אופק (אגודת אשראי)
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | אגודת אשראי, קואופרטיב |
| תקופת הפעילות | 2012–הווה (כ־12 שנים) |
| www.ofek.coop | |
אופק – אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ הוקמה באמצע 2012 על ידי מספר פעילים מתחומי הפיננסים, השינוי החברתי והקואופרציה במטרה להקים בנק קואופרטיבי בישראל. הבנק שיוקם עתיד להיות מבוסס על שירותים אינטרנטיים וקהל היעד שלו יהיה משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. לאחר מספר שנות פעילות אופק צירפה לשורותיה מעל 5,000 חברים והפכה בכך לאגודה השיתופית הפעילה הגדולה בישראל. במהלך 2016 אופק הובילה לחקיקת חוק "הפיקוח על אגודות אשראי", חוק המאפשר הקמת אגודות אשראי בישראל. בהתאם לחוק, כפופות אגודות האשראי לפיקוחו של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, ורשאיות לספק את מלוא השירותים הפיננסים שבנק רשאי לספק. במהלך 2018 הגדיר הממונה "נוהל רישוי" ובהתבסס על נוהל זה עתידה אופק לקבל רישיון לאספקת שירותים בנקאיים במודל של אגודת אשראי.
במרץ 2021 קיבלה אופק רישיון להפעלת אגודת אשראי והודיעה כי תתחיל להעניק שירותים לחבריה עד סוף 2021.[1]
רקע להקמה
על רקע המחאה החברתית קמו מספר קבוצות שמטרתן להקים בנק קואופרטיבי במודל הנפוץ ברחבי העולם. במסגרת מסקנות ועדת זקן הביע המפקח על הבנקים, דודו זקן, רצון ללוות הקמת בנקים מסוג זה. פעילים ממספר קבוצות חברו יחד בתחילת 2012 להקמה של אופק שנרשמה כאגודה שיתופית באמצע 2012.
המודל העסקי והליך ההקמה
ראשית הדרך
על פי המודל העסקי הראשוני, הוסכם כי כל חבר בקואופרטיב מצטרף על ידי רכישת מניה ב-3,000 ש"ח שמיועדים למימון פעילות ההקמה ולביסוס ההון ההתחלתי של הבנק[2]. בספטמבר 2013 קיבלה אופק אישור תקדימי מרשות ניירות ערך לפיה מניית החברות באגודה אינה מוגדרת כ"נייר ערך" שאינו משלם דיבידנד ולכן צירוף חברים לאופק אינו מצריך הגשת תשקיף לרשות[3]. עם זאת, המפקח על הבנקים דרש מהוועד המנהל של הקואופרטיב להציג הון עצמי של 75 מיליון ש"ח[4], סכום שהתקשו לגייס מה שמנע את התקדמות המיזם. נציגי הוועד המנהל[4] של 'אופק' ציינו שאיסוף הכספים מהציבור החל בתמיכה ובסיוע של ועדים גדולים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה אולם נתקל בהתנגדות מצד ועדי הבנקים הקיימים, על רקע חשש שהצלחת המיזם תגביר את התחרות בשוק זה.
התפתחויות רגולטוריות
ביולי 2016 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק[5] בו נקבע שדרישות ההון העצמי להקמת אגודות אשראי ירדו מ-75 מיליון שקלים ל-3 מיליון שקלים. כמו כן, נכתב בתזכיר החוק כי יוקם רגולטור ייעודי שיפקח על אגודות אשראי, ושאלה לא יהיו כפופות לפיקוח של הפיקוח על הבנקים. תזכיר החוק מציין את רשימת השירותים שיותר לאגודות אשראי לספק: הלוואות, פיקדונות, עו"ש, הנפקת כרטיסי חיוב, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, רכישת ושמירת ניירות ערך, ייעוץ פנסיוני ושירותים ועוד. החוק נכנס לתוקפו בדצמבר 2016[6][7][8][9].בעקבות הפחתת דרישות ההון, בתחילת חודש נובמבר 2016 הוחלט, בהצבעה שנערכה בקרב חברי האגודה הוותיקים, להפחית את מחיר מניית החברות ל-1,000 ש"ח[10]. הצוות הרגולטורי של אופק השלים את הגשת הרישיון לפעול כאגודת אשראי על מנת להתחיל את הפעילות במהירות האפשרית.
