איחוד המכס הגרמני
כחול: פרוסיה ב-1834.
אפור: שטחים שנכללו באיחוד המכס הגרמני עד 1866.
צהוב: שטחים אוסטריים מחוץ לאיחוד המכס הגרמני.
אדום: גבולות הקונפדרציה הגרמנית ב-1828
איחוד המכס הגרמני ("צולפריין" בגרמנית: Deutscher Zollverein) היה התאגדות של מדינות גרמניות עצמאיות במאה ה-19 ליצירת שוק משותף ותחום סחר חופשי. איחוד המכס הטיל מכס חיצוני על יבוא אל האיחוד וביטל את כל המכסים הפנימיים בתוכו. ההסכמים להקמת איחוד המכס הגרמני נחתמו במהלך שנת 1833 והאיחוד הופעל רשמית ביום 1.1.1834. איחוד המכס הוקם ופעל בהנהגת פרוסיה. האימפריה האוסטרית (שהפכה ב-1867 להיות האימפריה האוסטרו-הונגרית) לא הצטרפה לאיחוד המכס הגרמני במשך כל שנות קיומו. הצטרפות מדינות לאיחוד המכס נעשתה ללא כפייה. בשנים שלאחר הקמתו התרחב איחוד המכס הגרמני. ב-1867, לאחר ניצחון פרוסיה על אוסטריה, כלל איחוד המכס כמעט את כל המדינות שהתאחדו אחר כך מדינית בתחילת 1871 והקימו את הקיסרות הגרמנית בראשות מלך פרוסיה. שאר המדינות הגרמניות הצטרפו לאיחוד המכס בשנים שלאחר הקמת הקיסרות. איחוד המכס תרם תרומה משמעותית להתפתחות הכלכלית של מדינות גרמניה והיה גורם מסייע לאיחוד המדיני של גרמניה בראשות פרוסיה וללא אוסטרו-הונגריה. איחוד המכס הגרמני היה המקרה הראשון בהיסטוריה (והיחיד עד הקמת האיחוד האירופי הנוכחי) בו מדינות עצמאיות הסכימו להתאחד איחוד כלכלי מלא מבלי להתאחד איחוד מדיני.
רקע
בתום מלחמת שלושים השנה (1618-48) הפכה האימפריה הרומית ה"קדושה" של האומה הגרמנית בראשותו של הקיסר האוסטרי לבית הַבּסבּוּרג לארגון רופף של מאות מדינות גרמניות עצמאיות למעשה. בשנת 1806, לאחר קרב אוסטרליץ, התפטר הקיסר האוסטרי מהתואר קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" והיא בוטלה. לאחר מפלת נפוליאון, אישר קונגרס וינה (1815) את צמצום מספר המדינות הגרמניות, שנעשה עוד קודם לכן ביוזמת נפוליאון, לכארבעים מדינות בלבד. הצמצום הושג על ידי ביטול של מדינות הכנסייה (בראשות בישופים וראשי מנזרים) ושל המדינות הזעירות והסיפוח שלהן על ידי המדינות הבינוניות והגדולות השכנות להן. הוקמה הקונפדרציה הגרמנית הרופפת שכללה את כל ארבעים המדינות הגרמניות העצמאיות בראשותו הנומינלית של הקיסר האוסטרי לבית הַבּסבּוּרג. באימפריה האוסטרית כללו גבולות הקונפדרציה רק את אוסטריה גופא ואת בוהמיה שרוב תושביה לא היו גרמנים. הם לא כללו את ממלכת הונגריה, צפון איטליה ודרום פולין עם מיעוט גרמני זעיר. בממלכת פרוסיה כללו גבולות הקונפדרציה את רוב שטח הממלכה ללא מחוזות פרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית המיושבים ברובם הגדול גרמנים וללא מחוז פוזן הפולני שפרוסיה קִבלה בחלוקות פולין. קונגרס וינה גם הרחיב את מחוזות הריין הפרוסיים ללא קשר יבשתי לשאר מחוזות פרוסיה. מחוזות אלו כללו את חבל הרוּהר – אגן פחם שהפך במאה ה-19 לַאזור התעשייתי הגדול באירופה.
