אחווה (רגש)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחווה היא רגש ידידות חזק המבטא קרבה רבה דמוית קשר משפחתי.

מקור המונח במילה "אח" - בן משפחה; באנגלית אחווה היא Brotherhood מלשון Brother, או Fraternity מלשון Frater - אח. לפיכך אחווה מבטאת קשר קרוב ביותר, דמוי קשר בין אחים במשפחה, מסירות רבה, תמיכה הדדית וסולידריות חברתית חזקה, בדומה לאהבת אחים.

יסוד המשמעות של המונח כפי שהוא כיום, היא בקבוצות חברתיות פורמליות יחסית של גברים, "אחוות גברים", שהתגבשו בתחומים שונים החל מתקופת יוון ורומא העתיקה, ופרחו במיוחד בימי הביניים. חלק מהקבוצות שהתפתחו לאורך השנים התגבשו סביב אמונה דתית, למשל אחוות חברים בכנסייה מסוימת; חלק התפתחו סביב זהות מקצועית ספציפית, למשל גילדות של מקצועות שונים בימי הביניים; אחרות נוצרו סביב תחושת שייכות לאומית משותפת; קבוצות נוספות נוצרו סביב חוויות משותפות שיצרו תחושת שייכות ושותפות גורל, כגון שירות צבאי משותף. במהלך המאה ה-20 ועד היום התפתחו ארגוני אחווה רבים סביב שייכות פוליטית, דתית, חברתית, מקצועית, לימודית (למשל בין סטודנטים באוניברסיטה) ועוד.

קבוצות חברתיות בעלות קשר שייכות חזק מסוג זה בקרב נשים, היו פחות נפוצות, ונקראו "Sororities", מלשון Soror - אחות. כיום קבוצות אחווה רבות הן מעורבות וכוללות גברים ונשים כאחד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0