בית שאן. נהרג כשהרכב בו נסע עם חיים שטורמן ודוד מוסינזון עלה על מוקש ליד טירת צבי.

ביוגרפיה

אהרון אטקין נולד ב-1898 בעיר הרדוק שבמחוז ויטבסק (בצפון מזרח בלארוס) לדוד שלמה ושרה אטקין והיה צעיר הילדים במשפחתו. בילדותו למד ב"חדר" ובבית ספר. עקב קשיים כלכליים עברה המשפחה מהרדוק ללודז'. ההורים גידלו את הילדים ברוח מסורת ישראל אך גם עם אהבת ארץ ישראל.

ב-1911, כשהוא בן 13, ברח מבית הוריו, עבר את הגבול והגיע לעיר הנמל טריאסט. מאחר שהיה נטול כסף ותעודות התגנב כנוסע סמוי לאוניה שעשתה דרכה ארצה. בירידה מהאוניה עבר את ביקורת הגבולות לאחר שהציג תעודה ברוסית שפקיד המכס לא זיהה.

בהגיעו ארצה זייף את גילו והחל לעבוד בבניית גימנסיה הרצליה. עם סיום מלאכת הבנייה עבר לעבוד במערכת עיתון הפועל הצעיר. על אף שמצא עבודה בתל אביב שאף כל הזמן לעסוק בחקלאות לכן עבר לרחובות שם עבר בחקלאות כשכיר יום. בהמשך עבר לעבוד בחולדה. ב-1914, בתקופת מלחמת העולם הראשונה עזב את חולדה ועבר לעבוד בגדרה.

לאחר תקופת עבודה בגדרה עבר לבאר טוביה והתמודד, יחד עם שאר היושבים בארץ, בלחץ שהפעיל הצבא העות'מאני. במסגרת זו גויס אהרון לעבודות כפייה כעגלון. לאחר שחרור דרום הארץ על ידי הבריטים ב-1917, התגייס אהרון ב-1918 לגדודים העבריים ונשלח לאימונים במצרים שם קודם לדרגת סרג'נט (סמל). לצערם של אהרון והחיילים ביחידתו פתחו הבריטים במערכת מגידו וכבשו את הגליל בזמן שהם שהו עוד במצרים ולאחר זמן מה פוזר הגדוד ואהרון חזר לבאר טוביה.

ב-1924 עבר אהרון ובת זוגו, יחד עם עוד מספר חברים, מבאר טוביה לקבוצת גבע שם עסק בתחומי חקלאות שונים. לאחר שנפגע בידו נמנע ממנו לעסוק בעבודת כפיים והוא החל לפעול בתחום הביטחוני. במסגרת זו עסק בשמירה, מונה למוכתר של גבע, שימש כאיש הקשר לשלטון האנגלי ומול השכנים הערבים וסייע לקק"ל לרכוש אדמות בעמק יזרעאל. תקופה מסוימת אף התנדב לשמש כמדריך לצעירי תנועת גורדוניה בחולדה. ב-1935 ייצג את הסתדרות העובדים בוועידת החלוץ שנערכה בווינה. לאחר חזרתו המשיך בפעילותו הביטחונית. בתקופה זו הכיר את חיים שטורמן והיה השותף שלו בענייני הביטחון, רכישת האדמות וההתיישבות בעמק יזרעאל ועמק בית שאן.

ב-4 ביוני 1937 אירח את ארתור ווקופ, הנציב העליון, בסיור שערך בעמק חרוד מתוקף תפקידו ומעמדו כחבר וועד גוש חרוד[1].

ב-14 בספטמבר 1938 נסע עם חיים שטורמן ודוד מוסינזון לקבוע מקום להקמת היישובים נווה איתן וכפר רופין. בדרכם לטירת צבי עלתה מכוניתם על מוקש ושלושתם נהרגו במקום[2][3].

הנצחה

  • "אנדרטת השלושה" הוקמה בקרבת הנקודה בה הותקפו השלושה. האנדרטה נמצאת על כביש 90, ביציאה הצפונית של המושב שדי תרומות[4][5].
  • "גן השלושה" (הסחנה), שנחנך ב-1959, נקרא על שם שלושת החללים[6].
  • אנדרטה לזכר השלושה הוצבה ב"כיכר דוד" (על שם דוד מוסינזון) בעפולה.
  • בקיבוץ גבע הוקם "בית אטקין" (בתכנונו של שמואל ביקלס) שמשמש חדר טבע ובית נוער[7][8].

לקריאה נוספת

  • אהרון אטקין: פרקי חייו מסֻפרים מאת חבריו וערוכים בידי יצחק יציב, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ-ישראל, תרצ"ט 1939.
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ו', הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך תל אביב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1974, עמודים 9–21
  • חיים שטורמן, אהרון אטקין, ד"ר ד' מוסינזון : השלושה שנפלו בעמק בית שאן בימי חומה ומגדל, הוצאת קיבוץ עין חרוד, 1968
  • אהרון אטקין, חיים שטורמן דוד מוסינזון: עלו על מוקש, הוצאת המועצה האזורית גלבוע, 1968

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרון אתקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0