מכסים, מטבעות, מידות ומשקלים בקונפדרציה הגרמנית
המדינות הגרמניות העצמאיות החברות בקונפדרציה הגרמנית שהוקמה ב-1815 כללו חלק מקיסרות אחת (האוסטרית), שש ממלכות (כולל חלק מדנמרק ורוב פרוסיה), כשלושים נסיכויות ודוּכַּסוּיוֹת ועוד ארבע ערים חופשיות. כל מדינה עצמאית ניהלה את הכלכלה ואת מערכת המכס שלה באופן עצמאי. יתר על כן, באֵזוֹרִים שונים במדינות עצמאיות מסוימות התקיימו מערכות מכס מקומיות בלתי תלויות. מכסים שולמו בגבול של כל מדינה וכל אזור מכס על סחורות יבוא ועל סחורות במעבר. בסך הכל התקיימו ברחבי גרמניה כ-830 אֵזורי מכס שונים. סחורות ממזרח פרוסיה למחוזות הריין המערביים של פרוסיה או מהמבורג לאוסטריה היו אמורים לעבור כעשרה אזורי מכס שונים. בדיקה לשם ביקורת של הסחורות במעברי גבול בכניסה למדינה או לאזור מכס וכן תשלומי המכס עיכבו וייקרו את תנועת הסחורות. הם יצרו מחסומים כבדים על הסחר הפנימי בתוך גרמניה. מטבעות, מידות ומשקלים שונים ולא אחידים הגביהו עוד את מחסומי הסחר הפנימי בגרמניה.
איחוד המכס הפרוסי
במאי 1818 הוקם והופעל בפרוסיה איחוד מכס בכל רחבי המדינה. בוטלו כל המכסים על סחר פנימי ובוטלו כל נקודות הביקורת בגבולות של אזורי המכס הפנימיים בתוך הממלכה. נשארו רק נקודות הביקורת על הגבולות החיצוניים של הממלכה ונקבעו מכסים רק על מוצרי יבוא. חוּקֵי המכס ושיעורי המכס היו אחידים בכל רחבי פרוסיה. בהמשך גם נקבעו מטבע, מידות ומשקלים אחידים. איחוד המכס הפרוסי היה מוצלח. הוא פישט וייעל את מערכת המכס וצִמצֵם מאד את עלויות הגבייה. הוא גם תרם להרחבת הכלכלה הפרוסית. שיעורי המכס שנקבעו היו צנועים ביחס. בממוצע היה שיעור המכס כ-10% על מוצרי צריכה מוגמרים וכן 20% על מוצרי מותרות (למשל תה וסוכר). חומרי גלם היו פטורים תחילה ממכס. בהמשך הוטלו מכסים גם על חומרי גלם, כמו ברזל וחוטי כותנה, כדי להגן על התעשייה המקומית. היצרנים במחוזות הריין הפרוסיים דרשו הגנת מכס גבוהה יותר. למרות זאת הוחלט להטיל מכסים צנועים יחסית כדי שלא לעודד הברחות, כדי למנוע מלחמות סחר ומכס עם מדינות זרות וכדי שלא לייקר מחירי סחורות בפרוסיה. מכסים צנועים התאימו אחר כך גם למדיניות החוץ הפרוסית (ראה להלן). מערכת המכס הפרוסית הייתה פשוטה ויעילה. בשנים 1819-21, שתי מדינות מובלעת קטנות בתוך פרוסיה (נסיכות זוֹנדֶרהָאוּזֶן ודוכסות אנהלט) התרשמו מההצלחה הכלכלית של מערכת המכס הפרוסית והחליטו להצטרף לאיחוד המכס הפרוסי. הן אפילו הזמינו פקידי מכס פרוסיים כדי להפעיל בשטחן את מערכת המכס הפרוסית. בשנת 1828 הצטרפה לאיחוד המכס הפרוסי גם הדוכסות הגדולה של הסן.