ב-17 במרץ 2021 קיבלה מרשות שוק ההון רישיון זמני של אגודת אשראי, הרישיון הוא לשנתיים להשלמת היערכות טכנולוגית.[11]
שירות ראשון – מערכת הלוואות עמיתים
בחודש נובמבר 2016, החלה אופק לספק שירותים ראשונים במסגרת מערכת להלוואות עמיתים. במסגרת המערכת מציעה אופק לחבריה תשואה של כ-4-5% על השקעה, ואפשרות לקבל הלוואה בריבית של 4%. ההלוואות הניתנות במסגרת המודל מנותבות לאפיקי השקעה חברתיים כגון סיוע למשקי בית ולעסקים קטנים, לעמותות ולארגוני עובדים. לטובת אספקת שירותי ההלוואות משתפת אופק פעולה עם חברת טריא.
יו"ר הוועד המנהל של אופק הוא עו"ד יהודה טלמון, שכהן בעבר כיושב ראש להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.
מנכ״ל אופק הוא עו"ד תום דרומי חכים, אחד ממייסדי האגודה.
שירותי המחשוב הבנקאיים ניתנים לאגודה על ידי לשכת שירותי מחשוב בנקאיים של חברת TCS.[12]
עקרונות פעולה
על פי אתר הקואופרטיב, הבנק יפעל על פי העקרונות הבאים:
- הבנק יפעל לאור עקרונות הקואופרציה כפי שנוסחו בוועידת הקואופרציה העולמית ב-1995
- מיקודו של הבנק הקואופרטיבי יהיה בקידום רווחת לקוחותיו – משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים
- הבנק יציע מוצרים פיננסיים המותאמים לצורכי לקוחותיו תוך שמירה על עמלות ומרווחי אשראי הוגנים
- הבנק ישאף לנגישות וזמינות גבוהים ככל האפשר
- הבנק יפעל לשקיפות מוחלטת ולשיתוף הציבור והחברים בהחלטות המתקבלות.
- הבנק ישמור על מדיניות תגמול הוגנת ויגביל את שכר הבכירים בו.
לקריאה נוספת
- צפי הדר ריכטר, "בנק קואופרטיבי ישראלי – האתגר הבא בענף הבנקאות", תאגידים, כרך י' (מאי 2013)
- מאיר חת, "האגודות השיתופיות לאשראי – זיכרון העבר או חזון לעתיד?", תאגידים, כרך י' (מאי 2013)
קישורים חיצוניים
- אתר אופק
- סרטון שמתאר את היוזמה
- גיא פדה, אגודות אשראי: אלטרנטיבה פשוטה וקיימת לבנקאות המסורתית, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2018
- ליאת נטוביץ'-קושיצקי, הכירו את הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, באתר nrg, 2 במאי 2014
- אור קשתי, הבנק שמשלם עמלות לציבור, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2012
- מתן חודורוב, הבנק החברתי הראשון לישראל: יוזיל עמלות וישתף רווחים עם בעלי החשבונות, באתר של "רשת 13", 14 באוקטובר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- יפעת סולל, ישראל צריכה בנק קואופרטיבי, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2012
- יפעת סולל, המחאה סללה את הדרך לבנק הקואופרטיבי, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ עירית אבישר, אופק קיבלה רישיון לאגודת אשראי מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2021-03-17
- ^ גוני נוי, בקרוב: גם אתם תוכלו להיות בעלים של בנק, באתר nrg, 31 באוקטובר 2012
- ^ סיון איזסקו, הבנק הקואופרטיבי מתקרב: אופק קיבלה היתר לגייס הון מהציבור ללא תשקיף, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2013
- ^ 4.0 4.1 1 http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1109451 ערוץ 10, המקור, 11.2.2015
- ^ תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותי אשראי ופיקדון), התשע"ו-2016, הופץ ב-11 ביולי 2016 על ידי משרד האוצר באתר החקיקה הממשלתי
- ^ זרחיה, צבי (2016-11-09). "צעד בדרך ל"בנק חברתי": דרישת ההון העצמי תופחת ל-3 מיליון שקל בלבד". TheMarker. נבדק ב-2018-12-13.
- ^ צעד נוסף לבנקאות חברתית - 'בנק אופק' בדרך להיות גם 'אגודת אשראי', באתר דבר ראשון
- ^ הוסר החסם העיקרי להקמת בנק חברתי, באתר ערוץ 7
- ^ הוסר החסם המרכזי להקמת בנק חברתי, באתר הודעה לעיתונות מאתר הכנסת, 9 בנובמבר 2016
- ^ התקבלה ההחלטה להפחתת מחיר מניית החברות ל-1000 שקל, מתוך אתר אופק, 8 בנובמבר 2016.
- ^ עירית אבישר, אופק קיבלה רישיון לאגודת אשראי מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2021
- ^ אלה לוי-וינריב, "הבנק החברתי" הראשון יוצא לדרך: אגודת האשראי אופק קיבלה רישיון, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
גד ליאור, הקלה שתעודד הקמת בנקים נוספים? הוקמה לשכת שירותי מחשוב לגופים פיננסיים, באתר ynet
