אוסקר יאסי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אוסקר יאסי (בהונגרית: Jászi Oszkár נולד בשם יעקובוביץ'; קאריי, 2 במרץ 1875 – אוברלין, ארצות הברית, 13 בפברואר 1957) היה סוציולוג יהודי-הונגרי, עורך, פוליטיקאי, חבר המועצה הלאומית ההונגרית (שנוסדה אחרי מלחמת העולם הראשונה), שר בלי תיק בממשלתו של מיהאי קארואי, לאחר מכן פוליטיקאי בגלות, פרופסור באוניברסיטה. גישתו הליברלית ומערכת הרעיונות הדמוקרטיים שלו שהתבססו על רעיון הקונפדרציה של לאומים בהונגריה של אחרי מלחמת העולם הראשונה, הפכה אותה לאויב כל משטר הונגרי אוטוקרטי בן המאה ה-20.
משפחתו ולימודיו
יאסי נולד במשפחה יהודית ממעמד הביניים. אביו, פרנץ יאסי (1838–1910), היה רופא בעל חשיבה ליברלית ופובליציסט. אמו של אוסקר, רוזה ליברמן (1853–1931) הייתה אשתו השנייה. המשפחה, שנפרדה מזה זמן מהמסורת והדת היהודית, התנצרה בשנת 1881. באותה השנה, אביו שינה את שם משפחתו מיעקוּבוביץ' ליאסי. לאורך כל חייו נשאר יאסי מחויב להתבוללות היהודית ולסובלנות דתית. אחיו ואחיותיו היו: ויקטור יאסי (1868–1915) עורך דין, פרופסור במכללה הרפורמית בדברצן, ואחר כך פרופסור באוניברסיטת דברצן; אליס יאסי (1877–1935) הייתה אמנית מחול. בין השנים 1913 - 1918 הייתה אנה לסנאי (1885–1966) אשתו הראשונה של יאסי. היא הייתה משוררת, אמנית ומעצבת במקצועה.
יאסי סיים את לימודיו בתיכון בהצטיינות אצל הפיאריסטים בקאריי.[1] בגיל שבע-עשרה נרשם לפקולטה למשפטים ולמדע המדינה באוניברסיטת בודפשט, שם קיבל את הדוקטורט בשנת 1896 והתחיל לעבוד במשרד החקלאות. משנת 1906 פעל רק למען שאיפותיו המדעיות והפוליטיות.
המאה העשרים והרדיקליזם הבורגני
בשנת 1900 יאסי היה ממקימי מגזין המדע החברתי "המאה העשרים" והפך במהרה לעורך ראשי ומכותבי העיתון במשך שני עשורים. בין כותבי כתב העת היה גם ההיסטוריון, הפוליטיקאי והדיפלומט ההונגרי-יהודי ארנה צובל. הוא היה חבר גם ב"אגודה למדעי החברה" שהוקמה בשנת 1901 (האגודה למדעי החברה התקיימה מ־23 בינואר 1901 ובתחילת 1919 הפסיקה להתקיים עם הגירתו לחו"ל של אוסקר יאסי ופירוק כתב העת למדעי החברה המאה העשרים. בנוסף לעריכת המאה העשרים, הוא השיק גם את הספרייה למדעי החברה וארגן את בית הספר החופשי למדעי החברה. בביקורתו על המצב החברתי באותה עת טען בראש ובראשונה לזכות בחירה כללית וסודית לכל ולרפורמת קרקעות, ויצא נגד ההונגריזציה שהעדיפה את השימוש בשפה ההונגרית. "העשרת תרבותם של מיליוני האנשים דוברי שפות אחרות שחיים ומשגשגים בהונגריה באמצעות שפת אמם (סרבים, קרואטים, סלובנים, רותנים, רומנים, סלובקים, גרמנים ועוד) לא רק יעניקו למיעוטים לאומיים אלה את הזכות לפרנסה, אלא יעלו את כל המדינה ההונגרית לדרגה חסרת תקדים של פיתוח תעשייתי, לאוריינות ולחופש", כתב.