איחודי מכס וסחר אחרים בגרמניה
בינואר 1828 הוקם בדרום גרמניה איחוד מכס בין ממלכת בוואריה וממלכת וירטמברג. המדינה השלישית בדרום גרמניה, הדוכסות הגדולה של באדן לא הצטרפה לאיחוד המכס הדרום גרמני. בספטמבר 1828 הקימו ממלכת סקסוניה וממלכת הנובר את איחוד הסָחַר של מרכז גרמניה. במסגרת איחוד זה בוטלו כל המכסים הפנימיים בכל תחומי האיחוד. לאיחוד הסחר הזה הצטרפו הדוכסות הגדולה של אולדנבורג ונסיכות הבוחר מהסן וכן כל הנסיכויות הזעירות של תורינגיה. איחוד הסחר המרכז גרמני השֹתרע לכל רוחב גרמניה מהאימפריה האוסטרית ועד הולנד. הוא ניתק את הקשר היבשתי בין איחוד המכס הפרוסי לבין מדינות דרום גרמניה (ממלכות וִירטֶמברג ובוואריה והדוכסות הגדולה של בָּאדן). איחוד הסחר המרכז גרמני גם ניתק את הקשר היבשתי בין מחוזות הריין המערביים של פרוסיה לשאר מחוזות הממלכה. פרוסיה עקפה את איחוד הסחר המרכז גרמני על ידי חתימת חוזה מעבר סחורות עם הולנד. סחורות למדינות דרום גרמניה ולמחוזות הריין הפרוסיים הובלו בשיט ימי לנמלי רוטרדם ואנטוורפן (אז עדיין חלק של ממלכת הולנד) ומשם בשיט נהרות על הריין אל מחוזות הריין הפרוסיים ודרכם אל מדינות דרום גרמניה. בשנת 1829 נחתם חוזה לשת"פ מסחרי בין איחוד המכס הפרוסי ואיחוד המכס הדרום גרמני.
התפוררות איחוד הסחר המרכז גרמני
בשנת 1830 נכנסה נסיכות הבוחר מהסן למיתון וקשיים כלכליים והתפשטה בה אווירת אי שקט מהפכני. כתוצאה מכך פרשה הנסיכות ב-1831 מאיחוד הסחר המרכז גרמני והצטרפה לאיחוד המכס הפרוסי. פרישה והצטרפות זו ניתקו את הקשר היבשתי בין שני חלקי איחוד הסחר המרכז גרמני וחיברו את שני חלקי ממלכת פרוסיה (ושני חלקי איחוד המכס הפרוסי) בקשר יבשתי ישיר פטור ממכס. ממלכת סקסוניה ונסיכויות תורינגיה נאלצו להוביל את סחורות הסחר שלהן דרך נמלי הים, הנהרות והכבישים הפרוסיים (ואחר כך גם מסילות הברזל הפרוסיות). כבר באותה שנה (1831) פרשו מאיחוד הסחר המרכז גרמני גם ממלכת סקסוניה ומובלעות החוץ (בתוך בוואריה) של שתים מנסיכויות תורינגיה והצטרפו לאיחוד המכס הפרוסי.
הקמה והפעלה של איחוד המכס הגרמני - צולפריין (Zollverein)
באביב 1833 נחתם חוזה להקמת איחוד המכס הגרמני שנקרא צולפריין (Zollverein). במסגרת איחוד חדש זה מוזגו איחוד המכס הפרוסי עם איחוד המכס הדרום גרמני. לאיחוד המכס המאוחד הצטרפו גם ממלכת סקסוניה ונסיכויות תורינגיה שפרשו מאיחוד הסחר המרכז גרמני. איחוד המכס הגרמני הופעל ביום 1.1.1834. לפי חוזה איחוד המכס הגרמני בוטלו כל היטלי המכס וגבולות המכס הפנימיים ונקבע תעריף מכס חיצוני משותף ומנגנון גביה משותף. הוסכם כי כל מדינה החברה באיחוד המכס הגרמני תמנֶה מספר פקידים שיעבדו במחלקות המכס של החברות האחרות באיחוד. הכנסות המכס יחולקו בין המדינות החברות ביחס ישר לגודל האוכלוסייה של כל אחת מהן. כדי לקבוע את גודל האוכלוסייה המעודכן נקבע כי יערך ברחבי איחוד המכס מפקד אוכלוסין בדצמבר אחת לשלוש שנים החל משנת 1834. המפקד של שנת 1870 נדחה בשנה בגלל המלחמה עם צרפת. המפקד הבא כבר התקיים לאחר ארבע שנים ב-1875 ואחר כך אחת לחמש שנים עד (כולל) 1915. על פי ההסכם הוקמה מועצת איחוד המכס הגרמני. במועצה השתתפו נציגי ממשלות המדינות החברות באיחוד. החלטות היו צריכות להתקבל פה אחד. לכל מדינה הייתה שמורה זכות ווטו על קבלת כל החלטה חדשה. חובת ההסכמה פה אחד וזכות הווטו סִרבלו, הֵאֵטָו והגבילו מאד את תהליך קבלת ההחלטות באיחוד המכס הגרמני. על פי הסכם ההקמה היו המדינות החברות באיחוד המכס רשאיות לחתום על הסכמים כלכליים עם מדינות אחרות מחוץ לאיחוד בתנאי שלא סתרו את הסכם ההקמה של איחוד המכס הגרמני ואת החלטות האיחוד.
