הרב משה צוריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה צוריאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה יחיאל הלוי וייס צוריאל
הרב משה צוריאל בבית המדרש של ישיבת תורת החיים
הרב משה צוריאל בבית המדרש של ישיבת תורת החיים
לידה ד' באייר תרצ"ח
פטירה כ"ד באב ה'תשפ"ג (בגיל 85)
השתייכות הציונות הדתית, חרדים לאומיים, רבני ארץ ישראל
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, הלכה, אגדה, מחשבת ישראל, מוסר
רבותיו הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב שמואל דביר
חיבוריו חיבורים במסגרת סדרת "אוצרות גדולי ישראל" על מהר"ל, רמח"ל, הגר"א והרב קוק; "בית יחזקאל" (כרך בהלכה וכרך במוסר) ועוד.
בת זוג רחל
הרב משה צוריאל בשיעור בבית מדרש של ישיבת תורת החיים
הרשאה שקיבל הרב צוריאל מהרב אליהו שלמה רענן, נכדו ויורשו של הרב קוק, להדפיס את כתבי הראי"ה[1]

הרב משה יחיאל הלוי וייס צוריאל (ד' באייר תרצ"ח, 5 במאי 1938 - כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים. השתייך בהשקפתו לזרם החרדי-לאומי.

ביוגרפיה

נולד בגרמניה. בילדותו היגרה משפחתו לארצות הברית. (עם הספינה המפורסמת סנט לואיס בשנת 1939 שעברה תלאות רבות) למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, בראשות הרב יעקב יצחק רודרמן. הוסמך לרבנות והוא נחשף לכתבי הרב קוק, שלימוד בהם לא מקובל בישיבות חרדיות, והזדהה עם הכתוב בהם.

למד באוניברסיטת לויולה (אנ') בבולטימור, שם השלים תואר מוסמך בפסיכולוגיה חינוכית. שימש כרב קהילה בנוארק (אנ'), דלאוור.

בשנת 1956 עלה לירושלים ולמד במשך כשנה בישיבת מרכז הרב. באותה תקופה למד פעמיים בשבוע עם הרב אליעזר ולדמן אצל הרצי"ה קוק[2] והשתתף גם בשיעוריו של הרב הנזיר.[3] בהמשך חזר לחו"ל להשלים את לימודיו באוניברסיטה. בשנת 1960 שב לארץ ולמד במרכז הרב. משנת 1961 למד בכולל חזון איש. ולימד בתיכונים בחדרה, בבני ברק[4] ובישיבת נחלים. נישא בשנת 1961. לרחל פרוכטר בת רבי אברהם השו"ב הר-טוב בבית שמש.

משנת 1977 שימש כמשגיח בישיבת שעלבים, במשך 18 שנה, עד לאמצע שנות ה-90. לימד בישיבת תורת החיים בגוש קטיף, וגם לאחר שעברה ליד בנימין.

לאחר שעלה לארץ התגורר שנים רבות בבני ברק ונחשב חלק מן החברה החרדית. בניו למדו במוסדות חינוך חרדיים והקימו בתים חרדיים. בנו, הרב אברהם צוריאל, הוא רבה של נס ציונה. על ספרו הראשון, "בית יחזקאל" (הלכה), קיבל הסכמה מהרב יעקב יצחק רודרמן, הרב עובדיה יוסף ועוד.

בספרו ביאורי אגדות,[5] הוא מביא כמאה פירושים ממורו הרב שמואל דביר.

ההדיר את "ספר המידות" ו"יין לבנון"[6] של נפתלי הרץ וייזל שלדבריו היה אדם כשר,[7] הפרסום החוזר של הספרים עורר התנגדות בציבור החרדי.[8]

בשנים האחרונות התמודד עם מחלת הסרטן, ובמקביל המשיך להעביר שיעורים מביתו.

נפטר אור לכ"ד באב תשפ"ג.

