אטול דאס רוקאס
 | |
| צילום לווין של אטול דאס רוקאס | |
| מדינה |
 ברזיל |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2001, לפי קריטריונים 7, 9, 10 | |
אטול דאס רוקאס (בפורטוגזית: Atol das Rocas; מילולית: אטול הסלעים) נמצא באוקיינוס האטלנטי, מול חופי ברזיל, כ-260 ק"מ צפונית-מזרחית לנאטאל ו-145 ק"מ צפונית-מערבית לארכיפלג פרננדו די נורוניה.
האטול משויך למדינת ריו גראנדי דו נורטי. בשל הייחודיות האקולוגית שלו, הוא הוכרז כשמורת טבע ימית ב-1978 (שמורת הטבע הראשונה בברזיל) וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-2001, יחד עם ארכיפלג פרננדו די נורוניה.
דאס רוקאס הוא האטול היחיד בדרום-מערב האוקיינוס האטלנטי, והוא אחד האטולים הקטנים בעולם. אורכו האטול 3.7 ק"מ ורוחבו 2.5 ק"מ. שטחה של הלגונה שבמרכזו 7.1 קמ"ר, ועומקה המרבי 6 מטרים. שטחו היבשתי של האטול, המורכב משני איים, איליה דו סמיטריו ("אי בית הקברות") ואיליה דו פרול ("אי המגדלור"), 0.36 קמ"ר (360 דונם). שטח שמורת הטבע כולל גם כ-360 קמ"ר באוקיינוס שמסביב לאטול.
האטול נתגלה בידי גונסלו קואליו, שספינתו טבעה בסמוך לו ב-1503, לאחר שמלחיה לא הבחינו במים הרדודים ובשוניות האלמוגים. עם זאת, הוא מופה לראשונה בידי פיליפ לי רק ב-1852, והוגדר לראשונה כאטול ב-1858. בשל בידודו, האטול כמעט שלא נפגע מפעולות של בני אדם, והמבנה היחיד על האטול הוא מגדלור שהקים חיל הים הברזילאי בשנות ה-60. למעשה, אין בו מבקרים פרט לפקחי השמורה ולמשלחות מחקר, שאף הן מועטות בשל הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בהגעה אליו (הפלגה של 26 שעות מנאטאל) ובשהייה בו. בעבר הייתה בו פעילות של דיג לובסטרים.
עולם החי בשוניות האלמוגים כולל צבי ים (בהם צב ים ירוק וצב ים קרני), כרישים, דולפינים וסרטנאים. עם העופות הימיים המקננים באטול נמנים שחפית חומה, סולת מסכה, סולה לבנת-בטן ופריגט הדור.
כמויות המשקעים השנתיות באטול מגיעות לכ-10,000 מ"מ. החודש הגשום ביותר הוא אוגוסט (כ-2,600 מ"מ) והיבש ביותר הוא אפריל (כ-180 מ"מ). אפריל הוא גם החודש הקר ביותר באטול (17.5 °C) בעוד שפברואר הוא החודש החם ביותר (35.8 °C). טמפרטורת המים הממוצעת מסביב לאטול היא 27 °C, ואילו בלגונה עשויה טמפרטורת המים להגיע ל-39 °C.
קישורים חיצוניים
- אטול דאס רוקאס באתר האתרים הגאולוגיים והפלאונטולוגיים של ברזיל
  | |
|---|---|
|