התרחבות איחוד המכס הגרמני וביטולו
כבר בשנת 1835 הצטרפו לאיחוד המכס דוכסויות הֶסֶן-הוֹמבוּרג, נסאו, והדוכסות הגדולה של באדן. מיד אחר כך הצטרפה גם העיר החופשית פרנקפורט. בשנים 1841-2 הצטרפו לאיחוד המכס דוכסות בראונשוויג והדוכסות הגדולה לוּקסמבּוּרג (לאחר שהסכם לונדון ב-1839 הכיר בעצמאותה המלאה). בשנים 1851-2 הצטרפו לאיחוד המכס הגרמני ממלכת הנובר והדוכסות הגדולה של אולדנבורג. לאחר ניצחון פרוסיה על אוסטריה (1866) סיפחה פרוסיה את דוכסויות שלזוויג, הולשטיין וסַקס-לָאוּאֶנבֶּרג (שנקרעו ב-1864 מדנמרק) והן הצטרפו לאיחוד המכס כמחוזות פרוסיים. יחד איתן הצטרפו לאיחוד המכס הגרמני גם שתי הדוכסויות הגדולות של מקלנבורג שוֶורין ושטרליץ. בכך כלל איחוד המכס הגרמני את כל המדינות שהתאחדו ב-1871 לאיחוד מדיני והקימו את הקיסרות הגרמנית בראשות מלך פרוסיה כַּקיסר הגרמני במשרה תורשתית. לוקסמבורג היא החברה היחידה באיחוד המכס הגרמני שלא הצטרפה ב-1871 לאיחוד הגרמני ולהקמת הקיסרות הגרמנית. היא פַּרשָה מאיחוד המכס רק ב-1919 אחרי מלחמת העולם הראשונה ולאחר שנכבשה במהלך המלחמה על ידי גרמניה שלא כיבדה את הנייטראליות שלה. שתי המדינות הנוספות יוצאות הדופן היו הערים החופשיות המבורג ובְּרֶמֶן שהצטרפו מיד לאיחוד הקיסרי אך דחו את הצטרפותן לאיחוד המכס עד לשנת 1888. כאמור, לאחר ניצחון פרוסיה (גרמניה) על צרפת בתחילת 1871, התאחדו כל מדינות גרמניה ללא אוסטרו-הונגריה וליכטנשטיין והקימו את הקיסרות הגרמנית שקרעה מצרפת את אלזס וצפון לורן וסיפחה אותן. מחוזות מסופחים אלו צורפו מיד לאיחוד המכס הגרמני כמחוזות קיסריים. איחוד המכס הגרמני בוטל למעשה בשנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה וּביטול הקיסרות הגרמנית והקמת הרפובליקה הגרמנית היא רפובליקת ויימאר.
מידות, משקלות ומטבעות אחידים באיחוד המכס הגרמני וחוזי סחר
זמן קצר לאחר הקמת איחוד המכס נקבעו בו מידות ומשקלות אחידים. ב-30.7.1838 התכנסו נציגי החברות באיחוד לכנס מטבע בדרזדן והסכימו לקבוע שני מטבעות חוקיים בכל רחבי איחוד המכס: התָאלֶר הפרוסי והגילדֶן הבווארי עם יחס המרה קבוע ביניהם: שבעה גילדן עבור ארבעה תאלר. בוועידת המטבע בווינה בשנת 1857 נקבעו גם שערי המרה קבועים עם המטבע האוסטרי. בכך נקבעה למעשה מערכת מטבעות אחידה גם מעבר לתחומי איחוד המכס הגרמני בכל רחבי הקונפדרציה הגרמנית, האימפריה האוסטרית, פרוסיה וליכטנשטיין. בשנת 1865 חתם איחוד המכס הגרמני על הסכם סחר חופשי וביטול מכסים הדדי עם ממלכת שוודיה-נורווגיה (שתי הממלכות היו מאוחדות באותו זמן). ההסכם לא כלל איחוד מכסים על יבוא חיצוני.