מתוך חוגי "המאה העשרים" ו"האגודה למדעי החברה" שמחסידיו התקבצו סביב המרצה של יאסי באוניברסיטה פרופסור דיולה פיקלר נוצר רעיון הרדיקליזם הבורגני תוך הפגנת רעיונות דמוקרטיים, ליברליים והפוליטיים בשלהי 1906. במאמר פותח של כתב העת בינואר 1907 ("לקראת הונגריה החדשה"), תיאר יאסי מדיניות רדיקלית של עצמאות שתיצור עצמאות כלכלית (כנגד המונרכיה), ממשל מקומי יעיל, רפורמה בחינוך הציבורי, חילון האחוזות הכנסייתיות, חופש מחשבה, ביטוי, התארגנות, ושביתה והפסקת ההונגריזציה של המיעוטים, כדי לא לאפשר הסתה לאומנית. יחד עם הרדיקליים הבורגניים והאינטלקטואלים הסוציאל-דמוקרטיים, הוא הרצה באירועי חוג גלילאו שקם ב-1908. ב-6 ביוני 1914 נוסדה בבודפשט המפלגה האזרחית הרדיקלית, אשר יאסי הפך לנשיאה. לישיבת הפתיחה של המפלגה באוראדיה, כתב המשורר אנדרה אדי, חבר נשיאות המועצה של המפלגה, את שירו "מחכים לך המגייסים".
המלחמה ומהפיכת החרציות
בעקבות רצח פרנץ פרדיננד ב־28 ביוני 1914 בסרייבו, טען יאסי בהיסטריה המלחמתית שפרצה, כי יש לחזק את הרעיון של זכות הבחירה הכללית ואת רעיון מדינת הלאום הדמוקרטית, ולא את הנקם המזוין. לפני פרוץ המלחמה כתב לאנדרה אדי "אם לא יבוא איזה נס, אנחנו עומדים בפני האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות". מסתיו 1915 עד הקיץ של 1917 הוא פקד את החזיתות השונות ככתב לענייני צבא. באוקטובר 1918 השתתף יאסי בהקמת "המועצה הלאומית ההונגרית" שקמה לפני מהפכת החרציות, ואחר כך הפך לשר בלי תיק בממשלת קרואי כאחראי על הלאומים. הוא קיים שיחות עם נציגי הלאומים במדינה. הונגריה המליצה למנהיגי הלאומים האלה שהתכוננו לפרישה ממלכת הונגריה, להפיכתה של הונגריה ל"שווייץ של המזרח", כלומר לפדרליזציה. הוא רצה להעניק ללאומים בהונגריה כמו הרוסינים, הגרמנים, הסלובנים וכו' זכויות ליצירת אוטונומיה.[2] מאמציו נכשלו, וב-19 לינואר 1919 התפטר. יאסי היה היועץ הראשי של מיהאי קרואי לענייני חוץ ומונה לנשיא המועצה לענייני חוץ.
הגירה
יאסי כינה את הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שעלתה לשלטון לאחר נפילת ממשלת קרואי, "עידן ימי הביניים החדש" והיה בטוח בכך שהדיקטטורה הבולשביקית תביא אחריה טרור לבן. ב־30 באפריל 1919 עזב את הונגריה והתיישב בווינה. משם הוא תקף את הרפובליקה הסובייטית ממש באותה עוצמה כמו שתקף את המשטר של מיקלוש הורטי שבא אחריה. במשך תקופה ארוכה קיווה שגם המשטר של הורטי ייפול, ותוך זמן קצר שוב הדמוקרטיזציה של מהפכת החרציות תוכל לנצח במדינה. זה לא קרה ובשנת 1920 נשללה ממנו הפרופסורה באוניברסיטת בודפשט והוא נחשב על ידי הרשויות בתקופת הורטי (1945-1919) כאויבן הגדול ביותר.
