שופרון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שופרון
Sopron
Sopron city.jpg

תצלום אוויר של שופרון
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל מערב טרנסדנוביה
מחוז גיור-מושון-שופרון
נפה נפת שופרון
שטח 169.01 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

60,755‏  (נכון ל-2011)
359.48 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 47°40′54″N 16°35′30″E / 47.681667°N 16.591667°E / 47.681667; 16.591667
אזור זמן UTC +1
ארון הקודש בבית הכנסת העתיק בשופרון אשר הוקם בראשית המאה ה-14

שׁוֹפְּרוֹן (הונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-59,000 תושבים (2009), השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה. אזור שופרון היה מיושב מאז ימי האימפריה הרומית.

מגדל ה-varostorony שגובהו 56 מ' בנוי בסגנון אקלקטי ומשקיף על העיר כולה. זו הסיבה שבמשך שנים עמד בראשו צופה של מכבי-האש המקומיים והשגיח מפני שריפות.

במלחמת העולם השנייה, עברה ממשלת פרנץ סלשי לשופרון, לאחר שבודפשט נכבשה על ידי הרוסים[1]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי רבתה הבריחה לאוסטריה דרך הגבול ליד שופרון[2] ועל כן השלטונות כללו את שופרון באזור סגור שרק תושבי המקום הורשו לשהות בו[3]. בימי המרד ההונגרי ב-1956 השתתפו תושבי שופרון במרד והמקום היווה נקודת חיבור למערב[4]. בין השאר התפרסמה שופרון כעיר בה התקיים הפיקניק הפאן-אירופי ב-1989, אחד מאירועי המפתח בהתמוטטות מסך הברזל.

יהדות שופרון

שופרון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהונגריה. בימי הביניים היא מילאה תפקיד משמעותי ביותר בחיי הממלכה ההונגרית. בתקופת הכיבוש הטורקי גורשו יהודי העיר[5], ובמאה ה-19 שבו היהודים להתגורר בעיר. שרידיו של בית כנסת מן המאה ה-12 שכתובת בעברית חקוקה על אחד מקירותיו נמצאים בעיר ומשמשים כיום חלק מן המוזיאון העירוני.

בעיר פעלו שתי קהילות יהודיות, סטטוס קוו גדולה ואורתודוקסית קטנה, והיו בה בית ספר יסודי יהודי ואגודות חברתיות ודתיות. הקהילה האורתודוקסית קיימה תלמוד תורה וישיבה. רבה הראשון של הקהילה האורתודוקסית היה הרב מנחם גרינוולד, תלמיד ישיבת פרשבורג. רוב יהודי העיר היו סוחרים ובעלי מלאכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיר פעילות ציונית רבה[6].

בשנת 1941 גויסו גברים יהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. יום הזיכרון ליהודי העיר שנהרגו בשואה נקבע לי"ז בתמוז, סמוך להגעתם לאושוויץ.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חיים לזר-ליטאי, החזקתי בידי את מסמכי טרק, חרות, 19 בדצמבר 1965
  2. ראו למשל: ליוויה ממושב תפרח, דבר, 14 באפריל 1961
  3. אברהם עשירי, טרור קומוניסטי בדמוקרטיות העממיות, חרות, 28 במרץ 1952
  4. ד. גלעדי, ימי הדמים בבודפשט, מעריב, 13 בדצמבר 1956
  5. אוסף תעודות על 650, מעריב, 10 באוקטובר 1969
  6. המורה יעקב לנטוש, דבר, 12 בפברואר 1946
Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0