דעותיו

על פי תפישת עולמו, תקופתנו מצריכה חדשנות ויצירתיות תורנית. בחיבוריו הוא נוהג להביא את טענות החולקים ולדחות אותן בפירוט. במקרים רבים הוא מותח ביקורת על שיבושים שהשתרשו לדעתו בציבורים שונים, ואינו נמנע מלמתוח ביקורת גם על גדולי ישראל בעבר ובהווה.[9]

הוא סבור כי תקופתנו היא חלק מתהליך הגאולה. לדבריו יישוב ארץ ישראל הוא קיום מצוות הכיבוש, וגם במקרים של סכנה מדובר ב"שעת השמד" ומותר לאדם למסור את נפשו על קידוש השם.[10] ויתור על חלקים מארץ ישראל הוא איסור תורה, ואין לעבור עליו אפילו תחת איום של פיקוח נפש. לדבריו, נסיגות מביאות לגביית מחיר דמים נוסף של יהודים, כמו שהוכח לאחר הסכמי אוסלו ופינוי גוש קטיף.[11][12] לכן ישנו איסור חמור להשתתף בעקירת יישובים, המוטל אפילו על מי שמוצב במעגלים החיצוניים. על כל חייל ושוטר להודיע למפקדיו שהוא לא ישתף פעולה בשום פינוי עתידי.[12]

לקראת ההתנתקות פרסם מאמר בערוץ 7 ובו כתב שכל מי שישתתף בפינוי "יצא מכלל ישראל", ובראיון לידיעות אחרונות הסביר שאין לשתפו במניין עד שיחזור בתשובה.[13] לאחר שאריאל שרון לקה באירוע מוחי, פרסם מאמר תחת הכותרת "באבוד רשעים רינה" ובו כתב כי אין להתפלל לרפואתו.[14]

הרב צוריאל מדגיש כי בזמן הגאולה האחרונה תתבצע בירור והפרדה בין עם ישראל המקורי, לבין הערב רב שהסתפחו לעם ישראל עם הדורות, שעל אף היותם יהודים מבחינה הלכתית, הם אינם בעלי אופי יהודי.[15] הרב צוריאל תומך בהטלת עונש מוות למחבלים.[9] כמו כן, לדבריו, במלחמה כוללת אין להתחשב באוכלוסייה אזרחית, כפי ששאר האומות אינן מתחשבות בכך.[11] את הטענות שאין להפציץ מהאוויר ובתותחים רבי עוצמה הוא מכנה "מוסר מזויף", שכן בשלן קופחו חיי עשרות.[16] מתנגד לשילוב נשים ביחידות קרביות.[17]

בהתייחס לעוברים שאובחנו כבעלי מומים קשים הרב צוריאל טוען שרוב הפוסקים התירו לבצע הפלה מלאכותית וכי יש להעדיף עמדה זאת.[18]

הרב צוריאל סובר כדעת התלמוד הירושלמי והפוסקים שהתפילה בקבר המת (גם אם הוא צדיק) אין לה כל משמעות ואף מהווה איסור מן התורה[19]. הוא מוכיח כי האיזכור של התועלת בתפילה בקבר המת המופיע בספר הזוהר היא תוספת מאוחרת שאינה מדברי רבי שמעון בר יוחאי ונוספה בשלב שבין גילוי הזוהר להדפסתו[20].

בשעה שעמדה על הפרק סוגיית הקמת ממשלה שנסמכת על מפלגת רע"מ פרסם מאמר חריף על האיסור לעשות כך. הוא ציטט את דבריו של הרצי"ה קוק נגד ממשלת המיעוט של גולדה מאיר והסביר שחומרת הדבר נעוצה בכך שיהודים פונים לקבל סיוע מגויים כדי להכניע יהודים אחרים, דבר זה, לדבריו, שווה למעשיהם של הורקנוס ואריסטובולוס מצאצאי בית חשמונאי שפנו לעזרת נכרים במאבקם לקבלת השלטון על העם היהודי.[21]