משנת 1925 עד 1942 (שנת הפרישה שלו לגמלאות) חי ולימד בארצות הברית. הוא היה באוהיו, במכללת אוברלין, פרופסור למדע המדינה. הוא ביקר באירופה כל שנה, אך לא ניסה להגיש בקשה להיתר כניסה להונגריה. זמן מה לאחר מלחמת העולם השנייה קיווה שלמרות הנוכחות הצבאית הסובייטית, הונגריה תחזור לדמוקרטיה ועמי הדנובה יתאחדו, אך כאשר ביקר בבודפשט בשנת 1947, הבין את חוסר התוחלת של אותה תקווה. באוקטובר 1956 הוא כבר היה חולה אנוש, וחדשות המרד ההונגרי לא הגיעו כבר להכרתו.
קריירה ב"בונים החופשיים"
יאסי התקבל לבונים החופשיים (ל"תא הדמוקרטיה") כבר כתאורטיקן ידוע בשנת 1906 ורצה לחזק את עמדתו הרדיקלית של התא. הוא עזב את התא הזה בשנת 1908 כדי להקים יחד עם אחרים את "תא מרטינוביץ'" הרדיקלי, בו נבחר למאסטר ראשי בשנת 1911. אנדרה אדי, חברו של יאסי, הפך אף הוא לחבר בתא זה. יאסי, יחד עם תא מרטינוביץ' ותאים רדיקליים אחרים, ניסה להסיט את כל תנועת הבונים החופשיים בהונגריה לכיוון יותר פרוגרסיבי. הם נלחמו כדי להבטיח חילון, זכות בחירה כללית וסודית כנקודות בתוכנית הבונים החופשיים. לשם כך קידמו את העיתון "עולם" של הבונים חופשיים. באותה תקופה הוא עדיין היה מלא תקווה. יאסי וחבריו התאכזבו פוליטית מהבונים החופשיים ההונגריים. הברית לא אימצה את רעיונות הרדיקאליזם ולא הפכה לספינת הדגל של ההתקדמות החברתית בהונגריה. בספרו "הגולגולתא ההונגרי והתחייה ההונגרית" נזכר יאסי במרירות באופורטוניזם של הבונים החופשיים ההונגריים באותה תקופה.[3] במהלך ביקורו בהונגריה בסתיו 1947 נשא נאום בפני יותר מחמש מאות איש של תאו לשעבר.[4]
לקריאה נוספת
- Ady Endre: Jászi Oszkár könyve (A nemzeti államok kialakulása és a nemzetiségi kérdés) – Nyugat, 1912. 10. szám.
- Hanák Péter: Jászi Oszkár dunai patriotizmusa – Magvető Kiadó, Budapest, 1985, 178 o. – מסת"ב 963-14-0327-0
- Ihász István: A dunai megbékélés apostola – Európai Utas, XI. évfolyam, 2000, 1. szám ..
- Jászi Oszkár hazatérése – Szerkesztő: Litván György –Társadalomtudományi Társaság, Budapest, 1996, 119 o. (A Társadalomtudományi Társaság füzetei)
- Kajetán Endre: A második Mohács: három év, 1918–1919–1920, krónikája: Jászi Oszkár, Károlyi Mihály, Kun Béla – Szenci Molnár Társaság, Budapest, 1992, 113 o.
- Litván György: Fate calls me... – Jászi Oszkár 1947 végi Duna-völgyi búcsúlátogatása – Beszélő, 1997, 12. szám.
- Litván György: Jászi Oszkár – Osiris Kiadó, Budapest, 2003, 508 o.
- Litván György: Jászi Oszkár és a zsidókérdés – In: A Holokauszt Magyarországon európai perspektívában – Szerk. Molnár Judit – Balassi, Budapest, 2005, 45–53. o.
- L. Nagy Zsuzsa: Jászi Oszkár amerikai hagyatékáról – Századok, 107. évfolyam, 1973. 1. szám, 198–211. o.
