אוטו טפליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוטו טפליץ
אוטו טפליץ (משמאל) ואלכסנדר אוסטרובסקי

אוטו (יוסף) טֶפְּלִיץגרמנית: Otto Toeplitz;‏ 1 באוגוסט 1881, ברסלאו, גרמניה15 בפברואר 1940, ירושלים, פלשׂתינה-א"י) היה מתמטיקאי גרמני יהודי שעסק באנליזה פונקציונלית.

ביוגרפיה

אוטו טפליץ נולד ב-1 באוגוסט 1881 בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב שבפולין). אביו וסבו היו מורים למתמטיקה. למד מתמטיקה באוניברסיטת ברסלאו, ובשנת 1905 קיבל תואר דוקטור על עבודה בגאומטריה אלגברית. בשנת 1906 הצטרף כפריווטדוצנט לאוניברסיטת גטינגן, שהייתה מרכז מתמטי מוביל בעולם, ופעל בה במשך שבע שנים. בפקולטה למתמטיקה פעלו באותה עת פליקס קליין, דויד הילברט והרמן מינקובסקי. טפליץ הצטרף לקבוצה של צעירים שעבדו יחד עם הילברט: מקס בורן, ריכרד קוראנט וארנסט הלינגר, אתם המשיך לשתף פעולה גם שנים רבות לאחר מכן. הוא הרחיב את התורה של פונקציונלים לינאריים ושל תבניות ריבועיות במרחבים n-ממדיים, כך שתתאים למרחבים מממד אינסופי. כתב חמישה מאמרים שעסקו בתורה ספקטרלית של אופרטורים, נושא שאותו פיתח הילברט. בתקופה זו גילה את הרעיון הקרוי כיום אופרטור טפליץ. בשנת 1913 הצטרף לאוניברסיטת קיל ובשנת 1920 מונה לפרופסור בה.

בשנת 1911 העלה את בעיית הריבוע החסום: האם בכל עקום ז'ורדן ניתן למצוא ריבוע חסום (כלומר ריבוע שכל ארבעת קודקודיו נמצאים על העקום)? לשאלה זו ניתנה הוכחה ביחס לעקום קמור ועקום חלק, אך המקרה הכללי עודנו בגדר בעיה פתוחה.

יחד עם הנס רדמאכר כתב ספר נודע במתמטיקה פופולרית בשם Von Zahlen und Figuren ("על ספרות ומספרים"), שיצא לאור בשנת 1930 ומאוחר יותר תורגם לאנגלית. בשנת 2016 הופיע הספר בעברית תחת השם ״על מספרים ועל צורות״.

טפליץ גילה עניין רב בהיסטוריה של המתמטיקה. בשנת 1929 ייסד, יחד עם אוטו נויגבאואר ויוליוס שטנצל את Quellen und Studien zur Geschichte der Mathematik. החל מתחילת שנות ה-20 המליץ על "שיטה גנטית" להוראת המתטיקה, ויישם אותה בספרו Entwicklung der Infinitesimalrechnung ("חשבון אינפיניטסימלי: גישה גנטית"). הספר מציג את החשבון האינפיניטסימלי במסגרת היסטורית, המראה את התפתחותו מהבעיות הקלאסיות של המתמטיקה ביוון העתיקה. הוא לא הספיק לסיים בחייו את כתיבת הספר, ולאחר מותו הספר נערך על ידי גוטפריד קתה ויצא לאור בשנת 1946.

בשנת 1928 מונה לפרופסור באוניברסיטת בון. בשנת 1933 נחקק חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, שהביא לפיטוריהם של פרופסורים יהודים. טפליץ לא פוטר מיד, עקב חריג בחוק שאפשר להימנע מפיטורי מי שהחל לעבוד לפני 1914, אך פוטר בשנת 1935.

ב-1933 שכנע אותו הרב הראשי של בון הרב הד"ר הליברלי אלפרד לוי, לפתוח בית-ספר לילדים יהודיים בעיר בון שבו ילמדו גם מדעים ומתמטיקה[1]. בשיאו למדו בבית הספר 84 תלמידים, שרובם נספו בשואה.

בשנת 1939 עלה לארץ ישראל, וכיהן כיועץ אקדמי להנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה, ב-15 בפברואר 1940, נפטר משחפת בירושלים.

לאוטו טפליץ ואשתו נולדו בן, החלילן אורי טפליץ, ובת, חוה וול.

עצמים מתמטיים הקרויים על שמו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Birgit Bergmann, Transcending Tradition: Jewish Mathematicians in German Speaking Academic Culture, Springer Science & Business Media, 2012-10-22