ספריו

  • אוצרות התורה - שיחות מוסר לפי סדר הפרשיות וחגי ישראל עם פירושים למסורה, שני כרכים
  • לקט אהבת התורה - על לימוד התורה, לפי סדר הפרשיות
  • דרישת ציון - ענייני אהבת ארץ ישראל ומצוות יישובה על סדר הפרשיות
  • הרב קוק על התורה - ג כרכים
  • הקפדת חכמים - על ביטויים חריפים של חז"ל
  • לא כזאת היא היהדות
  • קוממיות לארצינו בשאלות התקופה
  • שואל ומשיב תשובות קצרות לשאלות אקטואליות
  • ציצים ופרחים
  • בית יחזקאל ספר ראשון - ליקוט הלכות על פי סדר קדושת האיברים
  • בית יחזקאל ספר שני - מוסר השקפה והלכות דעות
  • נמשל של המלך - פירוש על כל מלת "מלך" שבמגילת אסתר
  • אוצרות חנוכה
  • אוצרות פורים
  • אוצרות פסחים
  • אוצרות צוריאל
  • אוצרות המוסר - לקט דברי מחשבה מוסר דעות ויראת שמים, בתוספת "אוצר עבודת ה'" על קדושת האיברים ומצוותיהם לפי מתכונת ספר חרדים ו"קונטרס סגולות" הנזכרות בדברי חז"ל, שני כרכים.
  • לקט פירושי אגדה ארבעה חלקים
  • לקט מהגיוני התורה - על אגדות הש"ס, שני חלקים
  • מסורת סייג לתורה - תיבות במקרא שיש בכתיב שלהן ייחודיות לפי המסורה, 3 כרכים
  • אור התורה - ביאור לדרכי הגימטריות, עם דוגמאות משמונה עשרה מחברים
  • ציון במשפט תיפדה - עידוד ללימוד תלמוד הירושלמי
  • לימוד הלכה או אגדה
  • הן עם לבדד ישכון- עידוד להיבדל מדרכי הנכרים ולהיזהר מהערב רב
  • הערב רב – שיחות שנתן בגוש קטיף לפני ההפינוי (תשס"ה)
  • ערב רב במשנת הרב קוק
  • קונטרס ארץ חמדה - בענייני ארץ ישראל, עם ישראל והגאולה, שני חלקים
  • לשעה ולדורות - הלכות ציבור והלכות דעות בענייני השעה והדור, שני כרכים
  • שובו אלי - תיקון המידות בארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים, נדפס עם הספר "ארבעים ושמונה מידות", בעניין המידות שהתורה נקנית בהם ללימוד בימי ספירת העומר לפני "קבלת התורה"
  • מלא כל הארץ כבודו - עיון בחכמה הנפלאה שהטביע הקב"ה בבריאה, כפי הדרכת הרמב"ם, למען נלמד ליראה ולאהבה את הקב"ה, שני חלקים.
  • הדר התורה - מבוא מקיף בעניין חשיבות לימוד תורה בגימטריות ואלפי גימטריאות מחידושי עזרא קינוולד
  • נפלאים מעשיך - חיבור המפרט כמה מן פלאי הקב"ה בניהול טבע גוף האדם
  • הקודש והנסתר בהגותו של הראי"ה
  • שבחי חפציבה מעלת ישוב ארץ ישראל
  • שפתי צדיק - חוברת-עזר להבנת הספר "צדקת הצדיק" של האדמו"ר ר' צדוק הכהן מלובלין

