סיטיו רוברטו בורלה מרקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיטיו רוברטו בורלה מרקס
Sítio Roberto Burle Marx
הבית שבו התגורר רוברטו בורלה מרקס מ-1973 עד 1994.
הבית שבו התגורר רוברטו בורלה מרקס מ-1973 עד 1994.
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי וטבעי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2 ו-4
שטח אזור החיץ 5.75 קילומטרים רבועים
מידע כללי
תאריך הקמה 1949
נתונים ומידות
שטח 405.3 דונם קמ"ר
מיקום
קואורדינטות 23°01′21″S 43°32′46″W / 23.022378°S 43.546222°W / -23.022378; -43.546222

סיטיו רוברטו בורלה מרקספורטוגזית: Sítio Roberto Burle Marx) היא חווה חקלאית בשכונה בארה דה גואראטיבה (אנ') בחלק המערבי של ריו דה ז'ניירו. האתר שייך למכון הלאומי למורשת היסטורית ואמנותית (אנ') (בראשי תיבות IPHAN), השייך למשרד הפנים של ברזיל (אנ').

האתר נקרא על שמו של רוברטו בורלה מרקס, אמן פלסטי ואדריכל נוף ברזילאי ממוצא יהודי בעל שם בין-לאומי, שהתגורר באתר משנת 1973 ועד מותו ב-4 ביוני 1994. בורלה מרקס רכש את הנכס, שנקרא במקור Sítio Santo Antônio da Bica, יחד עם אחיו סיגפריד מרקס ב-1949. האתר נתרם על ידי בורלה מרקס ל-IPHAN ב-1985, באותה שנה שבה הוכר האתר כמורשת תרבותית ברזילאית. האתר הוכרז רשמית כזה בשנת 2000, שש שנים לאחר מותו של אדריכל הנוף.[1]

תיאור

האתר כולל שטח של יותר מ-400,000 מטרים רבועים, בו נאסף אחד האוספים החשובים ביותר של צמחים טרופיים וטרופיים למחצה בעולם, שהחל כאשר רוברטו בורלה מרקס היה בן שש. האוסף מעובד בגנים ובמשתלות חיצוניות, וכולל יותר מ-3,500 מיני צמחים, כולל דוגמאות ייחודיות של מינים במשפחות: לופיים, דקליים, ברומליים, הליקוניים (Heliconiaceae), מרנטיים (Marantaceae) ו-Velloziaceae. קבוצה כזו של צמחים חיים מותאמת בצורה מושלמת לטבע של האתר,[1] המורכבת מביצות מנגרובים, חשטינגה (אנ') ויער אטלנטי.[2]

במקום היו במקור בית חווה ישן וקפלה קטנה מהמאה ה-17 שהוקדשה לסנטו אנטוניו דה ליסבואה, מבנים ששוחזרו מאוחר יותר, והבית הפך לבית מגוריו של רוברטו בורלה מרקס ב-1973. לאחר מותו של אדריכל הנוף, הוסב ביתו ל"מוזיאון-הבית של בורלה מרקס" (Museu-Casa de Burle Marx) באוגוסט 1999. בנוסף לרהיטים המקוריים ולחפצים האישיים, בית המוזיאון מציג חפצי אמנות ומלאכה שנרכשו על ידי בורלה מרקס במהלך חייו. באוסף הבית למעלה מ-3,000 פריטים, ביניהם יצירות של מרקס עצמו שמלבד היותו מעצב נוף, היה גם צייר, שרטט, מעצב, פסל וזמר.[1]

בשנת 2021 הוכר המקום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בדברי ההסבר לבחירה במקום נכתב: ”הגן שבהקמתו החל בשנת 1949, כולל את מאפייני המפתח שבאו להגדיר את גני הנוף של בורלה מרקס והשפיעו על התפתחות הגנים המודרניים בעולם. הגן מאופיין בצורות מתפתלות, נטיעות המוניות שופעות, סידורי צמחים אדריכליים, ניגודי צבעים דרמטיים, שימוש בצמחים טרופיים ושילוב אלמנטים של תרבות עממית מסורתית. עד סוף שנות ה-60 הכיל האתר את האוסף המייצג ביותר של צמחים ברזילאים, לצד מינים טרופיים נדירים נוספים.”[3]

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0