אורלנדו פייג'יס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אורלנדו פַייג'יס (באנגלית: Orlando Figes; נולד ב-20 בנובמבר 1959 לונדון) הוא היסטוריון בריטי שמתמחה בהיסטוריה של רוסיה. ספריו תורגמו לכ-30 שפות.
ביוגרפיה
אורלנדו פַייג'יס נולד בלונדון. אמו אווה פייג'יס, סופרת בריטית שנולדה בגרמניה למשפחה יהודית ונמלטה לבריטניה בשנת 1939.
אורלנדו למד באוניברסיטת קיימברידג' אותה סיים בשנת 1982. בהמשך הוא סיים תואר שלישי והחל ללמד היסטוריה בטריניטי קולג'. בשנת 1999 הוא עבר לאוניברסיטת לונדון בה מונה לפרופסור במקום ריצ'רד ג'. אוונס שעזב.
אורלנדו פייג'יס נשוי לסטפני פלמר, משפטנית שמלמדת באוניברסיטת קיימברידג'. לזוג שתי בנות והם מתגוררים בלונדון. בשנת 2017 בהשפעת הברקזיט פייג'ס טיפל בקבלת אזרחות גרמנית.
פייג'יס כתב מספר ספרים על היסטוריה של רוסיה. הספר Peasant Russia, Civil War (1989) מתאר חיי החקלאים באזור הוולגה ברבע הראשון של המאה ה-20.
ספרו A People's Tragedy 1996 מתאר תמונה רחבה של רוסיה החל משנת 1891 ועד לפטירת ולדימיר לנין בשנת 1924. ספר זה קיבל פרס וולפסון להיסטוריה ופרסים נוספים.
פייג'יס מבקר מדיניות של ולדימיר פוטין במיוחד בנושא טיהור שמו של יוזף סטלין. בשנת 2008 משרדי "ממוריאל" בסנקט פטרבורג עברו חיפוש משטרתי וחומר רב שקשור לתרגום של ספרו The Whisperers על חיי האזרחים בתקופת שלטונו של סטלין הוחרם. פייג'יס פנה לדמיטרי מדבדב, שהיה אז נשיא רוסיה ומחה על האירוע. לאחר מאבק משפטי החומר הוחזר. הכנות לתרגום הספר לרוסית הופסקו. לפי התקשרות הרוסית זה תוצאה של טעויות בספר[1], אך פייג'יס טוען שהסיבה היא לחץ פוליטי.
בשנת 2010 באתר אמזון פורסמה ביקורת על ספרים של היסטוריונים בריטים שלא מסכימים עם דעות של פייג'יס תוך שבחים לספרים של פייג'יס עצמו. למרות ההכחשות הנמרצות של פייג'יס בהמשך התברר שביקורות אלו נכתבו על ידו והוא נאלץ לפצות את הנפגעים[2].
בשנת 2013 פייג'יס כתב מאמר ב-Foreign Affairs על האירועים באוקראינה בעיקר יברומאידאן. הוא טען שייתכן וחלוקת המדינה עדיפה על פלישה צבאית רוסית[3].
בשנת 1999 פייג'יס כתב תסריט לסדרה היסטורית Red Chapters בת 6 פרקים על מהפכות ברוסיה, סין וקובה. בשנת 2007 הוא הנחה תוכנית ברדיו Stalin's Silent People המקודשת לספרו.
פייג'יס היה יועץ היסטורי של סרט "אנה קרנינה וסדרת טלוויזיה "מלחמה ושלום". ברעיון שערך הוא לא הסכים עם הדעה שסרטים הם "יותר מדי בריטים"[4]
ביבליוגרפיה נבחרת
- Peasant Russia, Civil War: The Volga Countryside in Revolution, 1917–21, 1989, מסת"ב 0-19-822169-X
- A People's Tragedy: Russian Revolution 1891–1924, London: Jonathan Cape, 1996, מסת"ב 0-7126-7327-X
- Natasha's Dance: A Cultural History of Russia, 2002, מסת"ב 0-14-029796-0
- The Whisperers: Private Life in Stalin's Russia, 2007, מסת"ב 978-0-8050-7461-1, מסת"ב 0-8050-7461-9, מסת"ב 978-0-8050-7461-1, מסת"ב 0-8050-7461-9
- Crimea: The Last Crusade, Allen Lane, 2010. מסת"ב 978-0-7139-9704-0
- Just Send Me Word: A True Story of Love and Survival in the Gulag, Metropolitan Books, 2012. מסת"ב 978-0-8050-9522-7
- Revolutionary Russia, 1891–1991, Metropolitan Books, 2014, מסת"ב 9780805091311
- The Europeans: Three Lives and the Making of a Cosmopolitan Culture, New York: Henry Holt and Co. 2019, מסת"ב 9781627792141
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ למה ספר של פייג'יס לא תורגם
- ^ "Orlando Figes to pay fake Amazon review damages". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-17. נבדק ב-2022-06-28.
- ^ Figes, Orlando (2013-12-17). "Is There One Ukraine?" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-28.
- ^ egraph.co.uk/culture/tvandradio/12087338/Those-who-complained-about-War-and-Peace-are-whingers-says-historical-advisor-Orlando-Figes.html
