אולם (יישוב תלמודי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוּלָם היה יישוב מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בגליל התחתון, הנזכר במקורות מתקופות אלה.

היישוב נזכר בסיפור מעשה בתלמוד הירושלמי: ”מעשה בסובתה מאולם שהשכיר חמורו לגויה אחת”[1].

אזכור נוסף ליישוב הוא באונומסטיקון של אוסביוס מתחילת המאה ה-4 לספירה, שם נזכר יישוב בשם אולמה במרחק של 12 מיל ממזרח לציפורי[2].

היישוב הקדום מזוהה כיום עם האתר ח'רבת עולם שברמת סירין, בדרום מזרח הגליל התחתון. לצד האתר נמצא מעיין עין אולם, המהווה מוקד לטיולים באזור[3].

בחורבה עצמה נערכו חפירות מקיפות בשנת 1966, ונמצאו בה שרידי בית כנסת, וכן מספר מוטיבים נוצריים, כנראה מתקופה מאוחרת יותר. כמו כן, נמצאו במקום מטבעות החל מהתקופה החשמונאית, המעידים על קדמוניותו של היישוב במקום[4].

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י', הלכה ב'.
  2. ^ אונומסטיקון, שורה 752.
  3. ^ עין אולם באתר מסלולים.
  4. ^ בתי-כנסת בגליל ובגולן, אריאל, כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, כרך 52, 1987, עמ' 71-73.