אוניברסיטת ויטווטרסראנד
 | |
.jpg) | |
| אוניברסיטה ציבורית | |
|---|---|
| מוטו | Scientia et Labore (מדע ועבודה) |
| תקופת הפעילות | 1896 - כאוניברסיטה - ב-1922[1] – הווה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | ג'ודי דלמיני |
| סגן נשיא | זבלון וילאקאזי |
| רקטור | זבלון וילאקאזי |
| מיקום | |
| מיקום | יוהנסבורג, חאוטנג, דרום אפריקה |
אוניברסיטת ויטווטרסראנד (באנגלית: The Witwatersrand University; באפריקאנס: Die Universiteit van die Witwatersrand ) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית בצפונה של העיר יוהנסבורג בדרום אפריקה. היא ידועה גם בשם המקוצר ויטס. אוניברסיטת ויטווטרסראנד נוסדה בשנת 1896 והיא האוניברסיטה השלישית לפי הוותק בדרום-אפריקה, אחרי אוניברסיטת קייפטאון (שנוסדה בשנת 1829) ואוניברסיטת סטלנבוס (שנוסדה ב-1866) באופן מסורתי היא האוניברסיטה האנגלית הגדולה ביותר בדרום אפריקה, עוד מהתקופה שבה הייתה קיימת חלוקה בין אוניברסיטאות אנגליות ואוניברסיטאות אפריקנאס. החוק להרחבת החינוך האוניברסיטאי משנת 1959 הגביל את רישום הסטודנטים השחורים, אולם, אף-על-פי-כן היו סטודנטים שחורים אחדים שהצליחו לסיים את לימודיהם באוניברסיטה. מקור האוניברסיטה הוא בית הספר למכרות שהוקם ב-1896 בעיר קימברלי על מנת לספק את ביקוש תעשיית המכרות שהתפתחה בקצב מהיר אחרי גילוי היהלומים ואחר כך גילוי הזהב בדרום אפריקה. בית הספר למכרות עבר ב-1903 ליוהנסבורג כששמו החדש היה "המכון הטכני טרנסוואל" וב-1906 קיבל את השם "מכללת אוניברסיטת טרנסוואל" בשנת 1908 הוקם הקמפוס החדש של מכללת אוניברסיטת טרנסוואל בפרטוריה. ב-17 במאי 1910 הקמפוסים בפרטוריה וביוהנסבורג נפרדו וכל אחד מהם הפל למוסד אקדמי עצמאי. הקמפוס ביוהנסבורג צורך מחדש לבית הספר הדרום אפריקאי למכרות ולטכנולוגיה, ובשנת 1920 שינה את שמו למכללת האוניברסיטה ביוהנסבורג. לעומת זאת הקמפוס בפרטוריה נשאר מכללת האוניברסיטת טרנסוואל עד שנת 1930 כשהפך לאוניברסיטת פרטוריה
בשנת 1921 אישר הפרלמנט הדרום אפריקאי חוק שלפיו הפכה המכללה ב-1 במרץ 1922 לאוניברסיטת ויטווטרסראנד. בהתחלה האוניברסיטה כללה פקולטות לספרות, מדעים, רפואה (כולל רפואת שיניים), מסחר, הנדסה ומשפטים.
הנשיא (צ'נסלור) הראשון של האוניברסיטה היה ארתור, נסיך קונוט, שכיהן כמושל הכללי של איחוד דרום אפריקה והרקטור הראשון היה הפרופסור יאן הנדריק הופמייר. כיום נשיא האוניברסיטה הוא דיקגאנג מוסנקה, סגן שופט ראשי שלבית הדין החוקתי של דרום אפריקה והרקטור הוא פרופ' אדם חביב.
