אוצרות הראי"ה
אוצרות הראי"ה היא סדרת ספרים בהם לוקטו ונדפסו יחדיו שלל כתבים מכתבי הראי"ה מחולקים לפי נושאים, וכן מאמרים על הגותו, מפתחות וביאורים. העורך הראשי של הסדרה הוא הרב משה צוריאל. הסדרה יוצאת לאור בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון.
הוצאה לאור
מהדורה ראשונה של הסדרה יצאה לאור בידי הרב משה צוריאל בין השנים ה'תשמ"ח (1988) – ה'תשנ"ג (1993), בסיוע דרור שילה ואלחנן שילה, וכוללת ארבעה כרכים שנדפסו בתל אביב ובאשדוד. מהדורה זו יצאה לאור פעם אחת ונחשבת לא מוגהת, לא שלמה ונדירה.
בשנת ה'תשס"ב (2002) יצאה לאור מהדורה חדשה ומורחבת של הסדרה, עם הוספות רבות ותיקונים, הכוללת חמישה כרכים. בשנת ה'תשע"ו (2016), ארבע עשרה שנים לאחר מכן, הוציא לאור הרב צוריאל שני כרכים נוספים בסדרה המורחבת, בסיוע הרב שי הירש והרב ארי יצחק שבט, מנהל ארכיון בית הרב קוק.[1] הסדרה המורחבת כולה יוצאת לאור בידי ישיבת ההסדר ראשון לציון. מנהל ההפקה הוא הרב יהונתן סנדרס, רב היישוב אלוני הבשן.
בפתח הסדרה נדפסו הסכמות מאת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב משה צבי נריה, והקדמה מאת הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון.
תוכן
הסדרה המורחבת כוללת שבעה כרכים.
- כרך א – חמישה חלקים: תולדות הרב – עדויות שונות על אודותיו ממקורות מגוונים, בתוספת קיצור תולדותיו (95 עמודים), ביאורים לשיטותיו – עיונים במשנתו לפי נושאים (105 עמ'), ניצוצות – ציטטות מכתביו לפי נושאים (125 עמ'), מאגרות הראי"ה (311 עמ'), נספחים (12 עמ'). בכרך זה בסך הכל 567 עמודים.
- כרך ב – תשעה חלקים: מאמרי חינוך – שלל מאמרים דרשות ונאומים מתקופות שונות (275 עמודים), מאמרי מוסר (13 עמ'), מאמרי סוד – על פנימיות התורה (30 עמ'), מאמרי ארץ ישראל (33 עמ'), תורתו שבעל פה (15 עמ'), אמרות יפות (19 עמ'), מכרוזי הראי"ה (68 עמ'), מאורות הראי"ה – על התורה, המידות, המצוות והתפילה (69 עמ'), משירי הראי"ה (53 עמ'). בכרך זה בסך הכל 592 עמודים.
- כרך ג – שלושה חלקים: מאמרי הלכה – חידושים על היד החזקה, בירורי הלכה ופלפולי הלכה (193 עמודים), חידושי מסכתות – על סוגיות שונות בתלמוד הבבלי (54 עמ'), תקצירים לספריו – אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות התשובה, מוסר אביך, עולת ראיה, ערפילי טוהר, נקודות מתוך שבת הארץ (300 עמ'). בכרך זה בסך הכל 555 עמודים.
- כרך ד – שלושה חלקים: חלק המוקדש למהדורת שמונה קבצים שיצאה לאור בשנת ה'תשנ"ט – תקצירי הפסקאות, מפתחות כלליים, ביאורי מילים לועזיות, תיקון טעויות דפוס, וכן מפתח מקורות נרחב (426 עמודים); רשימה ביבליוגרפית של מאמרים ומחקרים על תולדות הראי"ה ומשנתו (45 עמ'); ונספחים על אהבת ארץ ישראל ועם ישראל. בכרך זה בסך הכל 528 עמודים.
- כרך ה – ארבעה חלקים: מפתחות כלליים – על כל כתבי הראי"ה, הערות ותיקונים לספריו, בירור מושגי יסוד בקבלה, ביאורי לועזיות, ראשי תיבות בכתביו (216 עמודים); מפתחות לכל ספר בנפרד – מפתחות נרחבים ומפורטים (235 עמ'); מפתח לביאורי הרב על פסוקים ומאמרי חז"ל (71 עמ'); מפתח לכרכי אוצרות הראי"ה (33 עמ'). בכרך זה בסך הכל 560 עמודים.
- כרך ו – שני חלקים: חלק ראשון – מאמרים ותשובות ותשובות בהלכה, חידושי תורה והערות בלימוד (85 עמודים); בירורים באמונה, הגות ודרשות (62 עמ'); אגרות שונות, כרוזים והוראות ב"הלכות ציבור" (36 עמ'). חלק שני – מאמרים וכתבים שטרם נדפסו, ערוכים בידי הרב ארי יצחק שבט מנהל ארכיון בית הרב קוק. בכרך זה בסך הכל 469 עמודים.
