אוגנדה (אונייה)
 | |
| תמונת האונייה עוגנת בנמל הלסינקי בראשית שנות ה-80 |
האונייה אוגנדה הייתה אוניית נוסעים ומטען בריטית שפעלה בשנים 1952 עד 1985. בין היתר שימשה כאוניית בית החולים העיקרית של הצי הבריטי במהלך מלחמת פוקלנד.
תולדות האונייה
האונייה נבנתה במספנה בגלאזגו עבור החברה British India Steam Navigation Company (BI). היא נכנסה לשירות בקיץ 1952 והוצבה בנתיב השיט מלונדון שבבריטניה אל מזרח אפריקה, דרך גיברלטר, נאפולי, פורט סעיד, עדן, מומבסה, דאר א-סלאם, טאנגה וביירה (אנ') שבמוזמביק. בקו זה היה לה כושר נשיאה של 300 נוסעים (167 במחלקה ראשונה) וכן מטען. האונייה שייטה בקו עד שב-1967 הפסיקה חברת BI את שירותה בו מחוסר כדאיות כלכלית, עקב התחרות הגוברת עם התעופה האזרחית. אז הועברה האונייה למספנה בהמבורג והוסבה למטרת שיט לימודי. הותקנו בה תוך ניצול מחסני המטען שלה 1,226 מיטות. היא נכנסה לשירות מחודש בפברואר 1968. ב-21 באוקטובר 1969, בעת שנמצאה במים בינלאומיים מול כף טרפלגר ירתה לעברה סוללת תותחי חוף ספרדית מספר פגזים, שנחתו כקילומטר מהאונייה. בשנים באות היא שייטה בעיקר בים התיכון ובמימי סקנדינביה. ב-1972 נרכשה חברת BI על ידי חברת הספנות P&O והאונייה עברה לבעלותה.
במלחמת פוקלנד
לאחר פרוץ מלחמת פוקלנד ב-2 באפריל 1982 גייסה ממשלת בריטניה את האונייה לשירות חירום בצי. האונייה עגנה בנאפולי כדי להוריד את 900 ויותר התלמידים שנמצאו על סיפונה, ואלו משכו את תשומת לב התקשורת כאשר שרו בקול את השיר הפטריוטי Rule, Britannia!. האונייה הפליגה לגיברלטר והוסבה שם במהירות לשירות כאוניית בית חולים. הותקנו בה מנחת מסוקים, ציוד תקשורת לווייני, אולמות אשפוז וחדרי ניתוח וכן שני מתקני זיקוק מים נוספים. בהתאם לדיני המלחמה היא סומנה באופן בולט בסמלי הצלב האדום. על סיפונה עלו 136 אנשי צוות רפואי, לרבות 12 רופאים, אחיות ואחים וצוותי חדרי ניתוח. אות הקריאה בקשר שהוקצה לאונייה היה "אמא תרנגולת" (Mother Hen). ברמז לסדרת הטלוויזיה M*A*S*H ניתן לה גם הכינוי NOSH (Naval Ocean-going Surgical Hospital).
האונייה הפליגה לדרום האוקיינוס האטלנטי והצטרפו אליה שלוש אוניות קטנות ממנה - הקלה (Hecla), הידרה (Hydra) והרלד (Herald) - שנועדו לשמש כאוניות אמבולנס שיובילו פצועים אליה וממנה. האונייה קלטה את הנפגעים הראשונים ב-12 במאי. היו אלו אנשי צוות של המשחתת שפילד, שנפגעה מטיל ארגנטינאי.
האונייה והאוניות הנספחות אליה עגנו ב-Red Cross Box 2 - נקודה באוקיינוס מצפון לאיי פוקלנד (50°50′00″S 58°40′00″W / 50.833333°S 58.666667°W), שנקבעה בהסכמה בין ממשלות בריטניה וארגנטינה כאתר לעגינת של כלי שיט רפואיים ללא חשש מהתקפה. באותו אתר עגנו גם שלוש אוניות רפואיות ארגנטיניות. אוגנדה הפליגה משם אל נקודות איסוף פצועים בסמוך לזירת הלחימה וקלטה נפגעים משני הצבאות היריבים. אוניות האמבולנס הובילו את אלו שמצבם איפשר זאת אל נמל מונטווידאו שבאורוגוואי.
לאחר תחילת המערכה הקרקעית באיים ב-28 במאי עגנה במצר פוקלנד וקלטה נפגעים שהובאו אליה במסוקים. ב-31 במאי נמצאו על סיפונה 132 פצועים. היא תיאמה את תנועת כלי השיט הרפואיים של שני הצבאות היריבים. בסך הכל קלטה האונייה 730 נפגעים, מהם 150 ארגנטינאים. יותר מאלף נחיתות מסוקים נערכו על סיפונה והצוותים הרפואיים בה ביצעו 504 פעולות כירורגיות. האונייה סיימה את שירותה הרפואי ב-10 ביולי וסמלי הצלב האדום הוסרו מעליה.
לאחר המלחמה
האונייה העלתה על סיפונה את אנשי רגימנט הרגלים הגורקה השביעי של דוכס אדינבורו (אנ') והפליגה מאיי פוקלנד בחזרה לבריטניה ב-18 ביולי. האונייה הגיעה לסאות'המפטון ב-9 באוגוסט, לאחר 113 ימי שירות שבמסגרתם גמאה 48,429 קילומטר.
האונייה שופצה שוב במספנה על הנהר טיין ושבה לתפקידה הלימודי, אך במהרה נשכרה שוב על ידי הצי המלכותי. היא הוצבה להובלת מטענים בין האי אסנשן לאיי פוקלנד ועסקה בכך בשנים 1983-1985. באפריל 1985 הועברה לאחסנה בקורנוול שבבריטניה. כעבור שנה נרכשה על ידי חברת ספנות מסנט וינסנט והגרנדינים, שמה שונה ל"טריטון" והיא הפליגה לטאיוואן לשם פירוק לגרוטאות. בעת שהמתינה לפירוק מול חוף העיר גאושיונג פגעה בה ב-22 באוגוסט 1986 סופת הטייפון ויין (אנ') והטילה אותה על צידה על החוף. האונייה נשארה במקומה עד 1992 ולאחר מכן פורקה.
נתונים טכניים
- הדחק במעמס מלא: 16,907 טון
- מידות: אורך - 164 מטר, רוחב - 21 מטר, שוקע - 7.7 מטר
- הנעה: 12,300 כוח סוס
- מהירות: 19.5 קשר
קישורים חיצוניים
- אגודת האונייה אוגנדה
- עמוד האונייה, באתר המורשת של חברת P&O
- חוויות ותמונות משיט לימודי על האונייה, 1981