היסטוריה
השנים הראשונות: 1922-1896
האוניברסיטה קמה תחילה בשנת 1896 בבית הספר הישן למכרות בקימברלי. על ידי כך הייתה זו האוניברסיטה השלישית לפי הוותק, אחרי אוניברסיטת קייפטאון שנוסה בשנת 1829[2] ואחרי אוניברסיטת סטלנבוס שהוקמה ב-1866.[3] כעבור שמונה שנים עבר בית הספר ליוהנסבורג וכונה "המכון הטכני טרנסוואל". שמו שונה שוב בשנת 1906 ל"מכללת אוניברסיטת טרנסוואל". בשנת 1908 הוקם בפרטוריה קמפוס חדש של מכללת אוניבסרסיטת ורנוואל. הקמפוסים ביוהנסבורג ובפרטוריה הופרדו ב-17 במאי 1910, וכל אחד היה למוסד עצמאי. הקמפוס ביוהנסבורג נודע כ"בית הספר הדרום אפריקאי למכרות ולטכנולוגיה", בעוד שהקמפוס בפרטוריה שמר את השם "מכללת אוניברסיטת טרנסוואל" עד שנת 1930, כשהפך לאוניברסיטת פרטוריה. בשנת 1920 הקמפוס ביוהנסבורג הפך למכללת האוניברסיטה של יוהנסבורג.[4]
שנות הפתיחות: 1959-1922
ב-1 במרץ 1922 זכתה מכללת האוניברסיטה ביוהנסבורג למעמד אוניברסיטאי מלא כשנכללה באוניברסיטת ויטווטרסראנד. [5] עיריית יוהנסבורג הקצתה מקום לקמפוס האוניברסיטה בפארק מילנר, צפונית-מזרחית מבראמפונטיין. בנייתו התחילה ב-4 באוקטובר 1922. הנשיא (צ'נסלור) הראשון של האוניברסיטה היה ארתור, נסיך קונוט והרקטור (Principal) הראשון היה הפרופסור יאן הנדריק הופמייר (1948-1894) .[6] הופמייר קבע את גישת האוניברסיטה כמתנגדת לאפרטהייד כשהצהיר בנאומו הראשון ברקטור כי "האוניברסיטאות לא צריכות לעשות הבחנה לפי מעמד, רכוש, גזע או אמונה".[7]אכן האוניברסיטה פעלה לאורך שנים רבות כאוניברסיטה פתוחה לכל,עם מדיניות של אי-הפליה על יסוד גזע או אחר.
תחילה כללה האוניברסיטה שש פקולטות: אמנויות, מדע, רפואה, הנדסה, משפטים ומסחר. למדו בה כ-אלף סטודנטים ופעלו בה 73 אנשי סגל.[8] בשנת 1923 עברה האוניברסיטה מרחוב אלוף לקמפוס החדש, בפארק מילנר.ב-1925 חנך נסיך ויילס, אדוארד באופן רשמי את הבניין המרכזי החדש שכלל את האולם הגדול.[4] הספרייה הראשונה של האוניברסיטה שהתאחסנה בבניין זמני נהרסה בדליקה בערב חג המולד בשנת 1931. משום כך נערכה התרמה בציבור לצורך איסוף 80,000 לירות שטרלינג על מנת לבנות ספרייה חדשה ולרכוש ספרים. בשנת 1934 נחנכה הספרייה החדשה בשם ויליאם קאלן.[9] בימי השפל הגדול בשנים 1929–1933 התמודדה האונבירסיטה עם מגבלות כלכליות חמורות. יחד עם זאת המשיכה להתרחב בקצב מרשים. מ-2,544 סטודנטים בשנת 1939 עלתה למספר 3,100 בשנת 1945. הבניינים שעמדו לרשותה כבר לא הספיקו והיה צורך לבנות במרכז הקמפוס ביתנים עשויים מעץ וברזל מגולוון שפעלו עד שנת 1972.[4]
בשנת 1948 הבוחרים הלבנים העלו לשלטון בדרום אפריקה את המפלגה הלאומי שהנהיגה את חוקי האפרטהייד. מדיניות ההפרדה הגזעית עוררה בשנת 1957 תגובת מצד האוניברסיטאות ויטווטרסראנד וקייפטאון, אוניברסיטת רודס ואוניברסיטת נטל שפרסמו הצהרה משותפת בשם "האוניברסיטאות הפתוחות בדרום אפריקה" שבה התחייבו לעקרונות האוטונומיה האוניברסיטאית והחופש האקדמי[10] בשנת 1959 החלטת ממשלת האפרטהייד Extension of University Education Act (הרחבה להחלטה בנוגע לחינוך האוניברסיטאי) הגבילה את קבלת הסטודנטים השחורים בכל האוניברסיטאות. אף על פי כן עדיין התאפשר לכמה נכבדים שחורים לסיים את האוניברסיטה. אוניברסיטת ויטס מחתה נגד המדיניות האפליה החמורה והמשיכה לאמץ באופן עקבי עמדה מנוגדת לאפרטהייד. התעורר סכסוך מתמשך בין המוסד האקדמי למשטר במקביל לצמיחה המסיבית של האוניברסיטה.[4] האוניברסיטה הצליחה עם הזמן להימנע שוב מההפרדה הגזעית, עוד לפני ביטול האפרטהייד בשנת 1990. כמה ממבקריו החריפים ביותר של האפרטהייד, לבנים ושחורים כאחד, צמחו בין כותלי האוניברסיטה.