- Pelle János: Jászi Oszkár – Életrajzi, eszme- és kortörténeti esszé – Kairosz Kiadó, Budapest, 2001, 301 o. – מסת"ב 963-9406-29-5
- Pók Attila: A magyarországi radikális demokrata ideológia kialakulása – Akadémiai Kiadó, Budapest, 1990, 193 o. – מסת"ב 963-05-5596-4
- Trianon és a magyar politikai gondolkodás 1920–1953 – Tanulmányok – Osiris Kiadó, Budapest, 1998, 240 o. – מסת"ב 963-379-447-1
- Fischer, Holger: Oszkár Jászi und Mihály Károlyi: ein Beitrag zur Nationalitätenpolitik der bürgerlich-demokratischen Opposition in Ungarn von 1900 bis 1918 und ihre Verwirklichung in der bürgerlich-demokratischen Regierung von 1918 bis 1919 – Ungarisches Institut: Trofenik, München, 1978, 300 o. (Studia Hungarica).
- Haslinger, Peter: Arad November 1918. Oszkár Jászi und die Rumänen in Ungarn 1900–1918 – Böhlau Verlag, Wien, 1994
- Hauszmann, Janos: Bürgerlicher Radikalismus und demokratisches Denken im Ungarn des 20. Jahrhunderts: der Jászi-Kreis um „Huszadik Század” (1900–1949) – Lang, cop., Frankfurt, 1988, 367 o.
- Litván, György: A twentieth-century prophet: Oszkár Jászi, 1875–1957. – Central European University Press, Budapest, 2006, 550 o.
- Endre Ady: ספרו של Oszkár Jászi (גיבוש המדינות הלאומיות ושאלת הלאום) - ניוגט, 1912, גיליון 10 - הועלה ל־25 בנובמבר 2012
- פטר הנאק: פטריוטיזם של אוסקר יאסי על הדנובה - הוצאת מגבט, בודפשט, 1985, עמ '178. - מסת"ב 963-14-0327-0
- István Ihász: שליח פיוס הדנובה - הנוסע האירופי, XI. כרך 1, 2000.
- שובו של Oszkár Jászi - עורך: György Litván - החברה למדעי החברה, בודפשט, 1996, עמ '. (ספר האגודה למדעי החברה) - מסת"ב 963-379-209-6
- Endre Kajetán: Mohács השנייה: שלוש שנים, 1918-1919-1920, כרוניקה: Oszkár Jászi, Mihály Károlyi, Béla Kun - Szenci Molnár Society, בודפשט, 1992, 113 עמ '. (האוצר החדש) - מסת"ב 963-04-2603-X
- György Litván: הגורל מתקשר אלי. . . - ביקור הפרידה של Oszkár Jászi בעמק הדנובה בסוף 1947 - שיחה, 1997, גיליון 12 - 2012
- György Litván: Oszkár Jászi - Osiris Publisher, בודפשט, 2003, עמ '508. - מסת"ב 963-389-391-7
- György Litván: Oszkár Jászi והשאלה היהודית - בשנת: השואה בהונגריה מנקודת מבט אירופית. יהודית מולנר - באלאשי, בודפשט, 2005, 45-53.
- ז'וז'נה ל. נגי: על המורשת האמריקאית של אוסקר יאסי - מאות שנים, כרך 107, 1973, גיליון 1, עמ '198-211. p.
- Josos Pelle: Oszkár Jászi - מאמר על ביוגרפיה, רעיונות והיסטוריה - הוצאת Kairosz, בודפשט, 2001, עמ '. - מסת"ב 963-9406-29-5
- Attila Pók: גיבוש האידאולוגיה הדמוקרטית הקיצונית בהונגריה - Akadémiai Kiadó, Budapest, 1990, p. - מסת"ב 963-05-5596-4
- טריאנון וחשיבה פוליטית הונגרית 1920–1953 - מחקרים - הוצאת Osiris, בודפשט, 1998, 240 עמ '. - מסת"ב 963-379-447-1
- פישר, הולגר: אוסקר יאסי ומיהאי קרואי : ein Beitrag zur Nationalitätenpolitik der bürgerlich-democratische האופוזיציה בשנת 1900 עד 1918
- הסלינגר, פיטר: ערד בנובמבר 1918. Oszkár Jászi und die Rumänen בהונגריה 1900–1918 - Böhlau Verlag, וינה, 1994
- האוזמן, יאנוש: רדיקליזם בורגרליכר ודנקן אם אונגרן דה 20. Jahrhunderts: המאה העשרים מאת Der Jászi-Kreis um (1900-1949) - Lang, שוטר, פרנקפורט, 1988, עמ '.