ספרי ליקוטים ומפתחות של דברי גדולי ישראל

  • אוצרות גדולי ישראל, ובתוכם: אוצרות הרמב"ם - מוסר השקפה ודעות מכל ספרי הרמב"ם שבהם שינה או הוסיף על המפורש בחז"ל, אוצרות המהר"ל - מפתחות עניינים למרבית ספריו עם סיכום תפיסת עולמו בעניינים יסודיים של התורה והיהדות, אוצרות הגר"א - מפתחות לכל ספריו במוסר השקפה ואמונה עם בירורים בענייני הלכה ועיונים בשיטותיו והנהגותיו, אוצרות הרמח"ל - מפתחות לכל ספריו בענייני נגלה ונסתר עם מפתחות לפסוקים ומאמרי חז"ל עליהם התבסס בספריו, אוצרות הנצי"ב - רעיונות והדרכות מתוך ספריו עם מפתחות לכל ספריו במוסר השקפה אמונה, אוצרות רש"ר הירש - לקט רעיונות והסברים מספריו, אוצרות רבי צדוק הכהן מלובלין - מפתחות עניינים לחמשה עשר ספריו, אוצרות המלבי"ם - מפתחות לספריו בענייני מוסר ואמונה בנגלה ובנסתר, אוצרות הכתב והקבלה - הרב יעקב צבי מקלנברג, בענייני מוסר אמונה ודעות, עם מפתחות, אוצרות האמונה - לקט להפניית מקורות למאה ספרים על נושאי יסוד ביהדות. ארבעה כרכים
  • אוצרות הראי"ה - מפתחות לספרי הרב קוק עם מאמרים וביאורים בדבריו וכן דברי תורתו מספרים ומכתבי יד, שבעה כרכים.
  • אוצרות הרב יצחק אברבנאל - לקט מוסר השקפה ודעות מכל ספריו, עם מפתחות
  • אוצרות רלב"ג - ר׳ לוי בן גרשום - ביאור קצת משיטותיו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, תשע"ד
  • אוצרות רד"ק - ר' דוד קמחי - ליקוטים מכתביו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, תשע"ו
  • אוצרות רמב"ן - ר' משה בן נחמן - ליקוטים מכתביו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, עיונים בשיטותיו בסתרי תורה, התנגדותו לפילוסופיה, יחסו למפרשים אחרים. וכתבים חדשים שלא נודעו ברבים, וחלק משיריו עם הערות תשע"ו
  • אוצרות אמונה - לקט מקורות מתוך 100 ספרים בנושא אמונה
  • אוצרות התפילה - דברי התעוררות, כמה ביאורי מלים שבתפילה ועוד חקירות בהלכה
  • אוצרות מהר"ל וסודותיו - סתרי תורה בדברי המהר"ל
  • אוצרות הכתב והקבלה
  • אוצרות צוריאל -ליקוט פרפראות וחידושי תורה
  • אוצרות ארץ חמדה
  • אוצרות הרד"ק -
  • אוצרות הרלב"ג-
  • אוצרות הרמב"ן
  • אוצרות הרשב"ם
  • אוצרות הרמב"ם
  • אוצרות המלבי"ם
  • אוצרות האגדה - 2 כרכים
  • פניני הראי"ה - תורת הראיה על סדר פרשיות השבוע
  • לקט פירושי אגדה - ליקוט מתוך למעלה ממאה ועשרים ספרים המבארים את אגדות חז"ל בתוספת ביאורים מהמחבר, ארבעה כרכים
  • לקט מבואות כמה מבואות לספרי קבלה ומוסר
  • לקט מפתחות ספרי יסוד לעשרים וששה ספרי יסוד
  • מגדל עוז - מפתחות ליותר ממאה ספרי יסוד בקבלה ומוסר