תלמידים לשעבר של האוניברסיטה
_(cropped).jpg)
חתני פרס נובל
- אהרון קלוג - פרס נובל לכימיה - 1982
- נדין גורדימר - פרס נובל לספרות - 1991
- נלסון מנדלה - פרס נובל לשלום - 1993 - למד אבל לא סיים את לימודיו באוניברסיטה
- סידני ברנר - פרס נובל לרפואה או פיזיולוגיה - 2002
אחרים
- סיר ארנסט אופנהיימר - איש עסקים ונדבן יהודי דרום-אפריקאי
- מייקל דייוויד בר - מהנדס בניין ויזם יהודי בריטי, יליד קנייה, ראש העיר לונדון בשנים 2010–2011
- לי ברגר - פלאואנתרופולוג דרום אפריקאי יליד ארצות הברית. גם לימד באוניברסיטה
- ג'ון בררטון בארלו - רופא קרדיולוג דרום אפריקאי
- ג'ון ברלנד - מהנדס בניין בריטי יליד דרום-אפריקה
- ריצ'רד גולדסטון - שופט יהודי דרום-אפריקאי
- מקס גלקמן (גלוקמן) - אנתרופולוג חברתי דרום-אפריקאי-אנגלי
- אורה הרצוג - אשת ציבור ופעילה חברתית, אשתו של חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל ואמו של הנשיא הנבחר יצחק הרצוג
- טוני ליאון - פוליטיקאי ועורך דין יהודי דרום-אפריקאי
- אדוארדו מונדלאנה - פעיל ופוליטיקאי ממוזמביק, מנהיג FRELIMO, לא סיים את לימודיו בגלל גירוש מהמדינה
- מוסי מיימנה - פוליטיקאי דרום אפריקאי
- ויני מדיקיזלה-מנדלה - פוליטיקאית דרום-אפריקאית
- רוברט סובוקווה - פוליטיקאי דרום אפריקאי
- הלן סוזמן - פוליטיקאית יהודייה דרום-אפריקאית
- ג'ו סלובו - פעיל פוליטי, טרוריסט ופוליטיקאי יהודי דרום-אפריקאי
- דניז סקוט בראון, אדריכלית אמריקאית
- פיטר סרנק - מתמטיקאי דרום-אפריקאי ואמריקאי
- סימור פאפרט - מתמטיקאי ומדען מחשב דרום אמריקאי
- רות פירסט-- - מדענית, פעילה ופוליטיקאית דרום אפריקאית
- נתן קירש - איש עסקים יהודי מדרום אפריקה ואסוואטיני
- ויליאם קנטרידג', אמן יהודי דרום -אפריקאי
- ג'ון אדמונד קריך - מתמטיקאי אנגלי-דרום אפריקאי. היה גם פרופסור באוניברסיטה
אנשי סגל אוניברסיטת ויטווטרסראנד
- לי ברגר - פלאואנתרופולוג דרום אפריקאי יליד ארצות הברית
- לודוויג לאכמן - כלכלן יהודי גרמני ודרום-אפריקאי
- פיליפ ו. טוביאס - פלאואונתרופולוג דרום-אפריקאי
- ריימונד דארט - רופא אנטומיסט ופלאואנתרופולוג אוסטרלי-דרום אפריקאי
- יאן הדנריק הופמייר - פוליטיקאי דרום אפריקאי, מומחה בלימודים קלאסיים
- רונלד ג'. קלארק - פלאונאנתרופולוג דרום אפריקאי
- ג'ון אדמונד קריך - מתמטיקאי אנגלי-דרום אפריקאי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Wits site/
- ^ תולדות אוניברסיטת קייפטאון
- ^ על אוניברסיטת סטלנבוס
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 אתר האוניברסיטה - היסטוריה
- ^ South African History Online
- ^ Munro, K.יובל חניכת אוניברסיטת ויטס 2008. Hofmeyr House – from Principal's residence to heritage staff club. Wits Review July 2008 Vol 5, pp. 29
- ^ "A.Paton 1964 "Hofmeyr עמ' 81
- ^ South African History Online Wits attains full University status"
- ^ Origins and Architecture of the William Cullen Library at Wits | The Heritage Portal, www.theheritageportal.co.za על הספרייה החדשה ע"ש ויליאם קאלן
- ^ The Institutional Context of Restructuring External and Internal Determinants