- כרך ז – שני חלקים: חלק ראשון – מפתחות וביאורים לכתבי הראי"ה (תוספת לכרך ד) – על המקרא, ספרי חז"ל וספרי קבלה, וכן פיסקאות חדשות מכתב ידו על מסכת אבות, מאת הרב משה צוריאל; מפתחות לאגרות הראיה, מאת הרב יעקב פייגנבוים; מפתחות לאורות התורה, מאת הרב שלמה אבינר; מפתחות לאורות התשובה, מאת הרב שחר רחמני; רשימת כתבי הראי"ה וביאוריהם שיצאו לאור עד שנת ה'תשע"ה (399 עמודים). חלק שני – מאמרי ביאורים על שיטתו ומשנתו של הראי"ה קוק, מאת הרב משה צוריאל, הרב דוד שלמה שפירא, הרב יצחק שילת, הרב עמיחי כנרתי, הרב יצחק אריאלי ועוד, וכן מפתח עניינים (221 עמ'). בכרך זה בסך הכל 638 עמודים.
המקורות לסדרה
הסדרה שואבת את תכניה ממגוון מקורות. במסגרת כתבי הראי"ה גופם, נדפסים בה כתבי יד מקוריים של הראי"ה (חלקם נתקבלו מאת מכון הרצי"ה, ארכיון בית הרב קוק, ואוספי גופים ואישים שונים), מסמכים שנדפסו בחיבורים נדירים וקשים להשגה, מאמרים שפורסמו בכתבי עת ישנים, כרוזים מקוריים וכיוצא בזה. כן נדפסו בסדרה מחקרים מקיפים של הרב משה צוריאל ועוזריו על הגותו של הראי"ה, מפתחות, ביאורים, השוואות ועוד. בשני הכרכים האחרונים נדפסו מאמרים מאת מחברים נוספים.
קריאה והרשאה להדפסת כתבי הראי"ה
בפתח הכרך הרביעי של מהדורת ה'תשס"ב (2002) הדפיס הרב צוריאל הרשאה שקיבל בשנת ה'תשנ"ח מאת הרב אליהו שלמה רענן, נכדו ויורשו של הראי"ה, בה נאמר:
ידוע לכב' שע"פ תורה יש לי הבעלות החוקית על כל כתבי היד של סבא קדישא מרן הרב זצוק"ל, וכך גם נפסק ע"י הרבנים שדנו בנושא זה. כיון שראיתי שכבר עבר זמן רב והכתבים עדיין לא נדפסים ולא מופצים ברבים, כאשר אני יודע ברור שכך באמת היה אדיר חפצו של סבא קדישא מרן הרב זצוק"ל שרבים ילמדו בכתבים אלו, לכן אני פונה אליך כאיש זריז וגם מנוסה בהוצאה לאור של כתבי הקודש – אנא אני מבקש ממך, קבל ממני רשותי להדפיס ולהפיץ כתבי הקודש הללו שבסמכותי להפיצם ברבים, "ישוטטו רבים ותרבה הדעת".
לדברים אלו הוסיף הרב צוריאל תיאור על אודות ידידותו עם הרב רענן, וכן ביקורת על ההתמהמהות בהדפסת כתבי הראי"ה, ובפרט שמונה קבצים שיצאו לאור בידי בני הרב רענן במהדורה דלת עותקים בשנת ה'תשנ"ט (1999). עוד כתב כי בהתאם להרשאה שקיבל מהרב רענן, אף הוא מעניק את אותה ההרשאה לכל אדם שירצה להדפיס בשנית את שמונה קבצים. בשנת התשע"ח (2018), עם פרסום המהדורה הראשונה של מציאות קטן, שב הרב צוריאל ופרסם את הרשאתו זו תוך שהוא מכליל בה את שאר כתבי הראי"ה.[2]
קישורים חיצוניים
- אוצרות הראי"ה – א, ראשון לציון ה'תשס"ב, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ב, ראשון לציון ה'תשס"ב, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ג, ראשון לציון ה'תשס"ב, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ד, ראשון לציון ה'תשס"ב, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ה, ראשון לציון ה'תשס"ב, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ו, בני ברק ה'תשע"ו, באתר היברובוקס
- אוצרות הראי"ה – ז, בני ברק ה'תשע"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ נתנאל כ"ץ, "תורת הרב קוק היא חמצן לנשמה", באתר ערוץ 7, 15 במרץ 2016
- ^ פוסט של משה נחמני ברשת החברתית פייסבוק, 15 במרץ 2018.