ההדרת ספרים

  • פרדס רימונים לרמ"ק.
  • ספר הגירושים לרמ"ק
  • תפילה למשה עבודת יום הכיפורים לרמ"ק
  • שיעור קומה לרמ"ק
  • תיקוני זוהר
  • תיקוני זוהר חדש על פי נוסח הגר"א
  • עבודת הקודש לרבי מאיר אבן גבאי
  • רבינו בחיי על פי הסוד
  • שבעה מאורות ספרי מקובלים קדמונים מוגהים עם הערות ומפתחות
  • טוב הארץ לרבי נתן שפירא
  • מצ"ת שימורים לרבי נתן שפירא
  • ויקהל משה לר' משה מפראג
  • ערכי כינויים לרבי משה זכות
  • חיבור התשובה למאירי מהדורת מוסד הרב קוק
  • רלב"ג על איוב מהדורת מוסד הרב קוק
  • חמדת הימים בתוספת מבוא שמטרתו לסתור את דברי פוסלי הספר חמדת ימים, הערות ומפתח עניינים[22]
  • שמונה קבצים מאת הראי"ה קוק, ב’ כרכים, בהוצאת מוסד הרב קוק תש"פ
  • עיון תפילה לכתב הקבלה
  • משיב נפש על רות להב"ח
  • חשק שלמה לרבי שלמה פפנהיים
  • יריעות שלמה לרבי שלמה פפנהיים
  • גן נעול לנפתלי וייזל
  • יין לבנון על אבות לנפתלי וייזל
  • רוח חן לנפתלי וייזל
  • מגדל הלבנון לנפתלי וייזל
  • מעיין גנים לנפתלי וייזל
  • ספר המידות לנפתלי וייזל
  • חקור דין לנפתלי וייזל
  • אמרי שפר על בראשית 2 כרכים לנפתלי וייזל
  • כתר מלכות לרדב"ז
  • מגן דוד לרדב"ז
  • מצודת דוד לרדב"ז
  • משמיע ישועה לאברבנאל
  • ישועות משיחו לאברבנאל
  • מעייני הישועה לאברבנאל
  • נחלת אבות לאברבנאל
  • אם לבינה לרמ"ז
  • עמק המלך לר' נפתלי הירץ
  • ספר יצירה
  • חומר ביד היוצר : באור פזמון 'כי הנה כחומר' על פי כונה גנוזה /‏ מאת הרב שלמה פפנהיים

הרב צוריאל כתב גם מעל מאתיים מאמרים, רבים מהם, בענייני השעה, פורסמו באתר האינטרנט של ערוץ שבע. כמחציתם של מאמרים אלה קובצו בספר "קוממיות לארצנו".

קישורים חיצוניים

שיעוריו ומאמריו
ספריו

הערות שוליים

  1. ^ אוצרות הראי"ה, כרך ד, ראשון לציון תשס"ב, עמ' 5
  2. ^ הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, (שמחה רז - עורך), מרכז שפירא תש"ע, עמ' 10, 96
  3. ^ משמיע ישועה, שם, עמ' 100
  4. ^ כיתה י' תירון עירוני דתי בני־ברק, השתתפות באבלו, הארץ, 26 באפריל 1963
  5. ^ הרב משה צוריאל, ביאורי אגדות, בני ברק: מישור, תשנ"ט, עמ' תתת
  6. ^ מהדורתו, בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון, באתר היברובוקס
  7. ^ מאמר של הרב צוריאל, "הנחשד בחינם" באתר ישיבה
  8. ^ חוזרים למלחמה בהשכלה, כתבה במקור ראשון, מובא כאן
  9. ^ 9.0 9.1 הרב משה צוריאל, פדיון שבויים, והוא אסור, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2007
  10. ^ הרב משה צוריאל, מסירות נפש עבור כיבוש ארץ ישראל, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2008
  11. ^ 11.0 11.1 הרב משה צוריאל, תוכנית מדינית, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2007
  12. ^ 12.0 12.1 הרב משה צוריאל, "וברותי מכם המורדים והפושעים", באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2008
  13. ^ אילן מרסיאנו, רב: "השתתפת בפינוי? אתה פסול למניין", באתר ynet, 11 בספטמבר 2005
  14. ^ הרב משה צוריאל, "באבוד רשעים רנה", באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
  15. ^ שהרי לפי חז"ל במסכת יבמות, דף עט: "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים"
  16. ^ הרב משה צוריאל, הריגת אוכלוסיה אזרחית במלחמה, באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2006
  17. ^ הרב משה צוריאל, אי אפשר לשתוק מול הרס צה"ל והמוסר, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2018
  18. ^ שחר אילן, הפלה כהלכה, באתר הארץ, 16 ביוני 2005
  19. ^ כפי שאמור בתורה (דברים פרק יח פסוק י)לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף: וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים:
  20. ^ הרב משה צוריאל | פרשת שופטים | מדוע אין לבקר בבית קברות?, נבדק ב-2023-03-23
  21. ^ הרב משה צוריאל, הרב צבי יהודה קוק וצירוף ערבים לממשלה, באתר ערוץ 7
  22. ^ המבוא לספר חמדת ימים, בני ברק, תשס"ד, באתר היברובוקס
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0