- György Litván: הנביא של המאה העשרים: Jászi Oszkár, 1875–1957. - הוצאת האוניברסיטה המרכז-אירופית, בודפשט, 2006, 550 o.
- שני שירים לאוסקר יאסי Faludy György: Két vers Jászi Oszkárhoz – Jászi Oszkár; Jászi ünneplése
- Litván György: Jászi Oszkár életrajza elé – Élet és Irodalom, XLVII. évfolyam 51-52. szám, 2003. december 29.
- Jászi Oszkár – Litván György életrajzi monográfiája – Rubicon, 2004/02.
- Litván György: Jászi Oszkár – Rubikon, 1999/8. 9–13. o.
- פוליטיקאים שכיבדו זה את זה. Litván György: Politikusok akik tisztelték egymást – Károlyi Mihály és Jászi Oszkár kapcsolata – hetek, 2000. 03. 18. (IV/12)
- Pelle János: A horthyzmus Scyllája és a bolsevizmus Charibdise között – Magyar Szemle, Új folyam XIII. 3. szám – 2004. június 1..
- Jászi Oszkár emléknap – I–IX. You Tube videó – Jászi Oszkár hamvai hazai földbe helyezésének 20. évfordulója alkalmából 2011. május 13-án a Jászi Oszkár Külpolitikai Társaság, a Bibó István Közéleti Társaság és a Magyarországi Nagyoriens által szervezett emléknap előadásai.
- "Jászi Oszkár". Szabadkőműves Wiki.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A gimnáziumi évei alatt megismerkedett Ady Endrével, aki a nagykárolyi piarista gimnázium fiatalabb tanulójaként két osztállyal lejjebb követte őt. Barátság csak felnőtti életkorukban alakult köztük.
- ^ – Szabó Viktor: Háború és diplomácia Magyarországon, 1918–1919 – Prima Forma Tudományos Egyesület, Budapest, 2009. 124 o. – מסת"ב 978-963-06-8672-3 – Hozzáférés ideje: 2012. november 27.
– Az aradi tárgyalások – In: Erdély története – Három kötetben – főszerkesztő: Köpeczi Béla – Akadémiai Kiadó, Budapest, 1986. – III. kötet: Erdély története 1830-tól napjainkig – írta Szász Zoltán – XIV. fejezet: Forradalmak és nemzeti mozgalmak a Monarchia összeomlása után (1918–1919) – 1711–1715. o. – מסת"ב 963-05-4203-X – Hozzáférés ideje: 2012. november 27.
– Jászi Oszkár: Visszaemlékezés a Román Nemzeti Komitéval folytatott aradi tárgyalásaimra – Wien, 1921. november havában – Napkelet (Kolozsvár), 1921. évfolyam 1345–1356. o. – In: Jászi Oszkár publicisztikája – Válogatás – Válogatta és szerkesztette: Litván György, Varga F. János – Magvető Kiadó, Budapest, 1982. [2. rész] 312–328. o. – Hozzáférés ideje: 2012. november 27.
– Szarka László: Iratok az 1918. novemberi aradi magyar-román tárgyalások történetéhez – Regio. Kisebbségi Szemle, 1994. 5. évfolyam 3. szám.– Hozzáférés ideje: 2012. november 27. - ^ – Jászi Oszkár a szabadkőművességről 1920-ban – Hozzáférés ideje: 2013. április 11.
- ^ – Jászi Oszkár előadása a Martinovics-páholyban, 1947-ben – Hozzáférés ideje: 2013. április 11.