שינויים בתקנון איחוד המכס הגרמני
לאחר ניצחון פרוסיה על אוסטריה (1866) יצאה אוסטריה מהקונפדרציה הגרמנית הרופפת והוקמה הקונפדרציה הצפון גרמנית בראשות פרוסיה כאיחוד מדיני (לא רופף) שכלל את כל המדינות בגרמניה שמצפון לנהר מיין ובוואריה. זמן קצר אחר כך שונה תקנון קבלת ההחלטות באיחוד המכס הגרמני. מועצת איחוד המכס כללה עכשיו ייצוג שונה למדינות החברות. לפרוסיה לא ניתן רוב במועצה למרות שפרוסיה כללה כשני שלישים מכל אוכלוסיית ושטח גרמניה. קבלת החלטות הייתה מותנית עכשיו ברוב מיוחס אך לאו דווקא פה אחד. כך בוטלה זכות הווטו של כל מדינה בודדת והתייעל תהליך קבלת ההחלטות באיחוד המכס הגרמני.
האימפריה האוסטרית לא מצטרפת לאיחוד המכס הגרמני
קיסר האימפריה האוסטרית עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית הרופפת כמחזיק תורשתי בתפקיד זה. אולם ממשלות אוסטריה ופרוסיה הבינו והאמינו שהשפעתה של אוסטריה בקונפדרציה הגרמנית תקטן ככל שאיחוד המכס הגרמני יצליח ויתרחב בראשותה של פרוסיה. למרות זאת נמנעה האימפריה האוסטרית בעקביות מלהצטרף לאיחוד המכס הגרמני. הסיבה העיקרית לכך היא שממשלת אוסטריה האמינה שהשוק הפנימי של האימפריה האוסטרית הוא גדול ומספק כמעט כמו כל השוק של שאר גרמניה (לפי גודל האוכלוסין). מאידך הכלכלה והתעשייה באימפריה האוסטרית מפגרות, במיוחד באזורי השוליים ובעיקר בממלכת הונגריה. לכן התנגד הממשל האוסטרי לסחר חופשי ושאף להטיל מכסי מגן גבוהים על יבוא, כולל יבוא ממדינות גרמניה. פרוסיה שאפה למנוע את צירוף האימפריה האוסטרית לאיחוד המכס הגרמני לכן גם התנגדה להעלאת שיעורי המכס. האפשרות שרק אוסטריה גופא ללא ממלכת הונגריה תצטרף לאיחוד המכס הגרמני נראתה לא מעשית. היא חייבה פיצול כלכלי של האימפריה האוסטרית לשני שווקים והפעלת גבול מכס ביניהם. אחרי מהפכת אביב העמים (1848) שמרה עדיין אוסטריה על ההנהגה הפוליטית בקונפדרציה הגרמנית, אך ההנהגה הכלכלית עברה לפרוסיה. גם, אך לא רק, משום כך הועלו כבר אז בפרלמנט של הקונפדרציה הגרמנית הצעות לאיחוד מצומצם של גרמניה בראשות פרוסיה וללא האימפריה האוסטרית.
השפעות איחוד המכס הגרמני
רוב ההיסטוריונים מסכימים שאיחוד המכס הגרמני איחד את גרמניה איחוד כלכלי עוד לפני האיחוד המדיני שלה. הם מסכימים עוד כי איחוד המכס תרם להתפתחות הכלכלית-תעשייתית ולהקמת מערכת תחבורה (תעלות, מסילות, כבישים ונמלים) יעילה ומסועפת בגרמניה. רבים מהם סבורים שאיחוד המכס חיזק את מעמדה של פרוסיה כמנהיגה הכלכלית של מדינות גרמניה ועודד איחוד מדיני של גרמניה ללא אוסטרו-הונגריה. היסטוריונים אחרים מתנגדים להשקפה זו וטוענים שמדינות גרמניות הצטרפו לאיחוד המכס מסיבות כלכליות אך גם חששו משאיפות ההתפשטות הפרוסיות. הם מצביעים על כך שמדינות רבות החברות באיחוד המכס פעלו כנגד פרוסיה בעת מלחמתה עם האימפריה האוסטרית (1866). יש הטוענים שאיחוד המכס הגרמני שימש דוגמה להקמה ולעיצוב של השוק האירופי המשותף והאיחוד האירופי.
קישורים חיצוניים
