הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס

לנסויס מרניינסס
	דיונות החול שביניהן נקווים אגמים של מי גשם
	דיונות החול שביניהן נקווים אגמים של מי גשם
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2024, לפי קריטריונים 7 ו-8
שטח האתר	156,562 הקטאר
שטח אזור החיץ	268,231 הקטאר
מידע כללי
תאריך הקמה	1981
נתונים ומידות
שטח	1,550
מיקום
מדינה	ברזיל
	(למפת ברזיל רגילה) ברזיליה ריו דה ז'ניירו סאו פאולו סלבדור פורטלזה בלו הוריזונטה קוריטיבה מנאוס רסיפה פורטו אלגרה בלם אורוגוואי ארגנטינה צ'ילה פרגוואי בוליביה פרו קולומביה ונצואלה גויאנה האוקיינוס האטלנטי לנסויס; מרניינסס;

הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס (בפורטוגזית: Parque Nacional dos Lençóis Maranhenses) הוא פארק לאומי בצפון-מזרח מדינת מרניאו שבצפון-מזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי.

הפארק הוכרז ב-2 ביוני 1981, והוא משתרע על פני כ-1,550 קמ"ר. מרבית שטחו של הפארק מכוסה בדיונות, המפריעות להתפתחות צמחייה ברוב השטח, אף שכמויות המשקעים באזור יכולות היו לאפשר זאת. הדיונות, שחלקן מתנשא לגובה של כ-40 מ', הן גם שנתנו לפארק את שמו, שמשמעותו המילולית "המצעים המרניאואים". מי הגשמים מתנקזים ללגונות בין הדיונות, מה שיוצר נוף ייחודי. מרבית הדיונות ממוקמות צפונית-מערבית לנהר פרגוויסאס, ומקצתן מזרחית לו. באזור הנהר צמחייה רבה יותר ועולם חי עשיר, ולגדותיו גם מספר יישובים. עם יישובים אלה נמנים העיירה ברייריניאס (כ-260 ק"מ מזרחית לסאו לואיס), המהווה את נקודת המוצא העיקרית לביקור בפארק, וכן הכפר מנדקרו, בשפך הנהר, עליו חולש מגדלור שנבנה ב-1920 ומתנשא לגובה של 46 מ'.

ב-2024 הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.^[1]

בשנת 2005 שימשו נופי הפארק רקע לסרט הקולנוע "בית החול", העוסק במשפחה המתיישבת באזור המבודד בשנת 1910.

תיאור גאוגרפי

הדיונות הן "דיונות ברכנואידיות" (Barchan),שצורתן סהר. החול נסחף לפארק מחלקה הפנימי של היבשת על ידי נהרות פרנאיבה ופרגוויסה, ואז הוא נישא חזרה על ידי הרוחות למרחק של עד 50 קילומטר בתוך היבשת. הרוחות יוצרות את הדיונות הברכנואידיות האופיינית, שמתנשאות לגובה של עד 40 מטר.

הפארק נראה צחיח, אבל למעשה יורדים בו כ-1,200 מילימטר גשם בשנה. כ-70% מכמות המשקעים הזו מתרחשת בין ינואר למאי^[2].

בעונת הגשמים שבין ינואר ליוני, סופות הגשמים ממלאות את החללים שבין הדיונות במים ויוצרים לגונות שאורכן עד 100 מטר ועומקן עד 3 מטרים^[3]^[4]. שכבת סלע בלתי חדיר הנמצאת מתחת לפני השטח החוליים מונעת מהמים בלגונות להתנקז. בתום עונת הגשמים הבריכות מתאדות במהירות, ומאבדות עד מטר עומק לחודש^[4].